גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בגלל המחאה? נדחו ההצבעות על "רפורמת המרפסות"

ח"כ אמנון כהן (ש"ס), יו"ר הוועדה המשותפת בכנסת שדנה בסעיפי הרפורמה, עדכן שהוא דוחה את ההצבעות על הרפורמה בחוק התכנון והבנייה, כלל הנראה עד אחרי פורים

האם סייעו המחאות של הארגונים החברתיים והסביבתיים ושל חברי הכנסת נגד ההצבעה על הרפורמה בחוק התכנון והבנייה, הידוע כ"רפורמת המרפסות"? ח"כ אמנון כהן (ש"ס), יו"ר הוועדה המשותפת בכנסת (פנים-כלכלה) שדנה בסעיפי הרפורמה, עדכן שהוא דוחה את ההצבעות על הרפורמה בחוק התכנון והבנייה, כלל הנראה עד אחרי פורים, כדי לאפשר למשתתפי הדיונים ללמוד את הנוסחים האחרונים והשינויים שהוכנסו בהצעת החוק. ‏

כזכור, הארגונים הסביבתיים עתרו בשבוע שעבר לבג"ץ בעתירה דחופה למתן צו על תנאי להורות לוועדה המשותפת לנמק מדוע לא תימנע מקיום הצבעות על סעיפי הרפורמה, כל עוד לא הופץ לחברי הכנסת ולציבור נוסח הצעת החוק בשלמותו, לשם העברת הסתייגויות והערות.

הדיון בוועדה המשותפת בשבוע שעבר היה אמור להיות הדיון האחרון בסדרת הדיונים בסעיפי הרפורמה, שמספרם עומד על כ-600, לקראת הצבעות על הסעיפים לצורך העברת הרפורמה בקריאה שנייה ושלישית. אבל משתתפי הדיונים בוועדה נדהמו לגלות בבוקר הדיון האחרון שנוסח הכולל את השינויים המוצעים ברפורמה הועבר אליהם רק ב-4 לפנות בוקר, מה שלא איפשר להם זמן להתכונן וללמוד אותם. ‏

חברי הכנסת דב חנין, איתן כבל וניצן הורוביץ, המשתתפים בדיוני הוועדה המשותפת, העירו אף הם כי לא ניתן מספיק זמן ללמוד את השינויים לקראת הסתייגויות והערות. ‏

היום הודיע כהן לשלושת חברי הכנסת, על החלטתו לדחות בכמה ימים את מועד ההצבעות על סעיפי הצעת החוק והגשת ההסתייגויות, "על מנת לאפשר לחברי הכנסת לנסח בצורה מיטבית יותר את הסתייגויותיהם". ‏

הוא הוסיף במכתבו שיעדכן על מועד חדש, אבל ככל הנראה המועד החדש מתוכנן אחרי פורים. "הצעת חוק התכנון והבנייה הינה כדבריכם רפורמה רבת היקף", כתב כהן במכתבו לחנין, כבל והורוביץ, "אוסיף ואומר שלדעתי מדובר ברפורמה היסטורית שתייעל ותקצר את הליכי התכנון תוך שיפור איכותו והתאמתו לתפיסת הפיתוח בר קיימא וחידוש עירוני. לכן החלטתי להיענות לבקשתכם ולדחות למספר ימים את מועד הגשת ההסתייגויות להצעת החוק ואת ההצבעות, על מנת לאפשר לחברי הכנסת לנסח בצורה מיטבית יותר את הסתייגויותיהם".

בכנס חירום שערכו הגורמים המקצועיים בענף התכנון והבנייה ביום חמישי הם מבקשים לפעול בדחיפות לעצירת "רפורמת המרפסות" כפי שהיא מוצעת. בכנס השתתפו אדריכלים, שמאי מקרקעין, כלכלנים, עורכי דין העוסקים בתחום התכנון ואנשי אקדמיה. לדברי האדריכלית רננה ירדני, מיוזמי כנס החירום, "אנחנו הם הגורמים נטולי האינטרסים במאבק, בניגוד לקבוצות אחרות שכבר פועלות מזה זמן. אנחנו פועלים מתוך דאגה כנה ואמיתית מפני הכאוס שיווצר ב'רפורמה' הזו. מה שבאמת חסר במערכת התכנון הקיימת, הבנויה היטב, היא כוח אדם חזק ומיומן, שמתוקצב היטב, ושיכול להגיב לצורכי השוק. מצב רצוי זה הוא לא המצב הקיים היום ולכן גם לא עומדים בלוח הזמנים, ללא תקצוב תואם. היום הרפורמה מתוקצבת ב-480 מיליון שקל. בסכום הרבה פחות מזה ניתן לייעל ולשפר את השירותים הניתנים בוועדות הקיימות, באמצעות כוח אדם מקצועי ומהימן ולשפר לאין ערוך את השירות הניתן היום על ידי הוועדות המחוזיות.

"בעקבות יישום הרפורמה במתכונתה המוצעת אנחנו צופים את עליית מחירי הדיור והחמרת מצוקת הדיור, כי ייקח זמן עד שתוכניות בנייה יאושרו. יהיה כאוס טוטאלי ומשך ההליכים יילך ויתארך, בניגוד מוחלט לכוונה המקורית של הרפורמה הזו".

עו"ד עפר טויסטר, מומחה לתכנון ובנייה ומיוזמי כנס החירום: "עד היום אולי עסקו סעיף סעיף מתוך הרפורמה המוצעת, אבל כשאנחנו מסתכלים על המכלול ולא יורדים לרמת הסעיפים, העומדים על 660 במספר, ברור לנו שהמכלול יגרום לאנדרלמוסיה שתהיה גדולה על המערכת. ייקח שנים עד שהמערכת תוכל שוב להתייצב. מעבר לזה, בגלל שעסקו במכלול ולא היה דיון ציבורי על כל פרק בזכות עצמו, אנחנו מרגישים שלא מספיק נתנו את הדעת לשינויים הדרמטיים שיהיו בנושאי היטלי השבחה, שבמקרים רבים יעלו בצורה דרמטית, ובביטולה הכמעט מוחלט של האפשרות לתבוע תביעות ירידת ערך (סעיף 197). תהיה פגיעה קשה בוועדות הערר להיתרים ותוכניות, כשמצד אחד מעבירים לוועדות הערר סמכויות להוציא היתרי בנייה, מה שיבטיח שהם לא יעמדו בזה, ומצד שני בתכנון המקומי שוב יחזרו העררים לוועדות המקומיות או לגופים מטעמם. כתוצאה משיבושים אלה בהליכי התכנון ומעליית היטלי ההשבחה, ההערכה היא שמחירי הדיור יעלו".

עוד כתבות

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?