בנק לאומי הצטרף למאבק נגד התקנות החדשות שמנסה לקדם הממונה על שוק ההון, עודד שריג, המיועדות להגביל את חשיפת הגופים המוסדיים לחברות שונות ביניהן הבנקים עד ל-5% מהיקף הנכסים לכל חברה, כך נודע ל"גלובס".
אתמול נועדו משה פרל, מנכ"ל איגוד הבנקים, וכמה בכירים מהמערכת הבנקאית, עם הממונה על שוק ההון, עודד שריג, במשרד האוצר, כדי להגיע לפשרה.
בדיון שהתקיים אתמול ביקשו בכירי הבנקים להגמיש סעיף בתקנות, שיאפשר להחריג את הבנקים מהתקנה, ולאפשר למוסדיים להפקיד עוד 2.5% מהנכסים בפיקדון בבנק, מעבר למגבלת ה-5% המושקעים בני"ע. הבנקים מבקשים שהממונה יאפשר למוסדיים להקצות 2.5% נוספים אלה מנכסיהם לא רק לפיקדונות, אלא גם לאג"ח. מהבקשה עולה, לדוגמה, שאם אחד הגופים ישקיע רק באג"ח של הבנק, ולא במניות, יותר לו להשקיע עד 7.5% מנכסיו.
"לא שוכנענו כי מידת הסיכון של אג''ח זהה לזו של פיקדון", אמר היום ל"גלובס" בכיר באוצר. "אם יוכח לנו שישנן אג''ח שמבחינת הסיכון הן שוות ערך לפיקדון, נסכים", הוסיף.
חוששים שהמחיר יילחץ מטה
בבנקים מוטרדים מהתקנה החדשה של האוצר, שכן מבדיקה שעשה בנק לאומי, חלק מהמוסדיים חורגים היום מהמגבלה שמתכנן האוצר, כך שהם ייאלצו להיפטר מהניירות, מה שילחץ על המחיר כלפי מטה. כמו כן, אם בעתיד הבנקים הגדולים ירצו לגייס בשוק ההון, יהיה להם קשה מאוד לעשות זאת, שכן רוב המוסדיים כבר נמצאים ברף העליון של החזקותיהם בניירות הבנקים.
בפגישה שנערכה לפני שבועיים עם שר האוצר, יובל שטייניץ, התריעו נציגי הבנקים מפני הסכנות הכרוכות באישור התקנות, לרבות "הובלת המשק למחנק אשראי חמור".
מנגד, באוצר הודפים את הביקורת והחששות מפני "החרפת מחנק האשראי", וטוענים כי "בבנקים שכחו לקחת בחשבון שהשוק גדל באופן טבעי בקצב של כ-40 מיליארד שקל לשנה (30 מיליארד מהצבירה של קופות הפנסיה ועוד כ-12 מיליארד מקרנות הפנסיה הוותיקות). 5% מ-40 מיליארד שקל זה 2 מיליארד שקל שיוכלו הבנקים לגייס בשוק", אמר הבכיר.
דיונים על דחייה בשנתיים
בעקבות בקשת הבנקאים, התקיים לפני כשבועיים דיון מיוחד בהנהלת האוצר בסוגייה, כאשר כמה בכירים מהאוצר ביקשו הבהרות לגבי התקנות, ואף ביקשו לעכב את הגעתן לוועדת הכספים. התקנות הגיעו בשבוע שעבר לכנסת, אך בעקבות חשיפת "גלובס" בדבר מחלוקת בתוך האוצר, חברי כנסת הם אלו שביקשו לדחות את ההצבעה לשבוע הבא.
לפי התקנות המקוריות, המפקח על שוק ההון רשאי לבקש דחיית יישום התקנה למשך חצי שנה. במקרה של משבר כלכלי, שר האוצר רשאי לבקש עוד שנה נוספת של "גרייס", אם המשבר נמשך. בעקבות טענות מהמגזר הבנקאי, הסכים שר האוצר להתגמש ולהאריך את תקופת ה"גרייס" בחצי שנה (סה''כ שנתיים). לכן, גם אם התקנות יאושרו, שריג ושטייניץ רשאים לדחות את יישומן למשך שנתיים לפחות.
עוד נודע ל"גלובס" כי דורון כהן, מנכ''ל משרד האוצר, מגבה באופן מלא את המפקח. המפקח על הבנקים, דודו זקן, ונגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, מגבים גם הם את שריג. מבנק ישראל סירבו להגיב לדברים. נכון לרגע זה, התקנות צפויות לקבל אישור בשבוע הבא.
