גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרננדו פטולסקי - הבדיקה שתשנה את העולם

פטולסקי, פרופסור לכימיה ויזם המתמחה בתחומי ננו-טכנולוגיה וביו-טכנולוגיה, הוא אחד מ-40 הצעירים המבטיחים של עולם העסקים הישראלי של מגזין G

לפרופ' פרננדו פטולסקי יש זווית ראייה מרעננת בנוגע להישגים בעולם האקדמי. "כמה מאמרים אפרסם, זה פחות חשוב לי. אין משמעות לעוד ועוד פרסומים שיישארו על הנייר. החזון שלי הוא שלמדע שאני עושה תהיה נגיעה לעולם ושהוא יתרום משמעותית לאנשים".

מגזין G: הצעירים המבטיחים של עולם העסקים הישראלי

הרשימה המלאה - בגיליון G

הוא נולד בארגנטינה ועלה לישראל ב-1990. את התיכון סיים כבר בגיל 14. הוא עלה לארץ בעקבות אחיו הגדול ואחרי כמה שנים הצטרפו אליהם גם הוריו ויתר אחיו. הוא היה עתודאי ושירת בחיל הרפואה. אחרי שהשלים שלושה תארים בכימיה נסע לאוניברסיטת הרווארד, שם עשה פוסט דוקטורט. את כל זה הוא הספיק לעשות עד גיל 31, אז חזר כפרופסור חבר לבית הספר לכימיה באוניברסיטת תל אביב. לאחרונה קיבל קביעות בפקולטה.

- איך מגיעים להיות פרופסור בגיל 31?

"בזכות הצלחה במאמרים שפרסמתי, כשמונים במספר; בזכות הגילויים המדעיים והיכולת ללמד, להרצות ולהרשים את האנשים שאיתם אני עובד. אבל אני חייב להגיד שזה בעיקר מזל".

מעבר להיותו איש אקדמיה, פטולסקי הוא יזם המשלב בין כימיה, פיזיקה, רפואה ועוד. הוא עומד בראש קבוצת מחקר הנחשבת לאחת המרכזיות בעולם בפיתוח גלאים ננו-מטריים. הקבוצה כוללת כארבעים איש, חציים תלמידי מחקר של פטולסקי וחציים עובדים בסטארט-אפ ננרג'י (Nanergy), שהוא יזם את הקמתו לפני יותר מארבע שנים.

"ננרג'י הוקם בהשקעה נדיבה של קבוצת משקיעים פרטיים, חלקם בעלי חברות", הוא מסביר. "גם אוניברסיטת תל אביב ואני שותפים בחברה". בשנה שעברה אף קיבל פרס מטעם האוניברסיטה על היותו "יזם מצטיין".

אחד הפטנטים שהמציא פטולסקי, יחד עם תלמידו ד"ר מיכאל יופה, היה חיישן המזהה נוכחות של סמי אונס בכוס שתייה. החיישן מבוסס על שינוי סיגנל אופטי, והוא מאותת באור אדום אם קיים סם במשקה. מדובר במערכת שתיראה כמו קליפס בתוך הכוס, או תהיה מוסתרת בקצה של קשית. המוצר עומד לקראת מסחור, ופטולסקי מעריך כי "הוא יהיה בשוק בשנה הקרובה" וכי "עלותו תהיה נמוכה מאוד". החיישן עשוי להתפתח לשימושים נוספים, כמו זיהוי רעלנים בשתייה ובמשקאות אלכוהוליים מזויפים.

המצאה נוספת שעליה עמלו בשלוש השנים האחרונות במעבדה של פטולסקי היא פיתוח גלאי חשמלי לזיהוי חומרי נפץ. הגלאי שפיתח מורכב משבב שבתוכו כמאתיים ננו-התקנים; כל התקן הוא גלאי בעצמו, והם מאפשרים לזהות סוגים שונים של חומרי נפץ בתוך שניות ספורות וברגישות גבוהה. כעת נמצא הגלאי, שגודלו כגודל קופסה קטנה, בתהליכי מסחור. פטולסקי סבור שבעתיד הוא יכול להיות מותקן, למשל, בתוך טלפונים ניידים של מאבטחים בשדות תעופה.

לצד ההמצאות, פטולסקי החל לפני שלוש שנים במפעל חיים. מדובר במחקר ייחודי בתחום הסרטן, אותו הוא עורך יחד עם תלמידתו חגית פרץ ועם ד"ר ראובן תירוש. היעד השאפתני: להצליח ללמוד מן המערכת החיסונית אם המטופל חולה בסרטן, ואם כן באיזה סוג ובאיזה שלב של המחלה הוא נמצא - והכול באמצעות בדיקת דם פשוטה.

"זאת הסתכלות פורצת דרך; מעולם לא ניסו לקחת את המערכת החיסונית ולבדוק אם היא יכולה לאותת לנו אם יש סרטן או לא".

מאחורי הקונספט שהגה פטולסקי עומדת העובדה שהמערכת החיסונית היא הראשונה בגוף שמודעת לקיומה של מחלה. "פיתחנו שיטה לבדוק את פעילות פירוק החומרים של התאים במערכת החיסונית. לקחנו מכל נבדק דגימת דם, והפרדנו אותה לנפחים קטנים. על כל אחד שמנו חומר כימי או ביולוגי, ובדקנו כיצד התאים מגיבים לחומרים השונים. קיבלנו מערך רב-ממדי של תוצאות, ולפי זה פיתחנו שפה מורכבת".

אחרי שנה וחצי של מחקר החלו פטולסקי וקבוצתו בניסויים קליניים. לדבריו, "אנחנו כבר יודעים להגיד על מטופל אם הוא חולה בסרטן מכל סוג, או שהוא בריא". במהלך הניסויים, הוא מספר, "גילינו כמה מקרים של אנשים שהגיעו על תקן בריאים, והבדיקה הראתה שיש להם סרטן. זה היה שוק עבורנו. לא יכולנו לשתוק ולא לדווח להם על כך. הם הלכו להיבדק, ובבדיקות שעברו בשנה הראשונה בבתי החולים עדיין לא גילו את המחלה. הם היו מתבשרים על כך רק אחרי שנה-שנתיים במקרה הטוב".

הניסוי נמצא בשלבים קליניים מוקדמים, והשתתפו בו עד כה כ-250 איש. "התוכנית היא שבשנתיים הקרובות נבדוק אלפים, בארץ ובחו"ל, אם יהיה לנו המימון. העולם הזה לא קל. יש הרבה ניסויים והבטחות בתחום, וחברות היום זהירות יותר - הן משקיעות כשיש תוצאות. אנחנו מנהלים משא ומתן עם חברות ועם קרנות". בימים אלה נמצא פטולסקי בארצות הברית, שם הוא מגייס תרומות לפרויקט, שנרשם כפטנטים אחדים.

ומה החזון לעתיד הרחוק יותר? שכל אדם יעבור את בדיקת הדם פעם בשנה: "אם הכול יעבוד כמו שאנחנו מקווים, השיטה יכולה להיות בשימוש נרחב בתוך שנתיים". האתגר הגדול ביותר הוא הסרטן, אבל השפה החדשנית עשויה להוביל לאפיקים משמעותיים נוספים: "אם נבין את השפה של המערכת החיסונית נוכל ליצור מעין טביעות אצבעות למחלות קשות וכן להתפתח לתחומים של בדיקת ביציות לפני הפריה, וכל נושא פיתוח תרופות".

- איך זה שאני לא רואה תור ארוך של אנשים מחוץ לחדר שלך?

"עשיתי את זה מאוד בשקט. רק עכשיו שלחתי לפרסום מאמר מקצועי בנושא. אני מקפיד לשמור על זהירות ומתרחק מ-PR. צריך להימנע מלעשות כל-כך הרבה יחצנות כשאין רמת ביטחון מינימלית, וצריך גם להיזהר שלא לתת תקווה לחולים לפני הזמן. בשלב זה של הפרויקט, אני מרגיש יותר בנוח לספר עליו. זה גם הדבר שהכי מרגש אותי כיום. זה לא עוד סנסור; זה קונספט חדש מהבסיס שפותח עולמות חדשים. זה לא שאפסיק לעבוד אם זה ייצא לפועל, אבל ארגיש שעשיתי את שלי".

- איפה תהיה בעוד חמש שנים?

"אהיה כאן. אנשים חשבו שאין סיכוי שאחזור לארץ מהרווארד, אבל מבחינתי לא הייתה שאלה".

- וכל זה משאיר זמן למשפחה? לחברים?

"יש לי שלוש בנות קטנות, ואני לא חושב שאני צריך לוותר על חיים ועל משפחה בשביל להיות מוצלח. אני עושה איזונים, ובערבים אני תמיד בבית. תחביב מרכזי שלי הוא קריאה. אני קורא מהר מאוד ובכמויות גדולות. אני גם אוהב לעשות ספורט ובעבר עסקתי באומנויות לחימה".

עוד כתבות

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן / צילום: ap, Vahid Salemi

על רקע המו"מ - נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין את ראשנו"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא