ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (א') את המלצות ועדת נאמן, להגבלת שכר הבכירים בחברות ציבוריות. לצד הגברת עצמאות הדירקטורים וחיזוק הממשל התאגידי - כפי שהציעה הוועדה שקמה כבר לפני כשנתיים - אושר תיקון נוסף, שעל פיו תוסדר מדיניות התגמול לנושאי המשרה בחברות ציבוריות ובחברות איגרות חוב, וכן לקבוע הליך אישור מיוחד לשכרו של המנכ"ל בחברות אלה.
יו"ר מפלגת העבודה שלי יחימוביץ' ויו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ חיים כץ התחייחסו היום בביטול לדיון בוועדת שרים בנושא המלצות ועדת נאמן לטיפול בשכר הבכירים, ומכנים אותה "אחיזת עיניים". השניים מנסים מזה כשנתיים לקדם הצעת חוק פרטית שתגביל את שכר המנהל הבכיר ביותר בחברה לסכום של פי 50 משכרו של העובד הזוטר ביותר.
"צר לנו על כך שהצעת החוק ההגיונית והפשוטה לביצוע שהגשנו כבר לפני שנתיים, ועל פיה שכר הבכיר לא יעלה על פי 50 מהשכר הנמוך ביותר, טורפדה במשך שנתיים בוועדת נאמן והסתיימה בהצעה העלובה המועלית כיום". השניים הודיעו כי נוכח האכזבה, יניחו מחדש את הצעתם המקורית ויאבקו עליה.
על פי החוק החדש, מדיניות התגמול תקבע על ידי ועדה מיוחדת לענייני שכר שימנה הדירקטוריון, ותורכב מרוב של דירקטורים חיצוניים. שאר חבריה יהיו דירקטורים בלתי-תלויים. הוועדה תביא את המלצותיה לאישור הדירקטוריון, ולאחר מכן לאישור האסיפה הכללית.
אישור מדיניות התגמול באסיפה הכללית של חברה ציבורית יהיה טעון, בנוסף על רוב רגיל של בעלי המניות, גם רוב מקרב בעלי המניות שאינם בעל השליטה, ואשר אין להם עניין אישי בהחלטה. בחברת איגרות חוב יידרש רוב רגיל לצורך האישור באסיפה הכללית של בעלי המניות. הסדר מיוחד מוצע בהצעה לגבי חברה ציבורית-נכדה, הנשלטת על ידי בעל שליטה דרך לפחות שתי חברות ציבוריות, או חברות איגרות חוב.