לראשונה בישראל, בית המשפט הכיר בזוג לסביות כאימהות לילד משותף. את ההכרעה קיבלה היום (ב') שופטת בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב, עליסה מילר. עם זאת, מילר הדגישה בפסק הדין כי מדובר במקרה נקודתי ש"אינו מתיימר להכיר בתא משפחתי חדש, והוא מוגבל לנסיבותיו המיוחדות".
במקרה המדובר מעורבות ת' ו-נ'. ב-2006 הן עברו הליך הפריה חוץ-גופית, במסגרתו נלקחה ביצית מ-ת' והושתלה ברחמה של נ'. ב-2007 נולד התינוק ונרשם במרשם האוכלוסין כבנה החוקי של נ'. לפי החוק בישראל, יולדת מוכרת כאמו החוקית של תינוק שנולד.
ההליך בוצע באישור משרד הבריאות. עם זאת, משרד הפנים סירב לבקשת הזוג ש-ת' תוכר כאמו החוקית של הילד. בתשובה שהציגו לבית המשפט נטען כי ת' יכולה לאמץ את הילד, וזאת על-פי תקדים משפטי במקרה של טל ואביטל ירוס-חקק. עם זאת, ת' טענה כי אינה יכולה לאמץ את התינוק מפני שהיא למעשה אמו הביולוגית - הביצית הייתה שלה - והחוק בישראל אינו מכיר אימוץ של בן ביולוגי.
"הכרה בה כאם תקנה לילד ודאות וביטחון"
המקרה אינו נכנס בגדר אף אחד מההסדרים החוקיים הקיימים במשפט הישראלי: הורות ביולוגית, אימוץ פורמלי על-פי חוק אימוץ הילדים או צו הורות על-פי חוק הסכמים לנשיאת עוברים.
"לכאורה, לפי המצב החוקי בישראל, צריך היה להגיע למסקנה לפיה אין אפשרות לרשום את ת' כאם נוספת, והיה צריך לדחות את התביעה", כתבה השופטת מילר בהכרעתה, אך הוסיפה: "לדעתי, הכרה ב-ת' כאם משפטית נוספת של הקטין חיונית וחיובית, ויש בה כדי לפתור מקרה נקודתי קשה שנוצר בנסיבות מיוחדות".
לדבריה, "בענייננו מדובר בקטין שחי במסגרת של תא משפחתי חד-מיני, יודע כיצד בא לעולם ומכיר את שתי התובעות כאמהותיו. הכרה ב-ת' כאמו ורישומה ככזו במרשם האוכלוסין תקנה לו ודאות וביטחון מבחינה נפשית, חברתית וכלכלית".