קופות גמל
ילין לפידות מוביל
חמש שנים הן פרק זמן ארוך שמאפשר לבדוק את איכות ניהול הנכסים של גופי חיסכון לטווח ארוך. בייחוד נכון הדבר לחמש השנים שבין 2007 ל-2011, שהיו שנים של מצבי שוק שונים בתכלית, שנים שבהן השוק נע מאופוריה למשבר והתאוששות מהירה, עליות חדות ועוד משבר. והנה המסקנה, עגומה אך ברורה: תמורת דמי ניהול של כ-2.5 מיליארד שקל שאנחנו משלמים למנהלי קופות הגמל מדי שנה קיבלנו מעט מאוד - תשואה נומינלית ברוטו של 4.09%.
לרוע המזל זה לא נגמר כאן. אנחנו רגילים לבחון את התשואה הנומינלית ברוטו. אבל זה לא מה שאנחנו מקבלים. בדרך יש דמי ניהול, והאינפלציה שוחקת את התשואה הנומינלית. כאשר בוחנים את התשואה נטו, התוצאות מטרידות. בממוצע שוק הגמל הציג בחמש השנים האחרונות תשואה ריאלית נטו (בניכוי דמי ניהול) של 0.31%-.
מיהם הגופים שבכל זאת הצליחו לבלוט לטובה?
במקום הראשון בדירוג החמש-שנתי של גופים גדולים (מנהלים מעל 5 מיליארד שקל) נמצא בית ההשקעות ילין-לפידות, וזאת בפעם השנייה ברציפות. התשואה השנתית הממוצעת של בית ההשקעות עמדה בחמש השנים האחרונות על 6.54% (תשואה ריאלית נטו שנתית ממוצעת של 2.4%) בהשוואה לממוצע בשוק הגמל, שעומד על 4.09%. כלומר, ילין-לפידות הניב ללקוחותיו תשואה הגבוהה ב-60% מהתשואה הממוצעת בשוק. אם תוסיפו לכך שילין-לפידות גובים דמי ניהול נמוכים ב-10% מהממוצע בשוק, הרי קיבלתם את הגוף שנותן את התמורה הטובה ביותר לכסף.
במקום השני בדירוג הגופים הגדולים נמצא פסגות עם תשואה שנתית ממוצעת של 5.44%. במקום השלישי נמצא אלטשולר-שחם עם 5.28%, ואחריו הגוף השני בגודלו בשוק - כלל ביטוח עם תשואה של 5.26%.
המשתתפות ברווחים
מגדל בראש
שמונה חברות הביטוח המנהלות את הפוליסות המשתתפות ברווחים (המוכרות גם כקרן י') רשמו ב-2011 תשואה נומינלית ברוטו מצטברת שלילית של 4.4% בממוצע. בארבע השנים האחרונות, הכוללות שתי תקופות משבר של ירידות שערים בשוקי ההון בארץ ובעולם ותקופת גאות ביניהן, הפוליסות המשתתפות ברווחים הניבו למבוטחים תשואה נומינלית ברוטו מצטברת של כ-14.2%, שהם תשואה ריאלית ברוטו של כ-0.9% בלבד. מדובר בממוצע של כ-0.22% בלבד לשנה - הרבה מתחת לדמי הניהול בפוליסות הללו, שעומדים על לפחות 0.6% מהצבירה מדי שנה, ולרוב מסתכמים בהרבה יותר.
אלא שהשוואת תשואות של שנה מסוימת בחיסכון הפנסיוני אינה מגלה את כל התמונה משום שמדובר בחיסכון ארוך טווח שמתפרס על פני כמה עשורים. כשבוחנים את החיסכון הפנסיוני רצוי לבחון את גם את התשואות לטווחים ארוכים יותר.
וכך, דירוג התשואות ל-5 השנים האחרונות מעלה תמונה מוכרת בכל הנוגע למובילה ולסוגרת הטבלה בפוליסות המשתתפות ברווחים. בדומה לשנים קודמות בדירוג החמש-שנתי מציגה מגדל תשואה טובה ובולטת של כ-31.5%. בקצה השני נמצאת הפניקס עם התשואה הגרועה בענף - 9% בלבד. הפניקס היא חברת הביטוח היחידה שמציגה תשואה מצטברת שאינה דו-ספרתית.
קרנות הפנסיה
כלל ביטוח בפסגה
בשנים טובות בשווקים, האג"ח המיועדות מהוות לעיתים משקולת על התשואה הכוללת וממתנות אותה, אך בשנים קשות מתגלה כל פעם מחדש החשיבות שבהבטחת התשואה. כך היה גם ב-2011, שבדומה ל-2008 הוכיחה שוב כי טוב שיש אג"ח מיועדות.
2011 הייתה השנה של קבוצת מגדל, שרשמה את התשואה הגבוהה ביותר מקרב קרנות הפנסיה החדשות המקיפות הגדולות והבינוניות. קרן מקפת החדשה, שבבעלות מגדל, רשמה בשנה החולפת תשואה נומינלית ברוטו של מינוס 0.2% בלבד על סך השקעותיה (השקעות חופשיות והאג"ח המיועדות). בטווח הארוך יותר, התוצאות ברורות: מיטבית-עתודות של כלל ביטוח מובילה. הקרן השלישית בגודלה בשוק רשמה ב-3 וב-5 השנים האחרונות תשואות פיננסיות מצטברות של 43.4% ו-35.8%, בהתאמה.
קרנות הנאמנות
המייסדים נותנים את הטון
אחרי שנתיים של שגשוג וצמיחה בענף קרנות הנאמנות, בשנת 2011 התהפכה הקערה על פיה, וירידות השערים בשוקי העולם ובשוק המקומי נתנו את אותותיהן בענף התנודתי. משבר החובות באירופה בתוספת המחאה החברתית המקומית הביאו לבריחת המשקיעים מקרנות האג"ח והמניות המסורתיות, ואלה איבדו 26 מיליארד שקל - כמחצית מהסכום שצברו במהלך שנות הגאות 2009-2010. מרבית הפדיונות נרשמו בקרנות האג"ח, שאיבדו 25 מיליארד שקל.
דירוג "גלובס"-מעלות לקרנות הנאמנות בוחן לא רק את הביצועים של מנהלי הקרנות, כלומר את התשואות, אלא גם פרמטרים איכותיים נוספים הקשורים במנהל הקרן ועל פני תקופות ארוכות. הדירוג אינו מתייחס לקרנות ספציפיות, אלא למנהלים עצמם, והוא מחולק לאפיקי השקעה.
לשלושת המובילים של דירוג קרנות הנאמנות השנה, שבלטו בביצועיהם גם בדירוגי השנים הקודמות, יש מכנה משותף - כולם בתי השקעות בבעלות פרטית של המייסדים שלהם, שעדיין נמצאים בעסק. מדובר באלטשולר-שחם, ילין-לפידות ואי.בי.אי. מתברר שלעובדה הזאת יש משמעות בדירוג. בתי השקעות אלה מתאפיינים בניהול סולידי, ללא שינויי מדיניות תכופים, ללא טריקים וגימיקים ומסעות פרסום, ועם ותק ויציבות בתפקיד של האנשים שמנהלים את הקרנות בפועל.
*** הדירוגים המלאים - במגזין moneytime שיחולק הערב (ב') למנויי "גלובס"
