גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אינתיפאדת פייסבוק

כפסע היינו מהצתת אינתיפדה נוספת, בחסות הטוקבקיסטים בדף של רה"מ

מצוקה קשה של מכנים משותפים מעיקה על העיתונות הערבית. זה שנה ויותר היא עסוקה בעניין חסר תקדים: ויכוח בין ערבים על עתיד הערבים, מבלי להאשים זרים. לא עניין קל בשום פנים. בין חמה לחומס לדרעא אין ברירה אלא לנקוט עמדה.

אדיטוריאליסטים וקריקטוריסטים נאלצים להוציא מעליית-הגג את כל התחפושות שבהן נהגו להלביש את הציונים. שפמו של היטלר מוענק לבשאר אל-אסד, הנראה גם במדי גנרל של האס.אס.

אמנם הקריקטורות בעיתוני דמשק מנסות להעלות את האויב הציוני באוב, בייחוד בעמדת צופה המתענג על מרחץ הדמים הערבי, אבל הן אינן מצליחות לשנות את הנושא. פשוט אין די חדשות רעות מפלסטין כדי להצדיק שינוי כזה.

זה השתנה בסוף השבוע השלישי של פברואר: מותם של ילדי גן משועפאט בדרך העולה לרמאללה, בהתנגשות בין אוטובוס פלסטיני לבין משאית ישראלית. ממשלת ישראל עשתה כל מה שצריך, חוץ מאשר דבר אחד: היא לא צנזרה את כותבי הגרפיטי בעמוד הפייסבוק, או הגוגל פלוס, של ראש הממשלה.

תעלות הביוב מיהרו לעלות על גדותיהן. תחת הלוגו של ראש הממשלה אישרה הדמוקרטיה המקוונת את המוניטין שיצאו לה: שנאה, חוסר אנושיות, הפקרות לשון, נבזות.

ברכות על מותם של הילדים התחרו בהצעות להמשיך את המלאכה ולהרחיב אותה. "הארץ" דיווח במהדורה האנגלית שלו (כפי שאמנם היה צריך לדווח), והעיתון הירדני "אד-דוסטור" מיהר להעתיק, בראש עמודו הראשון, תחת כותרת אדומה כדם, "נתניהו: אני מאחל מוות לכל הערבים".

הבדותה שיכלה להספיק

עורכי "אד-דוסטור" ומפעיליהם בחצר המלך אל נכון נשמו לרווחה. אצל חבית חומר הנפץ של הגדה המזרחית מה לך הסחת דעת מועילה יותר מזו המתארת את מעשי הציונים בגדה המערבית. מחנות הפליטים ומסגדי האיחוואן הם מחוז חפץ טבוע לדמוניזציה של היהודים.

גם הליגה הערבית היא מחוז חפץ נוח. בפעם הראשונה בתולדותיה היא חדלה לפעול על יסוד קונצנזוס. עכשיו יש בה החלטות של רוב ושל מיעוט, ומותר לגנות משטרים ערביים לא רק מפני שעשו שלום עם ישראל, אלא מפני שהם טובחים את נתיניהם. מותר אפילו להזמין התערבות זרה בעניינים פנימיים מקודשים. גינוי לצימאון הדם של ראש ממשלת ישראל הוא העניין היחיד שיכול לחדש את הקונצנזוס.

לכל העניין היה פוטנציאל מסוכן למדי. האביב הערבי התחיל בתרעומת של רוכל תוניסאי על שוטר מקוף. ערי אפגניסטן התלקחו בשבוע שעבר בגלל טיפשותם של שני חיילים אמריקאים אשר שרפו קוראן.

אינתיפאדת הפייסבוק של נתניהו הייתה יכולה להבעיר לא רק את השטחים הפלסטיניים, אלא גם את ערי המשולש ואת כפרי הגליל. בתרבות פוליטית, הנוחה כל-כך לאמץ חצאי אמתות, הבדותה של אד-דוסטור הייתה יכולה להספיק.

אבל מה על התרבות הישראלית שהניבה את כתובות הגרפיטי ההן? מה על הקלות שבה כל הרהור נקלה קורם עור ו-144 תווים לפני שהוא מתפשט במהירות האור?

בית השימוש הציבורי

כל רעיון של צנזורה הוא רע, מפני שהוא מעניק הרבה יותר מדי כוח לאנשים, המועדים לעשות בו שימוש לרעה. לא הייתה מעולם צנזורה שלא הרחיקה לכת וחנקה מחשבה חופשית.

אבל נמאסת והולכת העמדת הפנים שעביטי השופכין הנוצקים אל האינטרנט משקפים איזושהי מחשבה. נמאסת העמדת הפנים שיש לנו עניין בדמוקרטיה, אלא באותו מובן שכתובות זימה על קירות של בית שימוש ציבורי הן דמוקרטיה.

כמו חלק ניכר מציבור הקוראים, אני נוטה לוותר על קריאת טוקבקים, אבל אני מודה שאני מעיין באלה המגיבים על רשימותיי. הפלטפורמה שעליה בנוי אתר הרשת שלי (yoavkarny.com) מאפשרת סלקציה מוקדמת של תגובות. קבעתי שם גם כללי זיהוי, המחייבים מגיבים להזדהות בשמם המלא לפניי, אם כי אני מכבד את רצונם אם הם מעדיפים שלא להזדהות בפומבי.

במרוצת השנים למדתי משהו על טכניקות הפעולה של מגיבים סדרתיים ושל רושמי גרפיטי. היכולת לבדות זהויות היא כמעט פואטית. יש מגיבים המגייסים זהויות בדויות כדי להביע הסכמה נלהבת עם עצמם, או כדי לתת משנה תוקף לגידופיהם.

זו לא בעיה. האתר הפרטי שלי הוא סלון קטן, ואין קושי להגביל את מספר הנכנסים. מה שלא כן האתר של גלובס, שהתנועה בו מסיבית. בהיעדר סוללה של עורכים ושל בודקים, אי-אפשר להציב חומות הגנה. התוצאות, אני חושש, אינן מרשימות. כל פחדן וטוב לחשק רשאי להביע דעות מבלי להיתבע לאיזו מידה של אחריות. בהיעדר אחריות אפשר לכתוב הכול. הואיל וההתערבות מוגבלת עד מינימום, חלק מן התגובות הן פשוט פתולוגיות.

למשל, תגובה לרשימה שכתבתי זה לא כבר על ראש ממשלת טורקיה. הואיל וביקרתי אותו בחריפות לא התעורר הצורך לתקוף אותי, או להציע ביתור מיידי של גופתי. לעומת זאת, טוקבק אחד, בחתימת "דינה", הכריז תחת הכותרת "חלאה מוסלמי מטורף": "הוא צריך ז-- של כושי שיסדר לו הבעיה במעיים, ואז הכלב המלוכלך הזה אולי יסתדר בראש". 5 ימים נשארה התגובה הזו על כנה.

רעיון רע שהגיע זמנו

מה לעשות? הגיע הזמן לברירת אפל-אנדרויד. לא ייתכן שתפיסה, הנערצת כשלעצמה, של "פלטפורמה פתוחה" תנחה כל פעילות על הרשת.

זכותם של גולשים ישראליים לקרוא דרור לגזענותם, או למיזנתרופיה שלהם, אינה גדולה מזכותם של ישראלים אחרים (וכמובן גם של לא-ישראלים) לחיות. מנעול על הרשת הוא אפוא רעיון רע שהגיע זמנו.

יש די מקום על הרשת כדי לכרות תעלות ניקוז בשביל טוקבקיסטים, שעומדים על זכותם להזרים שופכין בחסות אנונימיות. התעלות יכולות להיכרות מתוך אתרים לגיטימיים בהחלט. הגולש רק יתבקש לוותר על אמות מידה ציביליות לפני שיורשה להיכנס לשם. זה יהיה אגן החמצון של האינטרנט. המשתמש לא יצטרך אפילו להדיח את האסלה בצאתו.

עוד כתבות

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

פרסומים בעולם מהחודשים האחרונים משרטטים את האופן שבו המיליארדר פטריק דרהי הצמיח את עסקיו ● לפיהם, גלגול החובות, בסך עשרות מיליארדי אירו, נתקל כעת גם בעליית ריבית ● כשברקע המו"מ המתקדם לרכישת רשת 13 נשאלת השאלה: האם הדרך בה בנה אימפריה הגיעה למיצוי?

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

עליות בבורסת תל אביב; מניית הבורסה מזנקת במעל 4%, נייס ב-6%

המניות הדואליות חוזרות בפערים קטנים ● הבוקר: ירידות באסיה, עליות קטנות בחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ויורד מתחת ל-3.13 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● אמזון עקפה את וולמארט והפכה לחברה הגדולה בעולם לפי הכנסות ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים