כשהצרפתים משביתים את המטרו, את הרכבות ואת האוטובוסים, נהגי המוניות הצרפתים מפסיקים לעבוד כי "קשה להם לעבוד בלחץ כזה". המהגרים שבין נהגי המוניות ממשיכים לעבוד מסביב לשעון, ובימי השביתה הם עושים קופה כפולה על חשבון הסוציאליסטים העצלנים והמפונקים מדי.
כאשר חברות אמריקניות רב-לאומיות מביטות על אירופה ושוקלות לבחור במדינה מסוימת כבסיס לפעילות האירופית שלהן, נדיר עד כדי אפסי הסיכוי שיבחרו בצרפת. "השביתות ובעיות התחבורה", יאמרו לך כשתשאל מדוע ויוסיפו, "אי-אפשר להעסיק שם עובדים, חוקי העבודה דרקוניים כך שהם הופכים את העסקת העובדים ללא כדאית", ועוד טיעונים שחלקם מבוססים ומקצתם לא.
חברות כאלו בוחרות בהולנד היציבה פוליטית, שבה חוקי העבודה הוגנים ואין שביתות; או באנגליה, שם מכשול השפה קטן, חוקי העבודה הוגנים וגם אצלה אין שביתות. לישראל אין שפה קלה, אין חוקי מס מעודדי השקעות זרות, יש חוקי עבודה סבירים וגם שלל שביתות. לפחות באחרונה.
הישגי הנגיד נשחקים
שביתות במשק קטן וסגור כמו המשק הישראלי, אינן יכולות להוות תחליף לתקשורת ראויה בין המעסיקים לעובדים. במקביל לכך, ועדי עובדים אשר משתמשים בכוחם כדי להוריד את מתג ההפעלה לשירותים קריטיים למגזר העסקי, אינם מבינים את עוצמת הנזק המתמשך שהם יוצרים במו ידיהם לכלכלת המדינה, ובעקבות כך למקומות עבודתם.
ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה בריונות מהסוג הזה שנראה באחרונה במקומותינו ושחשבנו כי פסה מן העולם. השבתת נתיבים קריטיים לפעילות המגזר העסקי מורידה את חינה ואת תדמיתה של המדינה כאתר אפשרי למשרדים, למפעלים ולאתרי מחקר ופיתוח של חברות גלובליות. חברות כאלו מחפשות מקומות בעלי יציבות פוליטית ותעסוקתית, חוקי עבודה הוגנים, ומאגר אנושי זמין בעל יכולות גבוהות. חברות כאלו ממילא נותנות לישראל דירוג בעייתי עקב חוסר היציבות הפוליטית באזור - מדוע להוסיף על כך אי-יציבות מבנית? האם לא ברור לכולם כי שביתות פראיות כאלו מורידות את כדאיות הבחירה בנו כאתר לעסקים?
ומילה אחרונה בתחום השכר. זכינו לקבל נגיד בנק ברמה הגבוהה ביותר שכל מדינה יכולה לחלום עליה, פרופ' סטנלי פישר דאג בעקביות לתחזוקת שער המטבע ולאינפלציה נמוכה, מתוך ראייה עסקית חכמה כי שער דולר נמוך מייקר את עלויות כוח האדם הישראלי (שגם כך יקרות מאוד עקב חוקי העבודה הסוציאליים שלנו), ומייקר את היצוא הישראלי בצורה שהופכת אותו ללא תחרותי בשוקי העולם. לצערי, מרבית הישגיו של פרופ' פישר נשחקים בעקביות בעקבות גל השביתות ותוספות השכר הנלוות במשק הישראלי.
היה לנו פעם שר אוצר שצעק "משוגעים רדו מהגג", יגאל הורביץ שמו, למי שלא זוכר. אני נוטל את החירות לזעוק שוב את משפטו האלמותי: "משוגעים, רדו מהגג", ולהוסיף: "כי כשהגג יקרוס לא יהיה כבר את מי להאשים, אלא את עצמכם בלבד".
הכותב הוא נשיא וריפון ישראל וסגן נשיא בכיר בווריפון העולמית