40% מחברי דירקטוריון בנק לאומי יתחלפו באסיפה הכללית הקרובה של הבנק שתיערך בשלהי חודש מאי. בדירקטוריון הבנק צריכים להיות 15 חברים. האסיפה תידרש לבחור שישה דירקטורים חדשים - חמישה במקום דירקטורים שיסיימו את כהונתם וכיסא דירקטור אחד שנותר פנוי מאז עזיבתו של אהוד שפירא לתפקיד יו"ר פסגות באוקטובר אשתקד. אם המדינה תמכור את מניותיה עד האסיפה, כפי שהבטיח שר האוצר יובל שטייניץ בעבר, תתנהל בחירת הדירקטורים לראשונה לפי התיקון לחוק מראני.
חמשת הדירקטורים שצפויים לסיים כהונתם הם: ציפי גל ים, פרופ' אריה גנס, דורון כהן, פרופ' אפרים צדקה וראובן אדלר (דח"צ על פי חוק החברות). כולם יכולים להעמיד את עצמם לבחירה נוספת אם יחפצו בכך. יו"ר לאומי הוא דוד ברודט.
על פי הערכות, בעל המניות הגדול ביותר בבנק, שלמה אליהו (9.59%), שכבר הכניס באסיפה הקודמת שני דירקטורים מטעמו, לא יציג הפעם מועמדים. זאת לאחר שוויתר על ניסיונו לגבש גרעין שליטה בלאומי והעדיף לרכוש את השליטה בחברת הביטוח מגדל. רכישה זו תחייב אותו למכור את מניותיו בלאומי עוד לפני קבלת היתר השליטה במגדל, או לכל הפחות להעבירן לנאמנות במגמה למכור אותן בתוך פרק זמן קצוב. אם אליהו יציג מועמדים מטעמו לדירקטוריון, עשוי בנק ישראל לראות בכך צעד מתגרה ולהקשיח את תנאי היתר השליטה לאליהו בעת רכישת מגדל.
המוסדיים יכריעו
מדינת ישראל מחזיקה רק ב-6.03% ממניות לאומי ואת האסיפה הכללית צפויה להכריע הצבעת הגופים המוסדיים המחזיקים ברוב מניות הבנק.
בעלי המניות העיקריים בבנק, שכל אחד מהם מחזיק ב-4%-5%, הם: דוד עזריאלי, אלפרד אקירוב, אוצר התיישבות היהודים (אוה"ה), קרנות הפנסיה הוותיקות "עמיתים", מגדל, כלל ביטוח, קבוצת דלק באמצעות הפניקס ואקסלנס, פסגות ודש איפקס.
בנוסף, במניות לאומי מחזיקים בשיעור נמוך יותר חברות ביטוח כמו מנורה מבטחים והראל ובנקים זרים כמו State Street ו-JP מורגן.
יצוין כי החוק הקיים מאפשר לבעל מניות להציע כמה דירקטורים שיחפוץ, אולם על פי התיקון לחוק מראני, שאותו יזם בנק ישראל, מותר לבעל מניות המחזיק 2.5% או יותר להציע מועמד אחד בלבד לדירקטוריון.
ועדת המניות מטעם המדינה תוכל להציע 11 מועמדים (1.75 מועמדים לכל כיסא שמתפנה). התיקון לחוק עבר את הליכי החקיקה בוועדת הכספים וצפוי לעבור בקרוב קריאה שנייה ושלישית.