"ועדת הריכוזיות פספסה בגדול. היא עסקה באיך למנוע מבעלי השליטה לחלוב את החברה הציבורית, אבל התעלמה ולא עצרה בעדם מלהמשיך את מה שהם עושים כל-כך טוב וכל-כך הרבה זמן: חולבים את הצרכן" - כך קובע בשיחה עם "גלובס" ח"כ שי חרמש (קדימה), חבר ועדת הכספים והמוביל הכלכלי במחנה של שאול מופז במפלגתם.
"הוועדה לא טיפלה ולא התקרבה כלל לרמה הקמעונאית-צרכנית. הם עבדו אנכית ולא אופקית", ממשיך חרמש ופורס את ביקורתו. "חיים שני, יו"ר ועדת הריכוזיות, הודה בזה במענה לשאלתי בוועדת כספים. מוצרי הצריכה הבסיסיים יקרים מדי ולא נמצאים כלל בתחרות.
"דוגמה קטנה: חזרתי מוינה, בירת אוסטריה; באמצע החורף הקפוא נמכר שם ק"ג תפוזים למיץ באירו ורבע. מחיר דומה, 6 שקלים, גבתה בימים האחרונים רשת שיווק באשדוד. לא שמעתי שבוינה מגדלים תפוזים באמצע החורף; בישראל, לעומת זאת, אנחנו הרי בשיא העונה. אם כל חטאת היא הריכוזיות של רשתות השיווק - זה מתקרב למונופול".
- קדימה היא המפלגה השופעת ביותר בחברי כנסת כלכליים: שני שרי אוצר לשעבר, מנהלת רשות החברות לשעבר, לא מעט שרות ושרים לשעבר. אבל אף אחד לא הרגיש אתכם. אולי אתה יודע מהי המשנה הכלכלית-חברתית שלכם?
"האמת, אין לי מושג מה משנתה של קדימה תחת ההנהגה של ציפי לבני, ממש כפי שכבר הפסקתי לחפש היגיון במשנה הכלכלית-החברתית של הליכוד".
- אתה ראש הלובי החקלאי - הלובי הכי חזק בכנסת, ללא קשר למפלגה זו או אחרת. האוכל יקר. הפכתם לעול. למענכם שומרים על מכסים גבוהים במזון, על הגנות, על קרקעות ומים במחירים מסובסדים ולא שקופים. כל זה מרגיז רבים.
"שיהיה ברור: יוקר המזון הבסיסי בישראל אינו נובע מרווחים מופקעים שעושים החקלאים; נהפוך הוא. הבעיה נעוצה בריכוזיות הבלתי-אפשרית של הרובד הקמעונאי בענף המזון. אם שתי רשתות שיווק, שופרסל ומגה, מחזיקות יחדיו 70% מהשוק - הרי שזו ריכוזיות, שגם שני הודה בפני שהוועדה שלו לא טיפלה בה. לא בריכוזיות הפנים-ענפית".
- זו היתממות לומר מה שאמרת.
"למה לבוא בטענות לחקלאים? הנה עובדה: אין מכס על קפה ותה. אבל מחירי הקפה והתה ברשתות גבוה ב-300% מאשר בארצות שמייצרות את המוצרים. המכס אינו הסיפור. אני מציע ליישם את החוק הבריטי. החוק אומר, שברגע שרשת מסוימת, באזור מכירה מוגדר, גולשת בגודל של היקף המכירות אל מעבר לפלח שוק מסוים, נגיד 40%, תפקידו של הרגולטור להתערב ולמנוע ממנה תוספת סניפים באותו אזור או הגדלת הסניף.
"הצעת חוק נוספת שאנו מקדמים נקראת 'חוק הבושה'. חוק כזה קיים בצרפת. כל רשת, מעל למוצר שהיא שמה על המדף, צריכה לסמן באופן בולט את המחיר שבו רכשה את המוצר. מדובר בכל המוצרים, בעיקר ירקות פירות, שם המרווחים פנומנליים וזועקים לשמיים".
בא עם שיניים
- אתה האיש הכלכלי המוביל במחנה מופז; יכול להיות שאתם מתעסקים רק בהגנה על החברים החקלאים?
"ממש לא. הצעת חוק שלי, שנמצאת כעת בדיונים מול משרדי האוצר והמשפטים, על הגבלת שכר הבכירים במשק, נוגעת לכולם. ועדת נאמן באה, לדאבוני הרב, עם הצעות אנמיות ורפות. אני בא עם שיניים ותוקף את ההשתוללות של הבכירים, שבקרוב מאוד נראה אותה שוב בדוחות הכספיים השנתיים של החברות הציבוריות.
"החוק החדש, שאין לי ספק שיתקבל, אומר חד וחלק: כל השתכרות של בכיר בחברה ציבורית, שיעבור את רף 3 מיליון שקל בשנה, שכר ברוטו, כולל הכול - בונוסים, אופציות, כל דבר דמוי כסף, שווה כסף או דומה לכסף, טובת הנאה, שכר דירה, רכב, כל מה שנקרא השתכרות מיגיעה אישית - מה שמעבר ל-3 מיליון שקל, שגם זה סכום מופרז לדעתי, תשלומים אלה לא יהיו עוד מוכרים לחברה הציבורית כהוצאה מוכרת לצורכי מס.
"מס החברות הוא 25%, משמע על כל מיליון שקל הוצאה מוכרת של חברה ציבורית, אני ואת משלמים רבע מיליון שקל. אז נמאס לי, לא רוצה יותר לשלם להם כל-כך הרבה. דבר שני, העובדה שההוצאה לא תהיה מוכרת, תביא את דירקטוריון החברה למחשבה, האם לא כדאי להתאפק קצת. בסופו של דבר, ככל שהחברות הציבוריות - שכספי הפנסיה של כולנו מושקעים שם - בזבזניות יותר בשכר, הרי שרווחיהן קטנים והנפגעים הישירים הם אנחנו כולנו, דרך הגופים המוסדיים.
"יש מאחורי כמה חוקים כלכלים שיזמתי והעברתי; הם לא היו עוברים, אלמלא הדיאלוג וההסכמות ביני לגורמים המקצועיים במשרדי הממשלה. אני לא מחפש רעש וצלצולים. אני מחפש תוצאות שטובות לכולם".
"מופז מתייצב לצדך בעת צרה. הוא לא זונח את חבריו"
- ח"כ שי חרמש, סכם בבקשה בשני משפטים את דעתך על ההתנהלות של ציפי לבני ב-3 השנים האחרונות.
"לבני לא החמיצה אף טעות מהיום שזכתה לאמון כולנו כיורשתו של אהוד אולמרט. היא קיבלה ממשלה מוכנה, ללא שום תביעות של השותפים, ויכלה להוביל את קדימה בראשות הממשלה עד נובמבר 2011, ולהגיע לבחירות ממעמד ראש ממשלה".
- לבני גאה מאוד בכך שסירבה להיכנע ללחצים של ש"ס, לקבל עוד מיליארד שקל.
"נעשה סדר: את הממשלה יכלה להמשיך כיורשת אולמרט, ללא שום תנאים מוקדמים. אבל היא נפלה בחטא ההיבריס של שמעון פרס, שלאחר רצח רבין אמר: 'אני אוכיח, שאני יכול להיבחר בכוחות עצמי'. זה מה שהיה איתה; 'אני לא נכנסת לנעלי אולמרט - אני זו אני'. זו הטעות האסטרטגית הראשונה. רק אחר-כך, במשא-ומתן הקואליציוני, היא נעצרה בנקודה שבה הסכימה לתת 700 מיליון לחרדים, אבל לא הסכימה להתקדם ל-300 מיליון נוספים".
- אינך סבור שעל כך מגיעים לה כבוד והערכה?
"כחבר ועדת הכספים, אני יכול להעיד כי בהנהגתו האסרטיבית של הרב משה גפני עברו דרך הוועדה לטובת המגזר החרדי סכומים גדולים פי חמישה-שישה מהסכום שעמד אז במחלוקת. וזה היה די צפוי, גם לה. טעות שלישית - לדחות את הצעת ביבי לחלוקת פריטטית, בין הליכוד לקדימה: 11 שרים לכל צד, ללא רוטציה, אבל עם נכונות לשקול זכות וטו של שתי המפלגות הגדולות".
- האם אכן הונחה בזמנו הצעה לזכות וטו הדדית?
" כן. אני חושף את זה כאן, ואני יכול להעיד על זה באופן אישי, משום שאני נשלחתי על-ידי גורם בכיר מאוד אחד לגורם בכיר מאוד אחר, עם ההצעה הזו. אני הייתי המתווך בהצעה, שנראתה לי הוגנת ונכונה, אבל לדאבוני נדחתה קטגורית ומידית על-ידי לבני. היא לא הייתה מוכנה לשמוע, ואני הייתי שם. לו היינו משתתפים בממשלה, הכול היה נראה היום אחרת".
- ומה כל-כך טוב אצל שאול מופז?
"קודם כול - אישיותו. האיש חם, חברי, מחבר כוחות, אינו חושב שהכול הוא יודע, נעזר במומחים, ביועצים, קשוב, רגיש, מוכן לאמץ עמדות של אחרים".
- וזה בניגוד ללבני?
"זה את אמרת. ולראיה, קבוצה מהגרעין הקרוב ביותר ללבני בכנסת - אנשים כמו זאב ביילסקי, ישראל חסון, יוחנן פלסנר ואנוכי - העתקנו תמיכתנו ממנה אליו".
- כי הוא נחמד?
"בפוליטיקה יש גם מקום ומשקל לכושר התחברות, הקשבה לאחרים. מופז יודע להתייצב לצדך בעת צרה. הוא לא זונח את חבריו".