שרי הימין מודעים היטב לכוחה של אילת שקד. הם מתוודעים אליו בכל פעם מחדש, למשל בזמן הצבעות רגישות בישיבות הממשלה, כשהסלולרי שלהם ושל יועציהם הפוליטיים מתמלא בהודעות הקוראות להם כיצד להצביע. שקד הקימה תנועה וירטואלית שמאגדת תחת כנפיה 79 אלף איש. כוח אלקטורלי לא מבוטל של אנשי ימין מעורבים, שמתגייסים בחדווה ליוזמותיה. וכשהיא מבקשת להזכיר לשרים, המסר עובר מצוין. "אנחנו לוחצים על שרים מהימין, כדי שלא ייכנעו לפשרות שדורשת מהם הפוליטיקה", מסבירה שקד, "ושיישארו נאמנים למה שהבוחרים שלהם רוצים. ואנחנו גם יודעים לפרגן. כשגדעון סער הורה לבתי הספר לבקר במערת המכפלה, ביקשנו מהגולשים להיכנס לדף הפייסבוק שלו ולכתוב לו כל הכבוד".
"ישראל שלי" - ששקד הקימה לפני שנתיים יחד עם נפתלי בנט ורפי טרבלסי - יודעת גם ללחוץ על גופים מסחריים. חבריה איימו לסגור חשבונות בבנק לאומי, בעקבות כוונתו של הבנק למכור את חברת הבנייה דיגל, שהחזיקה בפרויקט במזרח ירושלים ונקלעה לקשיים כלכליים, לאיש עסקים פלסטיני. הם גם דרשו לפטר את דביר בנדק, הפרזנטור של בנק מזרחי טפחות, בעקבות ביקורת שהשמיע על שרת התרבות לימור לבנת ויחסה לאמנים שמסרבים להופיע באריאל. בנדק נשאר בתפקידו, אבל פרסם הבהרה לדברים.
"גופים מסחריים מאוד רגישים כשמדובר בלקוחות שלהם", מסבירה שקד, "אם פעם היה לנו קשה להגיע להנהלת הבנק, כיום, בעידן הפייסבוק, יחסי הכוחות השתנו. אנחנו מציפים את הדף של הבנק בתגובות, ומיד זה מגיע לדרג הכי בכיר. לא מצאתי גוף מסחרי שאינו לחיץ".
אחד הקמפיינים הזכורים מבית ישראל שלי תקף את התכנים הביקורתיים מדי לטעמו, המשודרים בגל"צ, ובעיקר את פתחון הפה שלו זכה חמאס במשדרי התחנה. הקמפיין כלל הקלטה ערוכה של איש חמאס שתומך לכאורה בחוק גל"צ, שנשלחה לעיתונאים ולחברי כנסת. בגל"צ לא אהבו את ההומור והגישו תלונה במשטרה על הסתה.
נתניהו השתלט בשנה האחרונה על הרבה מעוזי תקשורת. את עדיין מרגישה מקופחת?
"הימין בשלטון, אבל לא בהכרח שולט בתקשורת. נכון שחל שיפור בשנה האחרונה, כי נתניהו, שרואה בתקשורת כלי אסטרטגי, בפירוש עשה עבודה. אבל יש עדיין כלי תקשורת ששכחו שבמשחק הזה הם לא השופטים אלא הנבחרת הישראלית".
ישראל היום הוא עיתון ראוי או מגויס מדי?
"אני קוראת אותו בסופי שבוע, ואני נהנית כי הוא עיתון פטריוטי. לפעמים, כשצריך, לא נשמעת בו ביקורת על ראש הממשלה, וזה באמת קצת בולט, אבל זה מהווה איזון להארץ. אני הבן אדם שהכי מעריך דמוקרטיה. במדינה לא דמוקרטית, גופתי כבר הייתה מגולגלת ברחוב. אני קמה בבוקר ואומרת תודה שאני חיה בדמוקרטיה".
שקד, 35, החלה את הרומן שלה עם הליכוד בגיל 8. "צפיתי בטלוויזיה בעימות בין שמיר לפרס, ומאוד חיבבתי את שמיר. מאז אני בעדו. כשעשו בחירות דמה בתיכון שבו למדתי, ייצגתי את הליכוד וזכינו. זה לא היה פשוט בבית ספר כמו עירוני ד', אבל נפגשתי עם גיל סמסונוב שהיה דובר הליכוד, והוא עזר לי. בצבא שירתי כמש"קית ת"ש בגולני, עם הרבה דתיים וימנים, וגם זה גם תרם להשקפת העולם שלי".
איך חברת לנתניהו?
"זה היה ב-2006, אחרי הבחירות ואחרי ההתנתקות. נתניהו היה חבוט. כולם עזבו אותו, והייתה הרגשה שהליכוד גמור. אני תמיד האמנתי בו, ושמעתי שהוא מחפש צוות חדש. מישהי מהליכוד שהכירה אותי העבירה לו את קורות החיים שלי. לקחתי חל"ת מההיי-טק ובאתי לעבוד איתו כמנהלת לשכה במשך שנה וחצי. זה היה בית ספר מצוין לפוליטיקה ולתקשורת".
למה לא המשכת פול טיים בפוליטיקה?
"לא חשבתי שזה הזמן. הייתה מין סיטואציה שזה לא הסתדר יותר לעבוד שם, לא אכנס לנסיבות, והחלטתי לחזור להיי-טק. כשהקמתי את ישראל שלי תיעלתי את האנרגיות שלי ושל אחרים לפעילות התנדבותית. אני מקדישה לזה שלוש שעות ביום. מגיעה הביתה, משכיבה את הילדים ועובדת על זה. הבית הוא הנפגע העיקרי, אבל אני נהנית מזה ומאמינה שזה חשוב".
יש סיכוי שתרוצי לכנסת בבחירות הבאות?
"זאת אופציה. עוד לא החלטתי מאיפה יש לי יותר כוח להשפיע. המשפחה מעדיפה שלא, וזה תלוי רק בי. גם אם כן, לא בטוח אם אתמודד בליכוד, שזה הבית, או שאקים מפלגה חדשה אם אחשוב שיש לה מקום. אני גם לא בטוחה שאני באמת מתאימה לפוליטיקה ולמה שהיא דורשת".