לא בקלות קיבל גיא לרר את האפשרות להגיש תוכנית או אפילו פינה שתתבסס על נפלאות הרשת. "הייתה התנגדות גדולה מצד אנשים בחדשות", הוא מספר. "אמרו לי, 'מה אתה מביא אייטמים מהמדיום הנחות הזה שנקרא אינטרנט, ממילא כולם מקבלים את זה במייל'. הם ניהלו מלחמות חורמה כדי שזה לא יעלה. אמרו שזו בושה וחרפה שחומרים באיכות גרועה שבאים מההמון ישודרו בחדשות; שחדשות זה קדושה של תוכן ושל איכות. הרגשתי כאילו זרקתי גפרור בבית המקדש".
ללרר, מגיש "צינור לילה" בערוץ 10, לא הייתה כוונה לוותר. "אף פעם לא החזקתי מעצמי רפורטר טוב. אני יותר Story Teller, אחד שיודע לקחת סיפור ולספר אותו כמו שצריך. ומהר מאוד הבנתי שהאינטרנט זה הסיפור הגדול באמת של החיים שלנו, ושההתעסקות בזה תהיה האהבה הגדולה שלי עד סוף החיים. שכל מה שעשיתי קודם במגזין ובספורט היו רק סטוצים".
למזלו, מנכ"ל חברת החדשות דאז ראודור בנזימן נתן לו צ'אנס. "אם בנזימן רואה מישהו דלוק, הוא לא מכבה אותו", מחייך לרר. "שתינו קפה, והראיתי לו את הסרטון שבו מעריץ של בריטני ספירס צילם את עצמו מתחנן בדמעות שיפסיקו לרדת על הכוכבת שלו. שלושים מיליון צפיות ביוטיוב היו לזה. אמרתי לבנזימן, בריטני לא מעניינת, אבל המעריץ שלה כן, כי הוא סמל למהפכת התרבות הוויראלית שמתחוללת פה".
ואיך הוא הגיב?
"אמר, תעשה פיילוט. יצא קטסטרופה. ב-2007 לא היה השפע שיש היום כדי להחזיק תוכנית. גם את הפינה שבסופו של דבר נתנו לי במהדורת השבת של אושרת קוטלר, נאלצתי להרכיב לפעמים מפספוסים, מתינוקות ומחתולים, אבל ידעתי שזה עוד יגיע. הרייטינג מההתחלה היה לטובתי".
הרייטינג הוא אחד הנתונים המפתיעים בסיפור הזה, בעיקר מאז שהפינה הפכה לתוכנית. איש לא ציפה שיביא יותר מ-2%, לתוכנית המשודרת בערוץ 10 בחצות. לרר הביא 7%, ויצר במקביל באזז מטורף ברשתות החברתיות. ההגשה שלו חיננית ואינטליגנטית, וצוות התוכנית שלו מצליח לשים יד על הסיפורים החמים ברשת. ההאקר הסעודי שעמו התכתבו השאיר להם הודעה קולית עבור עם ישראל; דפני ליף התראיינה אצלם, שבוע לפני שהקימה אוהל, אחרי שזיהו את התכונה הרבה בפייסבוק סביבה; וראש הממשלה נאלץ להתייחס לסרטון החייל המרקד לצד הפלסטינית הכפותה, שנחשף אצלם לראשונה.
לא פעם הם נעזרים גם בהאקרים "שהם על תקן מקורות שלנו", מסביר לרר. "נכנסנו בעזרתם ל-dark-net, רשת אינטרנט שלא מצריכה כתובת IP ומשמשת פדופילים, סוחרי סמים ושאר עבריינים מרחבי העולם, וחשפנו לראשונה את הממד הישראלי של התופעה".
מזל שאתה משודר בחצות.
"זה נשמע לא אמין, אבל אני בחרתי את השעה. הציעו לי את רבע לשמונה, כדי לייצר פלטפורמה טובה לחדשות, אבל רעדו לי הביצים מהמחשבה שאני אהיה זה שבגללו תקוצץ רבע שעה מלונדון וקירשנבאום. בחצות אתה לא חייב לרצות אף אחד בשביל הרייטינג ויכול לעשות את מה שאתה באמת מאמין בו".
ומה היה קורה אילו הערוץ היה נסגר?
"כנראה הייתי עובר לערוץ אחר, כי כרגע אין עדיין היגיון כמותי לשדר רק מהאינטרנט. בעוד כמה שנים זה ישתנה. לא יכול להיות שאנשים ימשיכו לפתוח טלוויזיה בשמונה, כי נותנים חדשות. לא יהיה יותר 'נותנים' - אתה תיקח. יש לי כל מיני רעיונות לגבי הרשת, אבל הם עדיין ערטילאיים".
אתה נשמע מאוד מחובר.
לרר צוחק. "זה ישמע מוזר, אבל יש לי יסודות טכנופוביים. החבר'ה שלי, בני ה-22, שעובדים במערכת התוכנית, מנסים להסביר לי כל מיני דברים, ולוקח לי לפעמים זמן להבין, אני יותר על תקן ה-Middle Man - המתווך בין העולמות. אני מבין את הטכנופובים".