מעטים המקרים בחיים האמיתיים שבהם משתלב סיפור חיים אישי מרגש בקריירה מקצועית מכובדת. מעטים יותר המקרים שבהם זה קורה לאנשים בתחילת העשור השלישי לחייהם. לזיו שמש זה קרה: בגיל 32 הוא מכהן כמנכ"ל בית ההשקעות באחד הגופים המוסדיים המובילים בשוק המקומי, מנורה, חודשים ספורים לאחר שקיבל את המינוי למנכ"ל קרנות הנאמנות בבית ההשקעות פסגות. לא מעט גבות הורמו בשוק נוכח המעבר המפתיע של שמש, אשר בחר לעזוב לאחר ארבעה חודשים בלבד משרה יוקרתית עם חוזה שכר מפנק לטובת גוף קטן יותר. אבל שמש הוא לא אדם שנוחות תקנה אותו. החיים הפכו אותו לממוקד בהווה, כזה שיש לו מוטיבציה לבנות מציאות חדשה.
מגזין G: הצעירים המבטיחים של עולם העסקים הישראלי
הרשימה המלאה - בגיליון G
בגיל 17 הוא היה בדרך לאולימפיאדה, אלוף ישראל בשיט מפרשיות, ילד מחונן שסיים תיכון כבר בגיל 16. אבל בדיוק אז הוא חלה בלוקמיה. בשעות הקשות של המחלה הוא הגיע למצב של עיוורון ולמשקל של ארבעים קילוגרמים, אבל מתוך המקום הנמוך הזה שמש התחזק. הוא הצליח להתגבר על המחלה, לשוב לספורט, לזכות שוב שלוש פעמים בתואר אלוף ישראל לשיט מפרשיות ולהיות מדורג במקום התשיעי בעולם.
החיים גרמו לו להתבגר מהר, והספורט העניק להם את המסגרת. ממנו למד משמעת עצמית מהי, על הערך שבתחרות, על איך לא להשתכר מהצלחות אך גם לא ליפול עמוק מכישלונות.
"כדי להמשיך ולהתקדם אתה צריך שגם הקולגה שלך יתקדם", הוא מסביר מה למד מהספורט על עולם העסקים. "בספורט מאוד חשוב התיאום בין אנשי הצוות, כמו שבעסק צריך להיות תיאום בין המכירות להשקעות. בספורט כדי להתמיד בהצלחות, צריך דיסציפלינה ברורה וקבועה. אם אתה חוזר עליה באופן שיטתי אז ההצלחות שלך לא מקריות ולא חוזרות מדי פעם. כך גם בשוק ההון. אחד הדברים החשובים הוא לזהות את כיוון הרוח. בשיט, מי שמזהה ראשון מגיע ראשון; כך גם בשוק ההון: לזהות את המגמה ולהקדים את כולם, ואז הביצועים שלך בהשקעות הם עודפים על היתר".
הבחירה לפנות לקריירה מקצועית בשוק ההון נפלה בזמן ההבראה מהמחלה בבית, מחלה שמנעה ממנו שירות צבאי. בשל הקרבה למכללה למינהל בראשון לציון החליט על לימודים בתחום. את תחילת דרכו המקצועית בשוק עשה ב-1998 כבנקאי בדיסקונט, תפקיד שנתן לו, לדבריו, כלים רבים להמשך הדרך: "הייתי פקיד בטלפון, כשאתה בעצם כל הבנק: חייב לשלוט בכל הספקטרום - החל באיך חותמים על הצ'ק, ועד לכל מיני טכניקות השקעה שעד היום אני משתמש בחלקן".
את דיסקונט עזב כי ביקש לנהל השקעות ולא ראה את זה קורה בבנק. הוא מצא את זה בבנק אחר, הפועלים, כמנהל מדור אג"ח בלהק קרנות נאמנות. לאחר כשש שנים בבנק הפועלים, עם רכישת להק על-ידי פסגות, עבר שמש לבית ההשקעות ועבד תחת ניהולו של רועי ורמוס, אז מנהל קרנות הנאמנות בבית. לימים הפך שמש לאחד מהאנשים המקורבים ביותר לורמוס, והיה לו חלק דומיננטי בהקמתו של פסגות כבית ההשקעות הגדול בשוק ההון הישראלי.
- המעבר שלך למנורה נתפס כצעד מסוכן מבחינת הקריירה שלך; האם אתה טיפוס אוהב סיכונים?
"אני לא אוהב סיכונים. אני במהות סולידי, בא מעולם האג"ח. מבחינתי, מעבר ממנהל קרנות למנכ"ל בית השקעות זה קפיצה. ברמה האינטלקטואלית מעניין אותי לפתח דברים חדשים, ובגלל זה שני העולמות האלה, פיתוח עסקי וניהול השקעות, הם שני עולמות שאני מתחבר אליהם".
- מה הכי חשוב לך בעבודה ובחיים?
"בעבודה הכי חשוב לי זה האנשים, ודאי בשוק ההון, שזה שוק של אנשים. לפעמים זה יותר חשוב מהביצועים עצמם. בחיים זה די דומה, תוך כדי זה שחשוב לשמור על הפרופורציות ולדעת ליהנות מהדברים הקטנים".
- כישלון זה משהו שמפחיד אותך?
"ממש לא, אין בן אדם שחף מטעויות, כל הזמן עושים טעויות, ואני אפילו מאושר כשיש טעויות. כל עוד טעות היא קטנה, אתה לומד איך להתמודד איתה ונמנע מטעויות גדולות יותר".
יום העבודה של שמש מתחיל בשעות הבוקר סביב 8:30 ומסתיים לרוב סביב השעה 21:00 בערב. הוא מחובר לעבודה כמו גולש לרוח. גם בסופי שבוע או בחופשות האייפון תמיד לידו: "אחד הדברים שלמדתי מהחוויות שעברו עליי הוא שכל יום הוא חשוב, ובגלל זה נהנתי מכל תפקיד שעשיתי עד היום. אף פעם לא חשבתי על התפקיד הבא, אני נהנה מהרגע, אני אוהב את מה שאני עושה".
- אז מיותר לשאול אותך על התוכניות לעתיד.
"אני אף פעם לא מתכנן את העתיד, אני משתדל לחיות את ההווה. אם לחשוב על העבר, זה רק בקטע של הסקת מסקנות, אך לא לשקוע בהן".