משרד התקשורת הודיע הבוקר (ב') כי הוא עומד לפרסם שימוע ציבורי לקראת החלטה על הפחתה משמעותית במחירי התשתיות שמוכרות בזק והוט לספקיות האינטרנט.
כפי שנחשף ב"גלובס", המשרד הגיע למסקנה כי מחירי השימוש בתשתיות בזק והוט על-ידי הספקיות גבוה מאוד ולא מוצדק, ולכן החליט לפעול להורדת המחיר בצורה משמעותית.
לא צריך להיכנס להסברים פתלתלים סביב המבצע של הוט - האם זה רק שיווק משותף, האם זה טריפל, האם זה סל שירותים ושאר ירקות. העובדות הנדרשות להבנת המעשה הן החשובות והן גם מאוד פשוטות.
1. המהלך של הוט מחורר מכיוונים משפטיים רבים. יש בו היתממות של הוט והעמדת פנים בשאלה אם הייתה צריכה לבקש אישור או לא. ברור שהייתה צריכה לבקש - תנאי רישיונה קובעים זאת במפורש.
2. משרד התקשורת לא רוצה להתערב. יותר נכון לומר ששר התקשורת, משה כחלון, מתנהל בסיפור של הוט בצורה בעייתית. כחלון ידע מראש על המבצע ולא מנע אותו. אם לא רצה למנוע, היה יכול לבקש שהמשרד ישזוף את עיניו בפרטים בטרם ייצא. הרי הוא האיש שחתם על הרישיון של הוטנט, מכיוון שסמנכ"ל הנדסה ורישוי לא רצה לחתום עליו, בדיוק בגלל מה שקרה עכשיו: שיווק משותף וסבסוד צולב בין הוט לבין הוטנט.
מילא אם אתה לא נותן דעתך על כך שהוט עוברת על החוק לפי הרישיון שאתה נתת לה, אבל למה לא עצרו את השיווק המשותף מיד כשיצא? זה כבר יותר חמור, ומעיד כי יש כאן שיקולים לא מובנים בהחלטה לתת להוט לרוץ.
3. אז אחרי שדיברנו על זילות השמירה על החוק, נותר לנו לעסוק בתגובה מהבוקר. לפני כחצי שנה, כשהיה חשד שבזק עוברת על הוראות רישיונה במסגרת מבצע שעשתה, מיד יצא מכתב ממשרד התקשורת שאסר עליה להמשיך במבצע. יישרו אותה מיידית, ובזק צייתה.
זה לא היה סוף הסיפור, כמובן. מאז, בהוראה ישירה של כחלון, מונע המשרד מבזק מבצעים מחשש שהם יפגעו בתחרות בשוק הטלפוניה. כלומר, כשצריך לתקוע מישהו, כחלון מכיר כתובת אחת ולא מהסס לפעול.
עכשיו, כשברור מעבר לכל ספק סביר כי הוט הפרה הוראות ברישיון שלה, לדעת הדרג המקצועי במשרד, אפילו מכתב לא מוציאים לה, אלא מודיעים בטלפון ששוקלים להורות לה להפסיק את השיווק המשותף.
כללי מינהל תקין ושוויוניות כלפי כל החברות חייבים להיות נר לרגליהם, אז איך יכול להיות שהמשרד מסרב להוציא הוראה בכתב על הפסקת המבצע המשותף?
4. הוט יצאה במבצע חזק ומפתיע ושינתה את פני שוק התקשורת. אבל היא עשתה זאת תוך קריצת עין מצד משרד התקשורת. כל בר-דעת מבין שמצב שבו רק שחקן אחד בשוק יכול לעשות מהלך כמו של הוט הוא פגום מיסודו.
5. פרשנים מלומדים וכל מלחכי הפנכה של כחלון קיבלו סטירת לחי מצלצלת בעקבות המבצע של הוט, שהפך את התאוריה של 4 קבוצות תקשורת שוות על פניה. הוט הוכיחה דבר אחד בלבד במבצע שלה: 4 קבוצות תקשורת זו מתכונת רעה לשוק הישראלי.
הוט הוכיחה שאין 4 קבוצות. יש רק שתיים: היא ובזק. פרטנר וסלקום משותקות ולא יכולות להגיב למבצע של הוט, וגם בזק, שעליה אוסרים כמובן כל שיתוף-פעולה עם החברות-הבנות שלה. המתכונת של 4 קבוצות תקשורת מצמצמת בכפייה את שחקני השירותים ומחזקת את בעלי התשתיות, המונופולים, בזק והוט.
אם וכאשר יהיה כאן שחקן תשתיות נוסף, כמו חברת החשמל, אפשר יהיה לחשוב על מתכונת חדשה. כרגע זה ברור כשמש: הפתרון של השוק הסיטונאי (אנבנדלינג) הוא פתרון של עולם הנחושת, של שנות ה-90. למה כחלון מתעקש לכפות עלינו פתרון ישן שלא מתאים לנו?
דרך אחת פשוטה
יש דרך פשוטה לתקן את הנזקים שמחולל משרד התקשורת: לאסור מיידית על הוט ובזק למכור לנו, הצרכנים, את שירותי האינטרנט, ולפקח על מחירי התשתיות שלהם. זהו. הצרכנים יקנו מחברות השירותים את חבילת השירותים והתשתיות, ולא יכירו את בזק והוט כחברות תשתית.
זה בדיוק הכיוון ההפוך למדיניות המשרד, שמעדיפה מונופולים ומחזקת אותם. כך תיפתר גם הבעיה של חוסר הנוחות שבהתקשרות הכפולה של הלקוח עם ספק אינטרנט בנפרד וחברת תשתית.
פיקוח על מחירי התשתיות של הוט ובזק בהיותם דואופול, יגביר את התחרות בין ספקי השירותים וירחיב אותם, והכי חשוב בשילוב נכון של תשתית חברת חשמל, ייצור כאן שוק איתן ובריא לשנים קדימה.
אבל אל דאגה, זה יותר מדי טוב כדי שיישמע אמיתי, או מכדי שמישהו במשרד התקשורת ירים את הכפפה, למרות שהם יודעים את האמת.