"הייתי באותם ויכוחים שמתקיימים כיום, וישבתי בחדר עם ראש הממשלה, מנחם בגין, ועם הרמטכ"ל, רפול, באין ספור ישיבות. הסברתי להם למה אי אפשר לקצץ, ואמרתי לרפול: 'אם שר הביטחון או הרמטכ"ל לא מצליחים לשכנע, אז הם צריכים לקום ולהתפטר. אחרת, אתה סתם מתבכיין, מקשקש ומפטפט - אך בסוף אתה לוקח את האחריות'. אז אם הרמטכ"ל סבור שהקיצוץ כיום הוא עד כדי כך קריטי, אז שיקום ויתפטר. זו ההצהרה האולטימטיבית ש'אי אפשר'". כך אומר בשיחה עם "גלובס" תא"ל (מיל') צבי שור, לשעבר היועץ הכלכלי לרמטכ"ל וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון (1978-1982), שמכהן כיום כיועץ הכלכלי של ארגון "צוות" (ארגון גמלאי צה"ל), שמתמודד בשנית בימים אלה על תפקיד היו"ר.
לטענת האוצר, שלפיה למערכת הביטחון תמיד חסר כסף, שור מתנגד בתוקף, ומסביר מדוע המחסור התקציבי של צה"ל הינו פרי תוצר ישיר של מדיניות האוצר. "המדיניות של האוצר, ולצערי גם של בנק ישראל, פשוטה", גורס שור. "כל גרוש עודף מיועד לצמצום החוב - ולא לשיפור רווחת החברה. זו מדיניות האוצר: כשיש עודף, משלמים חוב, וכשיש חוסר זועקים 'געוואלד'". לדעתו, הבעיה השנייה הינה כי "אף אחד לא מפקח על האוצר. הם עושים טעויות אדירות - ואף אחד לא בודק אותם!"
"שוברים שיניים"
שור מצביע על בעיה עמוקה יותר סביב תקציב הביטחון. "מדוע הממשלה לא מקימה צוות או גוף, שיבדקו את כל התקציב - מ-א' עד ת'? קחו אחריות! הם מעולם לא אמרו או עשו זאת. עדיף לא לבדוק כלום, ולזרוק את כל האחריות על שר הביטחון והרמטכ"ל".
לשור ביקורת קשה ביותר על מתווה ברודט - המתווה שמנחה את תקצוב מערכת הביטחון. "עשיתי עבודה יסודית על מתווה ברודט, שכולם מדברים עליו. זהו דוח רע, שלוקה בחסר. לפי התוצאות שלי, הוא אינו מוסיף לתקציב הביטחון גרוש - כי זה מתווה שלא מתקצב 'ריאלית'. קרי, אם יש לך תוספת גמלאים, או נכים או כוח אדם, או התייקרות דלק או ארנונה - אז זה לא נכלל".
"לפיכך, כל התוספות של ברודט, היו ניתנות ממילא. המתווה הזה לא דאג למתן תוספות ריאליות ואמיתיות. לכן, הוא מסמך שמקצץ, ותמיד מתווכחים ושוברים את השיניים".
בשיחה עמו, שור תוקף גם את מנואל טרכטנברג, מי ששימש יו"ר הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי, והיה חבר בוועדת ברודט. "דיברתי עם טרכטנברג, ושאלתי אותו :'איך היית יכול לחתום על מסמך כזה?'"
לגבי ההודעה של מערכת הביטחון, לקצץ במיזמים ככיפת ברזל ובאימונים, שור מצדיק את הצבא. "מאיפה תקצץ? שעת טיסה ושעת אימונים עולות כסף; אין מה לעשות. בנושאים הללו נדפקנו במלחמת לבנון השנייה. אז מה תעשה? אתה לא יכול לפטר אלף אנשים בבת אחת. יתרה מזו, פיטורים זה הפסד כספי בטווח של שנה-שנתיים - בגלל הפיצויים. זה לא צעד שנותן לך כסף מיידי".
שור, אומר שהיה הכוח שלחץ על משרד הביטחון להצמיד את הפנסיה למדד המחירים לצרכן, בהתאם להצעת האוצר, ולהפסיק את ההצמדה לשכר העובדים הפעילים - שיטה שגרמה לגמלאים לשחיקה קשה. "ב-2010 אמרתי לכולם שההצעה של אילן לוין (הממונה על השכר באוצר - א.פ) הכי טובה. מי שהתנגד היה הרמטכ"ל דאז, גבי אשכנזי, שדחה וסחב ועיכב - ואין לי מושג למה", אומר שור.