על רקע הקולות המתגברים בנוגע לקשיים במציאת כספים להשקעה בחברות ההיי-טק המקומיות, עומדת לצאת לדרך בשנה הקרובה מספר קרנות הון סיכון שיתמקדו בתחום החלש של היי-טק הישראלי - הצמחת חברות. אחת הקרנות האלו, שעדיין לא יצאה לדרך, תקבל תשומת לב מיוחדת והסיבה היא המייסדים.
ל"גלובס" נודע כי חיים שני, מנכ"ל האוצר עד ליולי האחרון, ומשה ליכטמן, שכיהן עד ליוני כנשיא פעילות המו"פ של מיקרוסופט בישראל, משתפים פעולה בהקמת קרן שכזו. על-פי הערכות, הקרן במידה ותקום, תהיה בהיקף של 100-150 מיליון דולר, ותשקיע כמה מיליוני דולרים בכל חברה.
הפניה של ליכטמן ושני - שניים מהנציגים הבולטים של ההיי-טק הישראלי בעשור האחרון - לעולם ההון סיכון נראית מובנת מאליה. שניהם מגיעים מאותו המיליה, של ותיקי היי-טק המקומי, עם רקע וניסיון מגוונים בתחומים הטכנולוגיים והעסקיים שמתאימים בכדי להוביל קרן השקעות גדולה שמתמקדת בישראל. מעבר לכך, אחת הירושות היחידות שהשאיר אחריו שני במשרד האוצר היא תוכנית "יתרון יחסי", שחלק ממנה מתייחס לעידוד שתספק הממשלה למשקיעים שפונים להצמחת חברות היי-טק מקומיות.
הסטטיסטיקה הישראלית של הקמת חברות היי-טק גדולות אינה חיובית. אף אחת כזו לא גדלה כאן ב-15 השנה האחרונות - מלבד אולי מלאנוקס - למרות שפע חברות סטארט-אפ שנמכרו לענקיות טכנולוגיה בינלאומיות. אחת הסיבות לכך, היא המחסור בכסף שמיועד לשלבים מאוחרים, מרחב השקעות ששונה בעיקרון מזה של ההון סיכון הסטנדרטי, ונחשב לשמרני יותר ובהתאם גם מספק החזרים נמוכים יחסית.
בישראל, כך על-פי הנתונים, ישנן כמה מאות חברות שנחשבות לבשלות ומוכרות בהיקפים של מעל ל-20 מיליון דולר. החברות האלו, מגיעות לעיתים קרובות לתקרת זכוכית בסדרי הגודל האלו. ההתמודדות עם הקפצת החברה לסדר הגודל הבא מבחינת המכירות, דורשת מאמצים שכמעט ואינם מוכרים בהיי-טק המקומי, שהתמחה במימושים של חברות בשלבים מוקדמים יחסית.
שני וליכטמן הם שניים מהמנהלים הישראלים שלפחות תיאורטית הם בעלי הידע הזה. שני, כיהן עד למינויו במשרד האוצר בקיץ 2009 כמנכ"ל נייס, אחת החברות הישראליות שכן הצליחה לצמוח כאן. לאורך הדרך צבר ניסיון בניהול כוח אדם בהיקפים גדולים, מיזוגים ורכישות, מכירות בשוק הבינלאומי, הבראת חברה וביצוע Turn Around, תהליכים שנדרשים כאשר חושבים בחברה לטוח ארוך.
לליכטמן יש ניסיון מגוון אחרי יותר מ-20 שנים במיקרוסופט, בהן התנסה בתפקידי ניהול בכירים וצבר ידע חיוני לגבי ההתנהלות בחברות הגדולות. כמו כן, ליכטמן פעל במשך השנים כמשקיע הן מתוך מיקרוסופט והן באופן פרטי. ליכטמן התבטא בעבר בתקיפות כנגד תרבות האקזיט שהשתרשה בישראל, ואמר כי "היזמות היא דבר נהדר, אבל היא לא המהות - לפחות לא אצל אנשים שזו כבר פעם שניה או שלישית שלהם. זה גם התמריץ שמקבלים מסביב, מכלל החברה הישראלית, שמזהה את האקזיט המהיר כהצלחה".
"להצמיח חברות ענק"
בראיון שהעניק ל"גלובס" לפני כשנה טען ליכטמן כי להיי-טק המקומי לא חסרות יכולות ניהול בכדי לגדל כאן חברות, אך הנושא אינו עומד על סדר היום של היזמים והמשקיעים. "אנשים בישראל לא מאותגרים בחשיבה להקים חברה גדולה", אמר, "יש 120 אלף איש בהיי-טק בישראל, לא יתכן שאין לנו את האנשים שיוכלו להצמיח חברות ענק". את התובנות האלו, ינסו כעת ליכטמן ושני לממש באופן אקטיבי.
משה ליכטמן מסר בתגובה כי "חיים שני ואני מכירים באופן אישי כבר הרבה מאוד שנים, ושנינו הרבה שנים בתעשייה הטכנולוגית. עתיד התעשייה בישראל מאוד קרוב לליבנו ובייחוד היכולת של התעשייה להצמיח חברות גדולות. אנחנו נמצאים בשלבים מאוד מוקדמים לבדיקת דרכים לעזור להצמיח חברות גדולות בתעשייה בארץ". את תגובתו של חיים שני לא ניתן היה לקבל.