שר המשפטים, יעקב נאמן, דרוש לחקירה ברשות המסים - כך נודע ל"גלובס". בשנתיים האחרונות מתנהלת ברשות המסים בדיקה סמויה של הכנסותיו ונכסיו של שר המשפטים, לאחר שעלה חשש כי לא שילם את מלוא המס שרשות המסים סבורה כי עליו לשלם.
במסגרת זו מתכוונים בכירי רשות המסים לפנות ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בבקשה לקבל את אישורו לזמן את השר נאמן לברור במשרדי הרשות. עם זאת, ל"גלובס" נודע, כי בלשכת היועץ המשפטי לממשלה מודעים זה זמן לחקירה המתנהלת, וככל הידוע, גם היועץ המשפטי לממשלה הקודם, מני מזוז, היה מודע לפרשה.
הבדיקה נעשתה בחשאיות המרבית, מתוך כוונה למנוע את הדלפתה לתקשורת לפני זימונו של נאמן למתן פרטים וגירסה. הגם שהבדיקה החלה לאחר שנאמן מונה לשר המשפטים, היא סובבת סביב הכנסותיו שלפני מינויו, שעה שפעל כמייסד וראש משרד עורכי הדין המוביל הרצוג-פוקס-נאמן.
מומחה למסים
המשרד, שהוקם לפני 40 שנה, הוא אחד הגדולים בישראל (השני בגודלו כיום), ומטפל באילי-הון, בעסקאות בינלאומיות וגם בלא מעט לקוחות מהתחום הציבורי. עם לקוחותיו בעבר נמנו ראשי ממשלה - ובהם אריאל שרון, אהוד אולמרט ובנימין נתניהו; התנועה הקיבוצית; קרן אייפקס וקרן מרקסטון.
בשנות ה-70 ייצג נאמן את השר אבא אבן, והביא לסגירת התיק נגדו בחשד להחזקת חשבון דולרים משלו. ב-2006 נועץ עמו הנשיא משה קצב, לפני שהחליט לפנות ליועמ"ש מזוז ולהתלונן על סחיטה. לפני מינויו לשר המשפטים, ייצג נאמן בבג"ץ את ניצב אורי בר-לב, שהודח מהמשטרה על רקע טענות להטרדה מינית.
נציין כי אחד מתחומי ההתמחות המרכזיים שבהם עסק נאמן כעורך דין הינו דיני המסים. בין השאר, חיבר את הספר "דיני מסים", בהוצאת שוקן, כמסייע לכותב העיקרי, השופט ד"ר אלפרד ויתקון. מחלקת המסים במשרד הרצוג-פוקס-נאמן הינה אחת הגדולות בישראל, והקים אותה לא אחר מאשר שר המשפטים כיום.
מרשות המסים נמסר בתגובה: "אנחנו לא נוהגים למסור מידע על חקירות".
יועץ התקשורת של שר המשפטים, אמציה בר-משה, מסר בתגובה: "איננו מתייחסים".
לשכת היועמ"ש מסרה בתגובה: "היועץ המשפטי לממשלה אינו נוהג לשתף את הציבור בהתייעצויותיו עם רשויות האכיפה, אלא במקום שנמצאת הצדקה לכך. מדיניות זו ננקטת הן במקרים שיש לפנייה בסיס כזה או אחר, והן במקרים שבהם אין לפנייה אחיזה במציאות. מכל מקום, אין בתגובה זו כדי לאשר או להכחיש דבר מן הנטען בפנייה".
משפט-בזק בקדנציה הקודמת
נאמן מונה לשר המשפטים באפריל 2009. זוהי הקדנציה השנייה שלו בתפקיד, וגם הפעם השנייה שבמסגרת כהונתו כשר האמון על מערכת המשפט עולות נגדו טענות מצד הרשויות.
ב-1996, לאחר שנאמן מונה לשר המשפטים בממשלת נתניהו הראשונה, הורה היועמ"ש דאז, מיכאל בן-יאיר, על פתיחת חקירה פלילית נגדו, בחשד לעדות שקר ושבועת שקר בנוגע לתצהיר שגוי שהגיש לבג"ץ, ובמסירת עדות שקר ושיבוש הליכי משפט בנוגע לעדותו במשטרה.
מיד עם פתיחת החקירה התפטר נאמן מתפקיד שר המשפטים, לא לפני שטען כי העמדתו לדין נבעה מנקמנות של בן-יאיר, שבדרך זו ניסה למנוע את הדחתו שלו בידי נתניהו ונאמן.
בהמשך הוגש נגד נאמן כתב אישום, שכלל שני אישומים בגין הגשת תצהיר כוזב לבית המשפט העליון (כתשובה לעתירה) ומסירת עדות שקר בחקירתו במשטרה, אך לאחר "משפט-בזק", במאי 1997, זיכה אותו בית משפט השלום בתל-אביב זיכוי מלא מכל אשמה, לאחר שמצא כי פעל בתום-לב.
בית המשפט קבע כי אכן מסר בתצהירו פרטים בלתי נכונים ומטעים בשלבי חקירתו הפלילית, אך ציין כי התיקונים שביצע מאוחר יותר מעידים שהדבר נעשה ללא כוונה פלילית.
לאחר הזיכוי מונה נאמן לשר האוצר. בהמשך פרש מן הממשלה וחזר לעבוד במשרד עורכי הדין שייסד. במסגרת תפקידו כשר האוצר היה אחראי, בין היתר, לתפקודה של רשות המסים, שחוקרת אותו כעת.
מבקר, או תומך בפרקליטות?
"לא באתי לנקום", הרגיע נאמן באפריל 2009, רגע לפני שחזר ללשכת שר המשפטים. אלא שבין המילים שאמר לפני הקדנציה של, שומעים טון קצת אחר.
בראיון ל"גלובס", כשנתיים לפני מינויו לשר המשפטים, אמר נאמן כי "צריך לעשות סוף לשלטון הפקידים והמשפטנים". אותם פקידים ומשפטנים עלולים להכריע, שוב, האם להגיש נגדו כתב אישום, אלא שהפעם עוסקת הפרשה בענייני מס.
באחרונה יוחסו לנאמן בתקשורת אמירות חריפות נגד הפרקליטות. פורסם כי בשיחות פרטיות התקיף נאמן את הפרקליטות ואת פרקליט המדינה, משה לדור, בטענה כי ידם קלה על ההדק בהגשת כתבי אישום נגד גורמי ציבור ובכירים אחרים במשק.
נאמן הכחיש אז את הטענות נגדו והבהיר כי הוא פועל כל העת לעצמאותה וחיזוקה של הפרקליטות. בראיון שנתן החודש ל"מעריב" אמר: "מי שטוען שכעת באתי לנקום במערכת, שיוכיח את זה. יש איסור בתורה 'לא תיקום ולא תיטור'. אני עובר איסור דאורייתא? מי שיגיד דבר כזה, אתבע אותו על הוצאת דיבה".
נציין כי במסגרת כהונתו כשר משפטים מקדם נאמן מספר רפורמות שאינן מוצאות חן בעיני הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה.
בין היתר מקדם נאמן תוכנית לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, הפלילי והאזרחי, מכיוון שלטענתו, היועץ המשפטי לממשלה מצוי בניגוד אינטרסים בבואו לייעץ לה מחד גיסא, ולהגיש כתבי אישום נגד חבריה מאידך גיסא, וכי אין ליועץ מספיק זמן כדי לטפל בפשיעה בארץ בתפקידו כראש מערכת התביעה.
בנוסף, תומך נאמן ביוזמה להקים גוף ביקורת פנימי בפרקליטות, שיבחן את עבודתה ותלונות שמוצגות נגדה.