פרקליט המדינה משה לדור הודיע היום לרב הראשי לשעבר, הרב בקשי דורון, כי נשקלת הגשת כתב אישום נגדו, בכפוף לשימוע, בגין חלקו בפרשה שנודעה כ"תיק הרבנים", שעניינה הוצאת תעודות הסמכה כוזבות לרבנות עבור כ-1,500 אנשי צבא ומשטרה, באמצעותן התקבלו במירמה מהמדינה באורח שיטתי מאות מיליוני שקלים כתוספות שכר שלא היה כל בסיס לשלמן.
כזכור, כתב האישום בפרשת "תיק הרבנים" הוגש בנובמבר 2007 כנגד 10 נאשמים, והתיק עודנו מתנהל.
הודעה זו נמסרה היום לרב בקשי דורון מלשכת פרקליט המדינה, בצירוף כתב עיקרי החשדות נגדו. הרב הוזמן לקיים שימוע, ככל שיחפוץ בכך.
החשדות המיוחסים לרב בקשי דורון מתייחסים לפעולות שביצע במהלך כהונתו כרב הראשי לישראל, בעת שנשא בתפקיד "הראשון לציון" - ראש מועצת הרבנות הראשית לישראל, בשנים 1998-2003.
הרקע לפרשת "תיק הרבנים" הוא שבתקופה הרלוונטית איפשרו כוחות הביטחון (צה"ל, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר) לקצינים ונגדים המשרתים לקבל תוספת שכר המקבילה לזו המוענקת למי שמחזיקים בתואר אקדמי, בגין הסמכה לרבנות.
מדובר בהטבת שכר משמעותית שנעה בין 2,000-4,000 שקל מדי חודש לנגד או לקצין, בהתאם לנתוניו האישיים.
לצורך ההכרה ומתן האישור לתוספות השכר בגין הסמכה לרבנות, דרשו כוחות הביטחון מהמשרתים שביקשו ליהנות מהתוספת האמורה תעודת הסמכה של הרבנות הראשית.
בין השנים 1999 ל- 2003 הוקמו ברחבי הארץ כיתות לימוד פרטיות בשכר לאנשי כוחות הביטחון, שמטרתן הייתה לאפשר למשתתפים בהן לקבל בתום לימודיהם תעודה מהרבנות הראשית, שתוכר כתעודת "הסכמה לרבנות" ושתזכה כביכול את אותם תלמידים אנשי כוחות הביטחון בהטבות שכר.
בראש המוסדות שהפעילו את אותן כיתות לימוד לאנשי כוחות הביטחון עמדו במרבית המקרים רבנים נשואי שם ובעלי תפקידים בכירים במערך הרבנות בישראל.
כאמור, בנובמבר 2007 הגישה פרקליטות מחוז ירושלים כתב אישום נגד 10 נאשמים המעורבים בפרשה, בעקבות חקירה משותפת של יאח"ה, מח"ש ומצ"ח (ת.פ. (מחוזי ירושלים) 260/08 מ"י נ' רוזנטל ואח', בפני כב' השופט א' כהן).
הנאשמים בתיק זה הינם מנהל מחלקת הבחינות ברבנות הראשית וכן אנשים שהפעילו את "המכללות", הכינו והגישו עבור התלמידים אנשי כוחות הביטחון מסמכים כוזבים אשר נמסרו לרבנות הראשית ולכוחות הביטחון (בחלק גדול מהמקרים ללא ידיעת התלמידים עצמם), וזאת על מנת ליצור מצג כוזב לפיו הללו הוסמכו לרבנות.
מדובר בתיק רחב-היקף המצוי כעת בשלבים מתקדמים של פרשת ההגנה.
במסגרת חקירת הפרשה נחקר בשעתו גם הרב בקשי דורון, לרבות חקירה אחת באזהרה, אולם בסופו של יום הוחלט כי קיים ספק באשר למידת מעורבותו בפרשה, והוחלט שלא להעמידו לדין.
במהלך ניהול התיק בבית המשפט, במסגרת פרשת התביעה, העיד הרב בקשי דורון. לאור גירסתו החדשה של הרב בקשי דורון בבית המשפט, שסתרה את הגירסה שמסר במסגרת חקירת המשטרה, הוחלט לחדש את החקירה בעניינו, ובוצעה השלמת חקירה, במסגרתה אף נחקר הרב פעמים נוספות באזהרה על-ידי יאח"ה.
על יסוד מכלול הראיות שנאספו בתיק והדברים שמסר בבית המשפט ובהשלמת החקירה, נשקלת כעת העמדתו לדין, בכפוף לשימוע.
על-פי החשד, במענה לבקשות תלמידי כוחות הביטחון, הנחה הרב בקשי דורון את מנהל מחלקת הבחינות וההסמכה ברבנות הראשית לנפק להם תעודות השכלה תורנית גבוהה (השת"ג).
הרב בקשי דורון עשה זאת אף שהסתייג ממתן תעודות השת"ג לאנשי כוחות הביטחון וידע כי מדובר בתלמידים שאינם עומדים - ולו בקירוב - בקריטריונים לקבלת תעודת השת"ג, וכי הם אינם זכאים להן, וכן כי תכלית קבלת תעודות ההשכלה התורנית הגבוהה היתה לקבל הטבות שכר ניכרות מקופת המדינה.
בתוך כך, הורה הרב בקשי דורון למנהל מחלקת הבחינות וההסמכה ברבנות הראשית, הרב יצחק אוחנה, שהיה כפוף להוראותיו, "להעלים עין" ולא להקפיד על הקריטריונים המזכים בתעודות הסמכה לרבנות.
מחומר החקירה עולה כי הרב בקשי דורון עשה כן, מתוך רצון לשמור על מעמדו במועצת הרבנות הראשית ובשל שאיפתו להימנע מעימות עם גורמים מרכזיים במועצת הרבנות הראשית ובעולם הרבני בכלל, אשר הם אלה שהפעילו ונתנו את חסותם למכללות שבהם למדו אנשי כוחות הביטחון.
בהוראת הרב בקשי דורון הנפיקה הרבנות הראשית, באמצעות הרב אוחנה, לתלמידי כוחות הביטחון, מאות רבות של תעודות הסמכה כוזבות מסוג "השכלה תורנית גבוהה".
בסך-הכול נופקו על-ידי הרבנות הראשית בתקופה המדוברת כ-1,500 תעודות כוזבות אשר הוגשו לכוחות הביטחון.
על סמך תעודות ההשת"ג הכוזבות, התקבל מהמדינה במירמה, כתוספת שכר לאנשי כוחות הביטחון, סכום של מאות מיליוני שקלים, ונעשה ניסיון לקבל מהמדינה סכום נוסף בסך מאות מילוני שקלים, המתבטא בתוספות שכר שהיו אמורות להתקבל בעתיד כשכר בתקופת השירות וכתוספת פנסיונית קבועה לאחר מכן לאותם אנשי כוחות ביטחון, שלא כדין ובמירמה.
נציין כי בנוסף להליך הפלילי המתנהל כאמור נגד מפעילי מכללות, מתנהלים באמצעות מח"ש בבית משפט השלום בירושלים הליכים פליליים כנגד כמה עשרות שוטרים, לגביהם נמצאה תשתית ראייתית לכך שהיו מודעים לעובדה שהוגשו בשמם מסמכים כוזבים ושהטבת השכר התקבלה במירמה.
עוד יצוין כי בעקבות ביטול תוספות השכר שניתנו על סמך התעודות הכוזבות, הוגשו על-ידי נגדים וקצינים במשטרה ובצה"ל עתירות לבג"ץ כנגד החלטת המדינה לשלול מהם המשך קבלת הטבות שכר בגין התעודות שנחזו להיות תעודות הסמכה לרבנות ("השכלה תורנית גבוהה"), תעודות שהתברר כי ניתנו על יסוד מסמכים כוזבים תוך הטעיית המשטרה והצבא.
בג"ץ נדרש לעניין ודחה את העתירות.
הפרקליטים המטפלים בתיק מטעם פרקליטות מחוז ירושלים הינם: עו"ד ארז פדן ועו"ד שירה קני-טל.