הראיון עם בן ורהייבן, נשיא אלקטל-לוסנט, תוכנן בתחילה להימשך חצי שעה. אחר כך התקצר לרבע שעה, ובסוף אמרה המזכירה שלו, שיש סיכוי שזה יהיה גם פחות. ורהייבן יושב בביתן החברה, בחדר קטן ולא מאוורר, ובמשך ארבעה ימים רצופים פוגש לקוחות, עיתונאים ואנליסטים בקצב שקשה לתאר.
המזכירות שלו עומדות מאחורי הדלת, ומתפללות שהפגישות ייגמרו מהר - כדי לנסות לעמוד בלוחות הזמנים. אז איך עושים ראיון עם אחת הדמויות המרתקות והמרשימות בעולם התקשורת בזמן כה קצר? מתפללים שההקדמה תהיה כמה שיותר קצרה, ושניתן יהיה להשחיל כמה שיותר שאלות.
השחרור מכבלי הרגולציה
לבן יש כמובן תוכניות אחרות לגמרי. הוא מתחיל לשאול את השאלות. הוא רוצה לשמוע מה דעתי על התערוכה השנה, מה הטרנדים. בקיצור, עתותיו בידיו. ורהייבן הוא דמות יוצאת דופן בתעשיית הטלקום העולמית. לפני שהגיע לאלקטל-לוסנט, שימש מנכ"ל חברת התקשורת BT, בזק של אנגליה, ואחת מחברות התקשורת הגדולות בעולם.
ורהייבן היה ציר מרכזי בהחלטה הדרמטית לפצל בין תחום השירותים לתחום התשתיות באנגליה, והוביל את פיצול BT לחברת תשתיות וחברת שירותים, שביניהן מתקיימת הפרדה מלאה, מה שאיפשר עם השנים להגדיל את מספר חברות השירותים ולהרחיב את התחרות, והעניק לחברה הבריטית את השחרור המיוחל מכבלי הרגולציה.
לאן התעשייה הולכת?
"התעשייה הולכת לווידיאו, אינדיבידואליות וגלובליזם. וידיאו זו הטכנולוגיה. הכול יהיה פס רחב והכל יהיה איי.פי. הטרנדים כאן הם המשתמשים. הם יתפסו, או כבר תפסו פיקוד, והם החליטו איך הם רוצים לצרוך את השירותים שלהם. בדרך כלל זו ילדה בת 14 שקובעת, לא המפעילים. כשהנכדה שלי רוצה להתקשר אליי, היא רוצה להתקשר אליי בסקייפ. היא לא מחפשת להרים טלפון ולהוציא שיחה, כמו שעושים בעולם הישן. לכן, הווידיאו הופך להיות הדרך הדומיננטית להתקשר, והוא יהרוג בדרך הרבה שירותים אחרים שנוצרו בשנים קודמות. ולכן ילדה בת 14 תקבע איך נשתמש, איך נתנהג".
ורהייבן חושב שזו מהות המהפכה החדשה. "הילדה הקטנה בסופו של דבר תגרום לנו ולמפעילים לשנות את צורת החשיבה שלנו. האנשים בברצלונה יכולים להגיד מה שהם רוצים, אבל הם שוכחים את הילדה בת 14 שאומרת לנו מה היא רוצה שיהיה לנו, כדי שנוכל לענות על הצרכים שלה. כי היא הממונה. אין יותר אבא שאומר בארוחת הערב 'החלטתי להתקשר לחברת התקשורת ולהזמין פס רחב'. זה נעלם. כדי לענות על המציאות הזו, יש לנו טכנולוגיה חדשה של דור רביעי, יש לנו צורך לייצר אינדיבידואליות לשירותים, כי לילדים יש רצונות שונים, והם רוצים את הייחודיות שלהם. הטכנולוגיה לא יכולה להתחרות בזה, הרגולציה לא יכולה להתחרות בזה, ומפעילים תמיד נמצאים מאחורי הלקוח".
ואתה מזהה היענות לטרנדים? משהו חדש בתערוכה השנה?
"אני לא מסכים עם מי שאומר שהוא לא רואה משהו חדש. למה אתה לא רואה משהו חדש? אני אגיד לך: בגלל שאתה מסתכל בעיניים של מישהו שאינו רואה את המהפכה, אבל המהפכה מתרחשת".
ובינתיים אנחנו רואים שהתעשייה סובלת מהפסדים ונאבקת לקיים את עצמה.
"יש שווקים תחת רגולציה, ויש שווקים שאינם תחת רגולציה. איזה שווקים מרוויחים? אלה שאינם תחת רגולציה. למה? כי הרגולציה היא פלטפורמה, שמסתכלת על העבר - ולא על העתיד. זו פרספציה, תפיסת מציאות באיחור. לכן, לרגולטורים, מה שחשוב זה הנדידה. בסדר, זה חשוב, אבל לא הכי חשוב לעסוק בזה כרגע".
לדברי ורהייבן, "הרגולטורים חושבים על ההורים - ולא על הילדים. גם פוליטיקאים. לכן, הם מפסידים את הקשר בין העולמות, והכי גרוע: מפסידים ולא רואים היכן נמצא הכסף. ואיפה נמצא הכסף? בטאבלטים, בענן, ובדרך לחבר ביניהם".
המסקנה שלו ברורה. "התעשייה הזו צריכה את הדור הרביעי. המפעילים, הרגולטורים, הצרכנים. כולם צריכים. התעשייה צריכה להבין שאנשים ישלמו למשל בעבור אבטחה, על שירותים מבוססי מיקום, על אנליטיות, ובקיצור על כל הדברים שעושים את הצינור, מצינור טיפש לצינור חכם. העובדה שאפשר להתקשר ולהעביר נפחים לא עובדת עוד. צריך ערך".
אזעקה לאייפד
"פרצו לבית שלי בפריז, למרות שהייתה לי אזעקה. מה האזעקה הזו עושה? אם מישהו עושה רעש, האזעקה מתקשרת למשטרה, וזה הכול. ואני שילמתי על זה מאה דולר. עכשיו הכול נמצא אצלי באייפד, מספרי החשבונות, קודים לכרטיסי אשראי - הכול שם. אני מוכן לשלם בעבור אזעקה פיזית 100 דולר; האם אני לא אהיה מוכן לשלם 10% מזה כדי לקבל אבטחה לאייפד שלי? אם שדדו אותך פעם, או פרצו לך הביתה, אתה בטח יודע שזה יכול להיות סיוט. תאר לעצמך שפורצים לבית של הנכד שלך? אז אני חושב שאנחנו באמצע התהליך והפנמה של שינוי".
למה החלטת למכור את פעילות מוקדי השירות ג'נסיס?
"זו חברה מצוינת, יש לה מוצר מצוין, אבל אם נהיה ברוטליים וכנים לרגע, אין לה שום קשר לאסטרטגיה שלנו. זו תוכנה לקול סנטר. זו לא האסטרטגיה שלנו. אם היינו מאוד עשירים, היינו שוקלים את זה. מכיוון שאנחנו לא, אני צריך לשפר את המאזן שלי ולדאוג לאסטרטגיה".
למה רואים תנודתיות ברווחיות של אלקטל-לוסנט? פעם אתם בתוצאות שיא, פעם בהפסדים גדולים. למה זה?
"החוכמה בעולם היא שהכול קורה ב-90 יום, אבל המציאות בעולם היא שלא הכול קורה ב-90 יום. אם אתה מסתכל על השנה בכללותה, זה נראה אחרת. לפעמים לוקח זמן לחוזים להיחתם, ומפספסים רבעון. לפעמים מישהו מאחר בתשלום. צריך להסתכל על התוצאות בצורה רחבה, ולראות את המגמות. זה לא תירוץ. זו המציאות. אם תסתכל על חצי שנה, תראה תוצאות אחרות. ואם תסתכל על שלוש השנים האחרונות, אתה בהחלט יכול לראות שינוי, אבל זה לא יהיה בלי עליות וירידות".
מה הביא אותך להחלטה להקים את מרכז המחקר העולמי שלכם בתחום הענן ובתחום ה-IMS בישראל?
"מאוד פשוט. לכישרון אין פספורט, אבל יש לו מיקום. אנשים חכמים. התשובה היא תמיד אנשים מוכשרים וחכמים. הרבה אנשים חכמים במקום אחד - זה מה שהביא אותי להחלטה להקים את המרכז בישראל".
הכתב היה אורח אלקטל-לוסנט בתערוכת הסלולר בברצלונה.