ההשמעות הבלתי פוסקות של "דלתות נפתחות", הסינגל החדש של דנה ברגר, לא משככות את הדאגה המעיבה עליה. "הדיסק מת", היא מקוננת בהכנעה, "מת המוצר המרכזי בתעשייה, והיום אנחנו חיים רק מהופעות ותמלוגים. חברות התקליטים אומרות לאמנים - תנו לנו 50% מההופעות והתמלוגים שלכם. לזה לא אסכים! אלה כספים שהיו עד עכשיו נחלתנו הבלעדית, והם אומרים לנו: 'תורידו את התחתונים'".
ברגר, 41, חתכה מההתקשרות עם חברת התקליטים NMC, והיום היא בגפה. "האלטרנטיבה שעמדה בפניי היא להפוך אשת עסקים. אני זו שמשקיעה היום את הכסף במוזיקה שלי, המון כסף, מחשבון הבנק שלי. למי נשאר זמן לאמנות עצמה ולכתיבת שירים, כשאני כל היום בפגישות עסקיות?
"בגלל התרמית הזו דור שלם של אמנים ייעלם. אני מכירה אמנים רציניים שממשכנים את הבית כדי לממן את האלבום הבא שלהם. הייתי חתומה על חוזה ארוך-טווח במשך 5 אלבומים. עכשיו הכול התהפך. אנחנו חיים על תקופת תפר שלא ברור מה יבוא אחריה".
- יכולת לבחור בדרך הקלה. בעידן הריאליטי אמנים מוצאים דרכים יצירתיות להרוויח כסף.
"מערוץ 10 הציעו לי ללכת ל'הישרדות VIP'. הייתי בשתי פגישות, והציעו לי 300 אלף שקל. זה תקציב שיכול היה להספיק לי כדי לעשות 3 אלבומים".
- שקלת את זה?
"זה היה פיתוי גדול. מצד אחד רציתי לטעום מהחוויה, איפה יש הזדמנויות לעבור כזו חוויה בגיל 40. אבל אחרי שני לילות ללא שינה הבנתי שהכסף הוא הסיבה היחידה שבגללה אני רוצה לעשות את זה - ואז החלטתי לסרב. זה יכול היה להיות סיוט. מה, השתגעתי? להיפרד מהתינוק לחודש? אבל אז הם באו לקראתי והציעו להטיס את כל המשפחה לשם.
"הם מאוד רצו אותי והציבו בפניי פיתויים גדולים. רק תמכרי את עצמך, רק תגידי כן. לא רציתי שהכסף יניע אותי. כשיש מצלמה על הפרצוף שלך 24 שעות, גם כשאתה ישן וגם כשאתה בוכה, מדובר פה בלמכור את עצמך, לא את השיר שלך. זה כמו לעשות עסק עם השטן. אז מה נשאר לך?
"זה טשטוש גבולות שאני לא יכולה לשאת. שהמכולתניק שלי יראה אותי ברגעים הכי קשים שלי בעולם. בחרתי לוותר על משהו שיכול היה לתת לי שקט לעשות את האמנות שלי, אבל ללכת ל'הישרדות' היה מבחינתי למכור את נפשי".
המחאה: "יהיה שמח בקיץ"
- הופעת בפני המפגינים במחאת הקיץ עוד לפני שלב ההתמסחרות, והרגשת שנגעת באושר. מאז השתלטו הרבה קולות ציניים על הרומנטיקה הזו.
"קרה משהו גדול במובן הרוחני והמורלי. הרגשתי גאה להיות חלק מהמדינה הזו. אני ילדת פרחים במהות שלי, מאוד מהסיקסטיז של תקווה ואהבה ושלום".
- אין הרבה תקווה אצל המפוטרים. נראה שיהיה קשה לקומם את המחאה הזו.
"מי שציפה שדברים ישתנו כמו במטה קסם, חי בדמיונות-שווא, זה ילדותי. נטמנו פה הקיץ זרעים חשובים, כמעט קדושים. בקיץ הקרוב יהיה פה שמח".
*** הכתבה המלאה - במגזין ליידי של "גלובס"