שיא מכירות ישראלי של כל הזמנים נשבר החודש בבית המכירות הפומביות תירוש. ההכנסות מהמכירה, שבה נקנו למעלה מ-90% מהפריטים, הסתכמו ב-3.5 מיליון דולר. בהתחשב בעובדה ששוק האמנות הישראלי מגלגל על פי הערכות 50 מיליון דולר בשנה (חצי במכירות פומביות וחצי במכירות פרטיות של הגלריות והאמנים), מדובר בהישג חסר תקדים של גריפת כמעט 10% מנתח השוק במהלך אחד.
"למרות היקפו הקטן יחסית, שוק האמנות המקומי מתייצב מאחורי אחיו בעולם והופך להיות אפיק השקעה כדאי", מסבירה שירי בן ארצי, יזמית הכנס הראשון בישראל לאמנות, אספנות ופיננסים, שייערך בסוף החודש בתל אביב. "שוק האמנות העולמי היה ההשקעה המניבה ביותר בשנה החולפת (2011), לאחר שהניב למשקיעים תשואה ממוצעת של 11%. ההישג משמעותי משום שמדובר בשוק שמתחרה עם השקעות מסורתיות כמו אג"ח, סחורות ומניות.
"הביצועים של מדד מיי-מוזס לאמנות (מדד ייחודי, המשווה רווחים של יצירות בעבר ובהווה) הביס זו השנה השנייה ברציפות את מדד המניות S&P 500, המשקף את 500 החברות הציבוריות הגדולות בארה"ב. בעשור האחרון האמנות עשתה בממוצע תשואה של 7.8%, הרבה יותר ממדדים מובילים רבים בוול סטריט".
תמונה אימפרסיוניסטית
הנתונים הללו מצטרפים לנתונים מפתיעים של היקפי המכירות בעולם. אלה מצביעים על פריחה, המתבטאת בעלייה של 15% ברווחים של סך כל המכירות על פי האתר Artprice.com, העוקב אחר מכירות פומביות בעולם. השקעה באמנות אימפרסיוניסטית ואמנות מודרנית הניבה השנה תשואה ממוצעת של 14%, מול השקעה באמנות בת זמננו, שהניבה תשואה של 6.4% ובאמנות נוספת מהמאה ה-19, שתשואתה הסתכמה ב-4.8%.
נתוני המכירה של תירוש משקפים מגמה זו. יצירתו של נחום גוטמן "הקיוסק בנווה שאנן", נמכרה ב-178 אלף דולר לאחר שהוערכה ב-100 אלף דולר. ציורו של ראובן רובין "בדרך לצפת" נמכר ב-101 אלף דולר לאחר הערכות מוקדמות של 50 אלף דולר, ומחירי שיא נרשמו לאמנים ותיקים כמו משה קופפרמן (65 אלף דולר) ולאה ניקל, שציור שלה מאוסף גבי ועמי בראון נמכר במחיר מפתיע של 52 אלף דולר, לאחר הערכה מוקדמת של 20 אלף דולר בלבד.
- איך את מסבירה את העלייה העקבית בתשואות?
"אמנות היא השקעה כדאית, משום שהשוק לא סובל ממגמות שמשפיעות על שווקים אחרים, כמו עצבנות או תנודות פתאומיות. האספנים הישראלים מאוד מחוברים למה שקורה בעולם, והם מבינים את הערך ההולך וגדל של האוספים שלהם. היום ישנה הבנה ברורה שאוסף אמנות הוא נכס מניב בדיוק כמו כל השקעה מסורתית אחרת. לכן גם מצטרפים לזירה שחקנים גדולים כמו בנקים וקרנות הון סיכון ייעודיות להשקעה באמנות. בסך הכול אמנות ישראלית בחלקה הגדול היא עדיין מאוד זמינה, וניתנת לרכישה במחירים לא גבוהים. היום אספנים מהדור הצעיר יכולים לקנות עבודה ב-1,000-2,000 דולר, ולפי נתוני הביצועים האלה הערך שלה יעלה מאוד מהר".
- במכירה הקודמת של תירוש, עבודה קטנה של ארם גרשוני, אמן צעיר, שהוערכה ב-3,000 דולר, נמכרה ב-24 אלף דולר.
"יש התעניינות שיא עכשיו בעולם בנוגע למה שקורה בישראל, מכמה סיבות. הביאנלה בוונציה עשתה לנו מאוד טוב, סיגלית לנדאו בביתן הישראלי ויעל ברתנא בביתן הפולני, שתי אמניות בכירות, משכו הרבה תשומת לב תקשורתית. ההתחדשות של מוזיאון ישראל ומוזיאון תל אביב מוסיפה הרבה לחשיפה הבינלאומית, ויצרה הרבה עניין בקהילות של אספנים בעולם. מהמכירות הפומביות הגדולות האחרונות יש דיווחים כי הרבה קונים משתתפים דרך הטלפון. זאת אומרת שהם לא מפה".
- דווקא כשבתי המכירות העולמיים כריסטי'ס וסותבי'ס הפסיקו את הפעילות שלהם בישראל?
"שוק מכירות האמנות העולמי מוערך בסדר גודל של 3 מיליארד דולר בשנה. כריסטי'ס וסותבי'ס עושים מיליארד דולר במכירות שלהם בשנה, אז מובן שסדר הגודל של השוק הישראלי לא מצדיק את הנוכחות שלהם פה. מצד שני השוק רק הרוויח, כי הם מוכרים אמנות ישראלית אצלם, מה שמביא לה חשיפה גדולה בעולם".
בן ארצי, 36, הבינה את הפוטנציאל הפיננסי של השוק עוד לפני שהתחיל הבאזז. "ב-2005 סיימתי לימודי תואר שני בניהול מוסדות אמנות באוניברסיטת NYU, ורציתי לכתוב תזה על פרופיל של קרן הון סיכון שמתמחה באמנות. לא אישרו לי את התזה, כי הרעיון לא היה מקובל אז, ולא נמצאו מספיק מודלים קיימים. היום אלה קרנות מאוד מקובלות, נניח כמו Artpartners של גיל ברנדס וחמי פרס. בסוף בדקתי כדאיות של אמנות כאפיק השקעה אלטרנטיבי, כי היה לי ברור שהשוק הולך למקום הזה".
בן ארצי התמחתה בגלריית גגוזיאן בניו יורק ובמחלקה לאמנות עכשווית של סותבי'ס, ועם סיום לימודיה פתחה חברת ייעוץ לאספנים. היום היא בעלת גלריה במתחם התחנה בתל אביב, ומשמשת כחברה בחבר הנאמנים של בצלאל.
"המחשבה החדשה היא להביא מודלים מעולם הפיננסים לתוך עולם האמנות. המהלך העולמי המוביל בעניין הזה הוא הקמת בורסה ייעודית לאמנות, שתיפתח בלוקסמבורג ביוני הקרוב.
"היום בעולם אנשים בעלי יותר ממיליון דולר בבנק מחזיקים אוסף אמנות כחלק מהפורטפוליו העסקי. בנקים נותנים הלוואות כנגד אוספים, וכל הזמן קמות קרנות השקעה ייעודיות לאמנות. אמנות הפכה לאפיק השקעה לגיטימי, אשר ניתן להרוויח ממנו גם בלי לקנות עבודות.
"מוטי שנייברג, למשל, הוא יזם הייטק ישראלי שהקים את APT, קרן שמוחזקת על ידי בעלי מניות, והאמנים תורמים כל אחד חמש יצירות, כדי לספק לעצמם ביטחון כלכלי לטווח ארוך. זה מודל כלכלי פנסיוני מובהק, שאומץ ותורגם לעולם האמנות. היום הקרן מחזיקה את אחד האוספים המעניינים בעולם, שמוערך ב-45 מיליון דולר".
מתוך מגמה זו זיהו בן ארצי ושותפתה איה שוהם את הצורך להנגיש את שוק האמנות לכוחות חדשים, ולספק מידע על הפוטנציאל העסקי הטמון בו. בוועידה שהן עורכות בסוף החודש ישתתפו בכירים מעולם האמנות, אספנים ואנשים מקהילת הפיננסים, שידונו בשוק המתפתח.
"לפני הכול צריך להסביר לאספנים החדשים היכן נמצא הכסף: שוק האמנות בנוי משוק ראשוני, שבו השחקנים הם האמן והגלריה. שם מוצגות העבודות בפעם הראשונה, שם נבנה מעמדו של אמן, הוא נחשף לראשונה לאוספים ואספנים חשובים ולתערוכות מוזאליות.
"לאחר ההכרה הזו, ועם צבירת מעמד ראוי, המסחר עובר לשוק המשני - שוק המכירות החוזרות. אם בעבר הסיבה למכירה חוזרת של עבודת אמנות הייתה חוב, גירושין או מוות, היום אנשים מורידים תמונות מהקיר כי הם מבינים שהן שוות הרבה כסף. השוק המשני של המכירות הפומביות הופך להיות מרכזי מאוד, הוא גם השוק החשוף והמדווח, שבו נקבעים המחירים.
"אבל גם במכירות הפומביות צריך לדעת להשתתף. הרבה פעמים אמן או הגלריה שלו, שמרגישים שערך העבודות בשוק יורד, מנצלים את הבמה של המכירה כדי להעלות את המחיר ועושים 'רינג', כלומר מנפחים את המחירים במכוון במכירה אחת, כדי לייצר רף חדש. קונה מיומן ידע לשבת במכירה ולזהות את המהלך, ולא לשתף איתו פעולה".
- בנקים מובילים בעולם מספקים שירותי ייעוץ להשקעה באמנות ללקוחות שלהם, כחלק מהייעוץ הפיננסי. בישראל בנק לאומי ובנק הפועלים מחוברים לעולם האמנות עם תערוכות שנתיות גדולות. מאין נובע הקשר?
"המוסדות הפיננסיים הגדולים יודעים לזהות היכן יש תנועה גדולה של כסף, מה גם שהעיסוק באמנות תורם למעמדם והכרחי לאמנות המקומית. הבנק נהנה מהתדמית התרבותית, יש לו הזדמנות לארח את הלקוחות שלו (בתערוכה), והוא הופך לשחקן בגזרה חמה ועכשווית".
- מה המגמות החמות עכשיו בעולם?
"שתי העבודות היקרות ביותר שנמכרו השנה הן של שני אמנים סינים. היצירה של קי באישי, 'נשר על עץ אורן וארבע אותיות', נמכרה במחיר של 57.2 מיליון דולר, ויצירה של מנג וואנג נמכרה ב-55.3 מיליון דולר. 30 מתוך 100 היצירות היקרות ביותר שנמכרו במכירות פומביות בעולם ב-2011 הגיעו ממכירות בסין, ובית המכירות הסיני עשה יותר כסף מבתי המכירות המסורתיים סותבי'ס וכריסטי'ס. שווקים אחרים שמעוררים עניין הם השוק ההודי והשוק הקוריאני".
- ואילו הם סוגי האמנות המובילים?
"הצילום קיבל זריקת עידוד מאוד חזקה עם מכירת שיא של הצלם הגרמני אנדראס גורסקי ב-4.3 מיליון דולר. גם סינדי שרמן מכרה השנה במחיר גבוה של 3.9 מיליון. וידיאו ארט הוא תחום שעולה, והיום נמצא כמעט בכל אוסף מרכזי, אבל למרות אמצעי התצוגה המתקדמים אנשים עדיין מתקשים לרכוש CD כיצירת אמנות. כמו שמשקפים נתוני המכירות בארץ ובעולם, אמנות מודרנית ואימפרסיוניסטית היא עדיין המובילה. השנה נקבע מחיר שיא ליצירת אמנות שנמכרה אי פעם, כשנסיכות הנפט קטאר קנתה עבודה של פול סזאן ('שחקני הקלפים') ב-250 מיליון דולר".
- אז מה הפתרון לשאלת מיליון הדולר - איך תזהה אמן מבטיח?
"קודם כל, אם תכיר את השוק ותתמצא בו, נתוני הפתיחה שלך יהיו טובים יותר. ועדיין, אני ממליצה ללקוחות שלי תמיד שהמדד הראשון לקנייה יהיה תגובה רגשית גבוהה לאמנות. אחר כך צריך לבדוק שהטכניקה טובה וברמה גבוהה, לברר קצת ביוגרפיה של האמן, היכן למד וכמה שנים, ותמיד כדאי לנסות לפגוש אותו ולבדוק כמה הוא מחויב. כמו בכל מקצוע, קל לזהות איש מקצוע מסור וטוב. וזה המפתח: ברגע שתזהה שחקן נשמה - הוא יהיה שם לנצח".