בעוד פרשת ה"פסק זמן" עדיין מהדהדת, ובכל יום נחשפות דוגמאות נוספות להפרשי מחירי המזון בין ישראל למדינות אחרות, היום (א') מפרסמת מחלקת המחקר של הכנסת מסמך רשמי הדן בנושא ונכתב לבקשת יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן, זאת לקראת דיון שייערך מחר (ב') בנושא פערי מחירים של מוצרים ישראליים הנמכרים בארץ ובחו"ל.
בתחילה, המסמך עורך השוואה מקיפה בין מחירי מוצרי המזון בישראל לעומת מחירי המזון במדינות המפותחות. במהלך המסמך נערכה גם סקירה מקיפה של מבנה המשק ורמת התחרותיות במגזר המזון. לאחר מכן המסמך סוקר את שוק השוקולד והממתקים בישראל ומתייחס בפירוט גם לקבוצת שטראוס ולאחריות שלה בעליית המחירים המחירים בשוק זה בתקופה האחרונה.
בהתייחסו למחירי מוצרי המזון בישראל המסמך של הכנסת מציין כי בהתחשב ברמת ההכנסה לנפש בישראל, רמת המחירים הממוצעת של מחירי מוצרי הצריכה הפרטית בישראל הינה גבוהה יחסית לרמת המחירים במדינות ה-OECD. קרי, רמת מחירי המזון בישראל אינה מותאמת לרמת ההכנסה במשק.
כך, למשל, במסמך מצוין מחקר שערך בנק ישראל בנושא, ממנו עלה כי רמת מחירי מוצרי המזון בשנת 2008 היתה גבוהה בשיעור של כ-15% מהממוצע במדינות ה-OECD, וגבוהה בשיעור של כ-20% מרמת המחירים המותאמת לרמת ההכנסה לנפש באותה שנה. לפי הערכת כלכלני בנק ישראל, בין השנים 2008 ועד 2011 התייקרו מחירי מוצרי המזון בישראל בכ-10% בהשוואה למדינות גוש האירו.
בנוסף, לפי מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מחודש יולי 2011, בתקופה שבין שנת 2005 לחודש מאי 2011 התייקרו מוצרי המזון בישראל באופן ריאלי בשיעור של 12.7%, לעומת התייקרות ריאלית בשיעור של 3.6% ב-27 מדינות האיחוד האירופאי, ובשיעור ריאלי של 1.1% ב-17 מדינות גוש האירו.
שוקולד, תחרותיות ושטראוס
בהתייחס לשוק השוקולד והממתקים בישראל, צויין במסמך המחקר כי "הסברים אפשריים לפערי מחירים של תוצרת ישראל בין השוק המקומי לשווקים בחו"ל הינם: רמת תחרותיות נמוכה יותר בארץ לעומת שווקי חו"ל, ולכן הספקים יכולים לגבות מחירים גבוהים יותר בשוק המקומי תוך הפעלת כוח שוק".
יחד עם זאת, יש להבדיל בין עליית מחירים של היצרנים לבין עליית מחירים של רשתות השיווק והחנויות. במסמך צוין גם כי מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה לקבוצת שטראוס בשאלה לגבי מחירי המוצרים לרשתות השיווק בארץ בהשוואה למחירי המוצרים לקמעונאים בחו"ל. לדברי שטראוס, מתוך 184 מוצרים המיוצאים, 12 מוצרים נמכרים לקמעונאים בחו"ל במחיר נמוך מזה שבארץ.
מרכז המחקר של הכנסת מציין גם כי במדינות אירופה נהוג מע"מ מופחת על מוצרי מזון רבים, בניגוד למצב בישראל, כך שזו סיבה נוספת להפרשים במחירי המזון ובפרט למחירי השוקולד והממתקים.
מהנתונים שמספק מסמך המחקר עולה כי מדד המחירים לצרכן עלה משנת 2005 ועד לינואר 2012 בשיעור של 18.4%, ואילו מדד מחירי השוקולד והממתקים לצרכן עלה בשיעור של 22.9%, ומדד המחירים הסיטונאיים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים של שוקולד וממתקים עלה בשיעור של 26.9%.
שינוי המחירים לעיל יכול ללמד כי מדד המחירים בו היצרנים מוכרים את מוצרי השוקולד והממתקים לרשתות השיווק עלה באופן מהיר יותר בהשוואה למדד המחירים בו רשתות השיווק מוכרות את מוצרי השוקולד והממתקים לצרכנים.
"מונופול השוקולד שטראוס"
מסמך המחקר מתייחס באופן ספציפי גם לקבוצת שטראוס. לפי דוחות קבוצת שטראוס, החברה מחזיקה בנתח של כ-63% משוק טבלאות השוקולד, ושתי החברות הגדולות בתחום מחזיקות נתח של 72% מההכנסות בשוק זה.
גם בתחום החטיפים המתוקים החברה מחזיקה בנתח השוק הגבוה ביותר של כ-47%, ושתי החברות המובילות מחזיקות בנתח שוק של 66% מהשוק. בשנת 1988 החברה הוכרזה כמונופול בשוק טבלאות השוקולד, ועליה לעמוד בתנאי הממונה על ההגבלים העסקיים.
מנתונים אלה עולה כי שוק טבלאות השוקולד ושוק החטיפים המתוקים בארץ הוא שוק לא תחרותי, ועל כן ייתכן כי מחירי השוקולד בארץ גבוהים ממחירם בשווקים אחרים.
ואמנם, על-פי מחקר שנעשה לאחרונה על-ידי ארגון "אמון הציבור" באמצעות חברת נילסן העולמית, מחיר טבלאות השוקולד בארץ גבוה משמעותית בשיעור של עשרות אחוזים בהשוואה למחירי השוקולד במדינות מפותחות אחרות.