לא פשוט יהיה למתבונן מהצד לזהות במנכ"לית הטרייה של בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח,, החנוטה בחליפה הסגורה עד צוואר, את האישה הזוהרת שהפציעה בקיץ האחרון לאירוע חברתי רב משתתפים. היא הגיחה בשמלת קולר שחורה וחשופת גב, השילה את נעלי העקב האופנתיות ורקדה יחפה על הפרקט, חורכת את הרחבה. כאילו לא עמדה ערב מינויה לתפקיד מהבכירים והמשמעותיים במשק.
רק מי שמצוידת בהרבה מאוד ביטחון עצמי, שיודעת שהביצועים המקצועיים לטובתה - יכולה להרשות לעצמה להציג צדדים פחות מכופתרים, יותר אנושיים, ולחזור הביתה בשלום.
רוסק מתיישבת עכשיו על הכיסא שאחרות נושאות אליו עיניים כדי ללמוד דבר או שניים על מנהיגות, על ניהול ועל נראות. עד עתה הייתה זו גליה מאור שהיוותה את המודל המנהיגותי החזק ביותר עבור נשים בעולם העסקים. מאור נקטה גישה רכה, סולידית, מסורתית. מקדם החופש של רוסק הרבה יותר גבוה. היא אותנטית, משוחררת ונשית עד כדי התרסה.
היא, שחורצת לשון לקודים המעונבים, מעבירה מסר ברור בסאבטקסט: "אני כל כך מבריקה ושווה, שאני לא צריכה לשחק את המשחקים האלה שלכם". זהו טיבו של מנגנון הקיזוז הלא מודע.
את השמרנות היא השאירה לתחומי ניהול האשראי של הבנק. מדיניות ניהול הסיכונים שלה הייתה קפדנית מאוד. יש לווים שנוטרים לה על המדיניות הקשוחה מולם בעיצומו של המשבר. היא, מצדה, גם במחיר הזה, לא לקחה סיכונים מיותרים, מה שאפשר לה להציג את תיק האשראי האיכותי והנקי בבנקאות.
במנהיגות האותנטית שהיא מציגה יש מרכיב גבוה של נגישות, סגנון א-פורמלי וחם. היא לא מרגישה צורך להתחפש ולדכא את הצדדים הססגוניים שבה כדי להתאים לאפרוריות ששולטת במנגנון. היא לא מכבה את החלקים התוססים והאנרגטיים באישיותה ולא מוותרת על הקריצה.
זו הסיבה שההתייצבות שלה לאירוע ההשקה של הבנק אחרי ההכרזה על מינויה גרמה להרמת גבה. אם לשפוט לפי האריזה החדשה של המנכ"לית שנבחרה לעמוד בראש בנק לאומי, נראה שסוללת היועצים ניצחה. לפחות כאן ועכשיו.
האם היא מזדכה על הצד הנשי המשוחרר כדי לעלות על מדי א' הפורמליים? האם אפסנה את השמלות הקצרות כדי להתאים עצמה לקודים התנהגותיים סכמתיים שכביכול נדרשים ממנה - ממלכתיות ושמרנות? אנחנו באמת צריכים את האריזה הזו כדי שנרגיש שאפשר לסמוך על הבנקאים שמטפלים בכסף שלנו?
הישגיות לא מתפשרת
סיפור נסיקתה של רוסק כמעט אגדי בעוצמותיו, והוא היה כזה גם אם הייתה גבר. היא מעוררת השראה בעולם שמתייחס בציניות גדולה לבנקאים. בין היתר, כי קשה שלא להתרשם מההתמדה של אישה שסימנה מטרה כמעט בלתי אפשרית להשגה לפני 20 שנה, חתרה באופן עקבי אל החלום ולא הרפתה עד שהשיגה. נשים רבות הרגישו שהניצחון שלה מזקיף גם אותן, בבחינת אם היא יכולה וגו'. ההישגיות הלא מתפשרת והיכולות הגבוהות הפכו את רוסק לאחת התופעות המרתקות של המנהיגות העסקית בישראל.
רוסק, ילדה טובה רמת אביב, גדלה כבת אמצעית בין שלוש בנות, תלמידה מבריקה ושקדנית באופן כפייתי. אם לא הייתה הולכת ללמוד חשבונאות כעתודאית, סביר להניח שהייתה היום פסיכולוגית, תחום שנמשכה אליו מגיל צעיר. בשנות ה-20 שלה קלטה אותה גליה מאור כעוזרת אישית. אחר כך היה זה גד סומך שמינה אותה למנכ"לית פירמת רואי החשבון שלו והיא רק בת 34. כשחזרה לבנק לאומי קיבלה לידיה את התפקיד הבכיר מאוד של ניהול החטיבה העסקית, מינוי שגרם לאי שקט גדול בקרב כל מי שראה עצמו בבנק כמועמד למנכ"לות. האיום שיצרה רוסק התברר לימים כמוצדק מאוד.
ההנהגה הנשית
המינוי החדש רק צובע בגוונים עזים יותר את העובדה שבנק לאומי הוא היום נשי מאי פעם. חוץ מגליה מאור, שעומדת לפרוש, ומהמנכ"לית החדשה רקפת רוסק-עמינח, מנווטות בהנהלה ראש חטיבת ניהול סיכונים, חדוה בר, היועצת המשפטית, נעמי זנדר, ומנכ"לית לאומי קארד, תמר יסעור. עכשיו גם מועמדת לתפקיד ראש החטיבה הבנקאית והבינלאומית ניצה שטאובר רוסו, וישנה כמובן היועצת המשפטית החיצונית של הדירקטוריון, דליה טל. כל המנהלות הללו לא השתחלו לתפקידים מסורתיים של נשים. את העובדה הזו אפשר לייחס למאור, שהנחילה תפיסת ניהול מאוד נשית לבנק - ניהול ענייני, הנגוע פחות בתסביכי אגו.
כך או כך, אנו עדים לאחת מהעברות השרביט היותר חלקות שנראו במערכת הבנקאית. מסתיים עידן של מנכ"לית מיתולוגית ומתחיל עידן חדש, של מי שנבנתה בדמותה של מאור, אבל מביאה איתה פרופיל אישיותי לגמרי אחר.
מנטרלת אגרסיביות
לבחירה ברוסק יש משמעות בהיבט הפמיניסטי, בגלל היחס המסויג שהוא לא פעם מנת חלקן של נשים מנהלות. היא מציגה מודל מנהיגות נשית ייחודי. היא לא מטשטשת את הנשיות שלה, להיפך, היא משתמשת בה. "היא יודעת להסתכל בעיניים כשצריך, ולא פעם זה מפרק את מי שעומד מולה מתחמושתו", מעיד עליה בכיר במשק. "עם החיוך הקטן שלה היא מנטרלת אגרסיביות גברית, כשנמצאים מולה במשא ומתן".
"היא משתמשת בנשיות שלה באופן לא מודע כדי להקסים, כדי להטות את הדברים למקום שבו היא רוצה שיהיו", מעיד עליה אחר. "העובדה שהיא אישה היא חלק מהכלים שלה כאדם. יש לה יתרון נשי מובהק באינטליגנציה הרגשית, ביכולת לעלות ולרדת במורד השיקולים ולראות את התמונה המלאה".
יש בה חוסר מנוחה תמידי. היא חייבת גירויים חדשים כל הזמן. היא הייתה יכולה להפוך בקלות מועמדת לריטלין. הקפיציות שלה עלולה להתפרש לעתים כאימפולסיביות.
אחד המאפיינים המובהקים שלה הוא הצורך החברתי הגבוה. מכיוון שהיא אוהבת חברה באופן קיצוני, היא דואגת להיות מוקפת אנשים כל הזמן. העוזרת האישית שלה נמצאת איתה רוב הזמן בחדר, והיא עצמה אינה מדירה את רגליה מאירועים חברתיים מפרים. בעיקר היא אוהבת את חברתם של האנשים עתירי העוצמה.
"היא יוצרת אינטראקציות נינוחות עם אנשים, מכיוון שהיא באה בלי פוזה או התנשאות", מעיד אחד הלווים בבנק. "היא הצליחה להתגבר בתחכום ובביטחון על הפוליטיקה הפנים ארגונית, ונהגה כבוד באהוד שפירא, שהיה ממונה עליה בזמנו, למרות שהובאה על ידי מאור, ומשמעות מינויה הייתה דחיקת רגליו".
רוסק לא נוהגת לצעוק, אבל היא ישירה וחותכת. סגנון הניהול שלה שקוף ופתוח. היא תשתף בפרטי העסקאות שהיא מגבשת את כל האנשים סביבה. היא גם מקדשת את עניין הפשטות כמעט באופן מתמטי. ביחסים עם אנשים היא בינארית. או שהיא מתחברת, או שלא. אתה יודע איפה אתה נמצא מולה. הסגנון החם והבלתי אמצעי שלה, והתגובה הנלהבת של אנשים לסגנון הזה, מייצרים לה ממשק לא שגרתי ביחסי עבודה.
"לכאורה נראה שרבים שמחים בשמחתה עכשיו, אבל מתחת לקרקע מאוד מקנאים בה. ההישג שלה הוא פנומנלי, נראה שהכול הלך לה חלק, וזה מרגיז ומעורר קנאה", אומר מקורב.
אל תצפו למהפכות
2012 צפויה להיות שנה סוערת, אבל רוסק לא משדרת לחץ. היא נרגשת, מאותגרת. היא עומדת לצלול עכשיו לתוך למידה אינטנסיבית של דיסציפלינות שהיא לא מכירה - טכנולוגיה, שיווק, התמודדות עם ועדי עובדים. חוץ מניהול פיננסי, תחום שבו היא שולטת היטב, יש לה עוד הרבה תחומים ללמוד, והאחריות עצומה.
אל תצפו למהפכות. אם היא תצליח לשמור על יציבות בתנאים המשתנים - ייחשב לה הדבר להישג. התנאים לניהול הופכים להיות קשים מבעבר באופן מהותי. היא תצטרך להתמודד עם הכבדה יותר גדולה על רווחיות הבנק מצד הרגולטור. הבנק יכול לתת פחות הלוואות, ונדרש להחזיק יותר מזומנים כדי להגדיל את הנזילות למקרה שיהיה ביקוש גדול לכסף.
צריכה התייעלות
רוסק נכנסת לניהול מערכת לא גמישה בתקופה של הצטמצמות במערכת הבנקאית. הבנק צריך מישהו שיעז לחשוב אחרת, בהתחשב בכך שלאומי הוא מהבנקים הפחות יעילים בישראל, ובוודאי שבפרמטרים בינלאומיים. הבנקאות הישראלית בבסיסה היא לא יעילה, בעיקר בגלל עלויות כוח אדם והוצאות אחרות, כמו מחשוב וסניפים. בכל מה שכרוך בשכר העובדים, מספר העובדים, החוזים ותנאי הפנסיה - יש הרבה מה לעשות.
אם תרצה לייעל את המערכת, היא תיאלץ לממש תוכנית התייעלות ופיטורים שעלולה לעלות מחיר לא פשוט. מהלך הפרישה של 800 איש כעת משחק לטובתה. אלה האנשים היקרים ביותר בבנק, והם יוצאים לפנסיה בשנים הקרובות. השכר הממוצע שלהם גבוה יחסית, כי הם נהנים מתנאים של דור א'. מדובר בפרישה טבעית מאסיבית. במקום העובדים שיפנו מקומם לא יגויסו עובדים אחרים. זה ידחוף לכיוון של יעילות טבעית, וזה הרבה יותר קל מאשר לפטר.
מהלך נוסף שעשוי לתרום לייעול הבנק הוא הגדלת היקף השירותים האינטרנטיים במקום סניפים. ניסיון העבר מלמד שזה תהליך שמוכיח את עצמו. ככל שיתבצע חינוך שוק לעשות יותר פעולות באינטרנט, ולהזדקק פחות לפקידים - תגדל הרווחיות.
כדי להשתוות לבנצ'מרק בינלאומי של יעילות, לאומי צריך לשחרר כ-2,500 עובדים. זה לא קרה עד עכשיו, כי ההתנהלות מול הוועד מורכבת. מאור נזהרה לא לשבור את הכלים, כדי לא להסתכן בשביתות. שלום הבית הוא יקר, אבל ייתכן שנכון להמשיך איתו, כי לשביתה יהיה מחיר כבד. רוסק פחות מנוסה ממאור, ועשויה להתפתות להפגין כוחנות בגזרה המסוכנת הזו, אך מצד שני היא מתוחכמת מספיק כדי לגזור על עצמה הימנעות מהתגרות בוועד העובדים, גם במחיר אי עמידה ביעדי התייעלות.
לזה מתווסף גם האקלים החברתי המבעבע. האם מחאת צרכנים היא תרחיש שרוסק צפויה להתמודד איתו? הנחת העבודה בבנקים היא שגם אם תהיה מחאה כזו, היא תהיה פחות אפקטיבית מאלה שהיו בתחום המזון. אפשר לוותר על קוטג' ופסק זמן, אבל אי אפשר לוותר על בנק.
מתוסכלים ככל שנהיה, מה הצרכנים יכולים לעשות? לעזוב בנק אחד כדי לעבור לאחר שאינו פחות שנוא ממנו? ממילא עוד לא נמצאה חלופה אטרקטיבית. ודמי הניהול, האם הם יהיו הטריגר למחאה צרכנית? עד עכשיו, למרות הרעש התקשורתי, התחום הפיננסי לא ממש מוציא אנשים לרחוב. רוסק תידרש לרגישות הבינאישית הגבוהה שלה כדי לעקוף את המהמורות. היא בטח למדה משהו מניסיונה המר של חברתה הטובה, זהבית כהן.