שינוי דרמטי צפוי בחודשים הבאים במערך ראיית החשבון והביקורת בבנקים בעקבות הביקורת הצפויה בדוח הסופי של קרן המטבע הבינלאומית שיתפרסם בחודש הבא. לפי הדוח, יש "כמעט מונופול" בביקורת על הבנקים, וחסר "זוג עיניים נוסף".
הטיוטה הסופית של "דוח הערכה למגזר הפיננסי בישראל", שנחתמה בנובמבר האחרון, הועברה תחת חיסיון ל-3 הרגולטורים של השוק: המפקח על הבנקים, דודו זקן; מנהל רשות ניירות ערך, שמואל האוזר; והממונה על שוק ההון, עודד שריג.
בטיוטה, שהגיעה לידי "גלובס", מוקדש פרק לרואי החשבון המבקרים את הבנקים בישראל, ולפיה קרן המטבע מותחת ביקורת חריפה על כך שיש בתחום זה "כמעט מונופול" לפירמה אחת.
הדוח לא ציין את שמה של הפירמה, אולם מדובר ב-KPMG סומך-חייקין, בראשותו של רו"ח גד סומך. החברה משמשת רואה חשבון מבקר ב-4 מתוך 5 הבנקים הגדולים-בינוניים בישראל. למעשה, סומך מבקר את כל הבנקים חוץ ממזרחי-טפחות וירושלים.
טיוטת הדוח היא "תפוח אדמה לוהט" שהונח לפתחם של זקן והאוזר: הבנקים בישראל הם חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה, וסומך מחובר מאוד לראשי המגזר העסקי וחבר אישי של רבים מהם. למשל, מנכ"לית לאומי הנכנסת, רקפת רוסק-עמינח, עבדה במשך שנים אצל סומך, ולפני הגיעה ללאומי אף הייתה מנכ"לית הפירמה סומך חייקין.
התחלופה הפנימית לא מספיקה
כותבי הדוח אינם מקבלים את הטענה של משרדי ראיית החשבון ושל הפיקוח על הבנקים, שלפיה די בעובדה שהפירמה מקיימת תחלופה פנימית ומשנה מדי כמה שנים את רואה החשבון המטפל בבנק מסוים. יתרה מכך, הם מותחים ביקורת גם על "הרגולציה העצמית" הנהוגה כאן בביקורת ספרי החשבונות של הבנקים ועל היעדר פיקוח ציבורי הולם.
להלן נוסח הביקורת (עמוד 33 בדוח), בתרגום לעברית: "ביקורת ספרי החשבונות של הבנקים אמורה להיערך בתקנים האמריקנים, אך הסקטור נמצא בפיקוח-עצמי. רגולציה עצמית אינה עולה בקנה אחד עם המגמות הבינלאומיות העכשוויות; בהתחשב בתפקיד המרכזי של מבקרי החשבונות במגזר הפיננסי בווידוא דייקנות המידע ובאיתור מוקדם של בעיות, נראה כי מוצדק פיקוח ציבורי מסוים. חברות בינלאומיות מנסות להנהיג מנגנוני בקרה פנימיים, ולכן פיקוח של הרשויות בישראל אולי לא יגדיל משמעותית את הנטל הפיקוחי, והפיקוח על חברות קטנות יותר יחזק את האמון".
עוד נכתב בדוח כי "בהקשר זה, הרשויות צריכות לעודד רוטציה אפקטיבית יותר של מבקרי ספרים. לחברות ראיית חשבון בינלאומיות אינדיווידואליות יש, עושה רושם, שליטה על ביקורת בחלקים שונים של המערכת הפיננסית (לפירמה אחת יש כמעט מונופול על העסקים הבנקאיים). השותפים בפירמה מתחלפים ברוטציה, אבל היתרונות של "זוג עיניים נוסף" מוגבלים אם הם מאותה פירמה. עם זאת, פירמות ראיית החשבון יזדקקו לזמן כדי לבנות את ההתמחות המתחייבת.
מול עיניהם של המבקרים מקרן המטבע הייה מונח נוהל בנקאי תקין 302 של המפקח על הבנקים בדבר הנחיות לגבי רואי חשבון מבקר, אך מתברר כי הוא לא סיפק תשובה הולמת למצב הנוכחי, הנמשך שנים רבות.
על-פי ההנחיות, יש לקיים רוטציה בין שותפים באותו משרד רואי חשבון בכל 5 שנים, וכן על דירקטוריון הבנק לקיים דיון, לפחות אחת ל-3 שנים או עם סיום תקופת המינוי של רואה החשבון המבקר, המאוחר שביניהם, בשאלה אם צריך לבצע רוטציה של רואה החשבון המבקר.
דיונים על רוטציה
בפיקוח על הבנקים מתקיימים זה זמן דיונים בעניין המלצות הרוטציה של קרן המטבע. ככל הידוע, יש גורמים בבנק ישראל הטוענים כי אין אפשרות להורות על רוטציית חובה, וכי לא נמצא גוף רגולטורי מקביל במדינות האיחוד האירופי ובארה"ב, המחייב בחוק או בתקנה רוטציה במשרדים.
מרשות ניירות ערך נמסר: "הרשות זיהתה את הצורך הרב בקיומו של פיקוח על רואי החשבון המבקרים של תאגידים מדווחים אשר יהיה בלתי תלוי במקצוע. לצורך כך היא נמצאת בשלבים סופיים של גיבוש נוסח טיוטת חוק בעניין. ייסודו של פיקוח בלתי תלוי יביא לדעת הרשות לשיפור איכות הביקורת על תאגידים מדווחים ולהצבתה של ישראל בשורה אחת עם יתר המדינות המפותחות, שבהן כבר קיים פיקוח כזה.
"אשר לרוטציה בין משרדי רואי חשבון או בין שותפים, קיימים יתרונות וחסרונות לרוטציה כזאת. הרשות בדעה כי נושא זה יהיה אחד הראשונים שיצטרך גוף הפיקוח על רואי החשבון להכריע בהם".
מהמפקח על הבנקים טרם התקבלה תגובה.
