לקוח ששכר את שירותי אחד ממשרדי הלוביסטים הגדולים בארץ סיפר שבחדר הישיבות תלוי לוח גדול ועליו תמונות חברי הכנסת. הלוביסט ישב והסביר לו מהי האג'נדה של כל אחד מהם ביחס לנושא שאותו ביקש לקדם, מהן היריבויות הפנימיות בין חברי הכנסת שיכולות להועיל או להזיק לו, ואיזה קשרים ספציפיים יש בין השרים הנוגעים בדבר ובין המשרד. הוא מיקם את תמונות חברי הכנסת על הלוח: אלה שיהיו ככל הנראה בעד, אלה שיהיו נגד והמתנדנדים, וסימן את חברי הכנסת שעליהם הוא צריך "לעבוד".
בשלב הבא, יצאו הלוביסטים לעבודת שטח בכנסת, נפגשו עם חברי הכנסת ה"מאותרים", צלצלו אליהם באופן שוטף וליוו אותם להצבעות בישיבות, לחלקם כמעט החזיקו את היד ברגע האמת. בכל חודש קיבל הלקוח דיווח על הצלחות וכישלונות. אמנם בסופו של דבר האינטרס שלו לא קודם עד הסוף, אבל מה שקודם חסך לו כסף גדול - הרבה יותר ממה שהשקיע בכל חודש בעבודת השתדלנים.
הקלות שבה נצמדים הלוביסטים לחברי הכנסת עומדת להיעלם. זאת, בעקבות תחקיר "עובדה" שפורסם בחודש שעבר, ובו מוצגים הלוביסטים כמנגנון משומן שמניע את חברי הכנסת בבואם לקבל החלטות ולחוקק חוקים. צוותה של אילנה דיין, ובו תחקירנית שנרשמה לקורס ללוביסטים מתחילים של "גלעד יחסי ממשל ולובינג", תיעד את הלוביסט צח בורוביץ' מ"גלעד" כשהוא מתרברב על האופן שבו שולטים הלוביסטים בחברי הכנסת ומשמשים, כדבריו, כמקף שמחבר את ההון לשלטון.
בעקבות השידור ב"עובדה", הורה יו"ר הכנסת ראובן ריבלין להרחיק את הלוביסטים ממזנון חברי הכנסת, מהלשכה המשפטית, ממבואת המליאה, ממרכז המחקר והמידע ומחלק מחדרי הוועדות - הרחקה שהיא מכת מוות לעבודתם השוטפת. בנוסף, היתרי הכניסה הקבועים שניתנו ל"גלעד" בוטלו לאלתר. החשדנות והאנטגוניזם גדולים כל-כך, עד שגם בקשת מערכת "פירמה" לצלם את הלוביסטים בתחומי הכנסת נענתה בשלילה.
כעת מנסים הלוביסטים למזער נזקים. הם מסתערים על התקשורת כדי להעביר מסרים פייסניים וחיוביים, ולחזק את תדמיתם הפגועה. הלוביסטים, עושים עכשיו לובינג לעצמם.
"שיטות של מאכערים מהרחוב"
במסגרת הקמפיין המסיבי שהם מנהלים להצלת ענף השתדלנות בכנסת מקפידים אנשי "פורום קשרי ממשל", המאגד את משרדי הלוביסטים הוותיקים, לגלות אמפתיה כלפי בעלי "גלעד יחסי ממשל ולובינג", אמיר גלעד ואריאל סנדר. אבל מאחורי המילים היפות מסתתר כעס גדול. במשרדים הגדולים טוענים ש"זאת קטסטרופה שכולנו משלמים עליה את המחיר בגללם".
שלא לייחוס אומרת לוביסטית בכירה: "לא מספיק שגם ככה שונאים אותנו בעקבות המאבק שמנהלת שלי יחימוביץ' נגדנו, ובגלל שאנחנו מחוברים בתודעה לעשירים, עכשיו אנחנו גם רמאים שמשתמשים בשיטות של מאכערים מהרחוב. נורא קל לסנדר וגלעד להפיל את התיק על הש"ג בורוביץ', אבל הם אחראים עליו. אם יש במשרד אווירה של 'אנחנו יכולים לעשות כל מה שבא לנו בכנסת', אז ברור שהלוביסטים השכירים סופגים אותה ומעבירים אותה הלאה".
ארז גילהר, לוביסט בכיר ב"פוליסי", משרדו הוותיק של בוריס קרסני, מייסד תחום הלובינג בישראל, ודפנה כהן, שותפה בכהן-רימון-כהן עם בני כהן ורוני רימון, מנסים לשכנע ביושרתם של העוסקים בלובינג, תוך הוקעת דבריו והתנהגותו של בורוביץ'.
כהן עבדה כלוביסטית ב"גלעד" 6 שנים. "הייתי הלוביסטית הראשונה שהם שכרו", היא אומרת, "ולמדתי מאמיר גלעד את המקצוע".
- נחשפת לשיטות העבודה שתיאר בורוביץ' - למניפולציות, ללחצים על חברי הכנסת, לכתיבת ניירות עמדה שחברי הכנסת מקריאים בלי שיש להם מושג במה מדובר?
"לא נחשפתי לדברים האלה. אני גם לא בטוחה שכל מה שנאמר בכתבה היה אמיתי. מדובר בעובד אחד".
- למה הציבור כל-כך שונא אתכם?
"כי הוא שונא כל דבר שקשור לפוליטיקה, יש התנפלות על בעלי ההון, ואנחנו קשורים לשניהם. אני כואבת את הפגיעה במקצוע. ההחמרות כלפינו מוגזמות. לא סביר שאי-אפשר לדבר עם פקידים בכנסת".
גילהר התחיל את הקריירה שלו בכנסת כעוזר פרלמנטרי, היה יועץ גזבר ההסתדרות, דובר סיעת העבודה בכנסת, דובר מטה הבחירות של מפלגת העבודה ויועץ התקשורת של בייגה שוחט כשר אוצר. הוא עוסק בלובינג כבר 11 שנים. כשאני שואלת אם הוא כועס על גלעד וסנדר, שמשרדם תפס תאוצה בשנים האחרונות ואיים על ההגמוניה של קרסני, הוא אומר, "יש לי עצב רב עליהם. אני משוכנע שהתופעה שהובעה בכתבה איננה מייצגת את הענף ואת הנעשה ב'גלעד'.
"מה שבאמת מאיים, לא רק על הלוביסטים הרשמיים, אלא גם על האזרחים, הם חברי מרכז, נושאי משרות בכירות לשעבר בכנסת ועורכי דין, שעושים לובינג, אבל אף אחד לא יודע עליהם. הם לא מחויבים לדווח על הפגישות שלהם לאף אחד. אני מוכן להרחבה של ההגבלות עליי. אבל איפה הקוד האתי של חברי הכנסת, שעליו המליצה ועדת זמיר לפני 10 שנים? הוא תקוע איפשהו, ויש לזה סיבה. הייתי שמח אילו שלי יחימוביץ' הייתה תופסת יוזמה ומקדמת את החוק הזה, כמו שהיא יודעת לעשות כשהיא רוצה. אני קורא לה גם לפרסם כל מגע עם כל גורם לפני שהיא מקבלת החלטה מכל סוג".
יחימוביץ': "הלוביסטים לא מבינים את מקומם"
ח"כ שלי יחימוביץ' היא הסדין האדום של הלוביסטים. לא רק שאינה מניחה להם להתקרב ללשכתה או לנהל איתה שיחה כלשהי, היא שעמדה מאחורי חוק הלוביסטים, שאמור היה להסדיר את פעילות השתדלנים בכנסת. על-פי החוק, אמורים הלוביסטים לקבל היתר מיו"ר הכנסת ושני סגניו, אחד מהאופוזיציה ואחד מהקואליציה, למלא טפסים של הלקוחות שהם מייצגים, לפרסם את רשימת הלקוחות באתר הכנסת, לענוד תג זיהוי עם שמם ושם המשרד שבו הם עובדים, ובכל פנייה לחבר כנסת או לשר עליהם להזדהות ולציין מי הלקוח שבשמו הם פונים. בנוסף, נאסר עליהם לתת טובות הנאה ולנקוט אמצעים פסולים במטרה לשכנע. העובר על הכללים צפוי להרחקה ולשלילת הכניסה למשכן.
"תמכנו בהצעת החוק של יחימוביץ'", מפתיע גילהר, "ואפילו תיקנו בעצמנו את אחד הסעיפים. ההבדל בינינו ובין המאכערים הוא שאנחנו שקופים. חושבים שיש לנו כוח עודף כי אנחנו מייצגים את המגזר העסקי, אבל זה המגזר שמושפע מההחלטות שמתקבלות בכנסת".
- האזרח הקטן מושפע באותה המידה כשלא מורידים את המיסוי על הדלק כשמחירו נוסק, רק שאותו לא תייצגו.
"אתמול הייתי ב-8 ועדות שדנו בנושאים הרי גורל לחברות עסקיות, שגם ישפיעו באופן קשה על האזרחים. יש החלטות שדרמטיות לגופים עסקיים ויכולות לשנות מאזן. מה יעזור כדי לשכנע אותך? שיש לי דוקטורט בכלכלה ומשפטים? אין לי. יש לי הבנה ברגולציה".
החוק של יחימוביץ' מכביד על עבודת הלוביסטים, שעד שחוקק פעלו בכנסת כבני-בית, ולכן גם כשהם שקועים עמוק במשבר הנוכחי, עצם הזכרת שמה של חברת הכנסת גורם ללוביסט הממוצע להשחיז קרניים ולתקוף.
הלוביסטים טוענים לפופוליזם יחימוביצ'י, ומספרים על מאבקה בחוק הקסדות, שחייב כל רוכב אופניים לחבוש קסדה. "מה את חושבת", אומר לוביסט זועף, "שעליה לא עשו לובינג? לעיריית תל-אביב היה חשוב שלא יחבשו קסדות. לרון חולדאי היה ברור שמיזם ה'תל-אופן' יחוסל אם התושבים יחויבו לחבוש קסדות. שלי יחימוביץ' עבדה בשבילם, למרות שכל המחקרים והרופאים טענו שחבישת קסדה יכולה להציל חיים. היא טוענת שאנחנו משרתים את העשירים ומצפצפים על האזרח. איזו דאגה לאזרחים היא הפגינה במקרה הזה?".
"העובדה שלוביסטים משווים את עצמם לראש עיריית תל-אביב מראה על שיבוש מוחלט בהבנה שלהם מי הוא ומה הוא חבר כנסת, ומוכיחה טיפשות וחוצפה", מוסרת יחימוביץ' בתגובה. "הם לא מבינים מה מקומם במערכת. ברור שאני עובדת בשיתוף פעולה עם ראשי ערים, תעשיינים, עסקים קטנים ובינוניים, כי אני מייצגת אותם כנבחרת ציבור, רק שהקשר שלי איתם ישיר ולא באמצעות לוביסטים. תמכתי בביטול חבישת הקסדה בעיר, מן הטעם שמחקרים הוכיחו שכשמחייבים בגירים לחבוש קסדה בעיר, הם משתמשים פחות באופניים, מה שפוגע באיכות הסביבה, בבריאות האוכלוסייה, וגורם לשימוש מיותר בדלק".
עוד לפני שידור הכתבה ב"עובדה", חשה יחימוביץ' שחוק הלוביסטים לא מספק את השקיפות הרצויה בעניינם. הצטרפו אליה חברי הכנסת דב חנין וחיים כ"ץ, ויחד עם שני פרופסורים מהמכון לאחריות תאגידית במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן הם ניסחו חוק משופר, שיונח בקרוב על שולחן הכנסת. לפי הצעת החוק החדשה לוביסטים לא יוכלו להעביר הסתייגויות וניירות עמדה לחברי הכנסת בלי שהמידע יפורסם בציבור.
"למרות שאני מתנהג בצורה ישרה, אני מוכן לקבל עליי עוד הגבלות, בנוסף לאלה שחוקקו בחוק", אומר גילהר.
- אילו הגבלות?
"שניירות עמדה שאנחנו נותנים לחברי הכנסת יפורסמו באתר הכנסת. אבל בתנאי אחד - שלא רק אני אפרסם, אלא כל נייר שמגיע לכנסת ישראל יפורסם. אם בא גוף עסקי בעצמו או עמותה, או אפילו משרד האוצר שם על שולחן הוועדה תקנה, שיפרסמו. שזה לא יהיה חד-צדדי רק עלינו".
"אנחנו מבינים ברגולציה"
עבודת הלוביסטים מתחילה בפנייה של הלקוח למשרד. בישיבה הראשונה מסוכמים תנאי העבודה, זמן הלובינג המשוער והעלות החודשית. לאחר מכן מנוסחות המטרות המדויקות של הלקוח ומהן נגזרת העבודה. הלקוח, אין צורך לומר, הוא בדרך-כלל גוף עסקי גדול שכדאי לו להשקיע בלובינג כדי לקדם את האינטרסים הכלכליים שלו.
אם עד עכשיו היה ויכוח על עצם הקשר בין המשולש לוביסטים-מגזר עסקי-מקבלי החלטות, בא תחקיר "עובדה" והפנה את הזרקור לשיטות לא לגיטימיות שנהוגות בענף כדי להביא לתוצאה הרצויה ללקוח. "האם כולנו עוסקים בשיטות לא לגיטימיות?", תוהה גילהר בקול.
- אתה לא לוחץ על חברי כנסת ולא מתחשבן איתם, בנוסח "תמכתי בכם בהצעת החוק שלכם לפני שבוע - תתמכו בהצעה שאני מקדם"?
"המשרד שבו אני עובד, פועל כבר 20 שנה בצורה אתית וישרה. יש לנו קוד אתי שכולנו חתומים עליו וכל פקיד ממשלתי יודע מי אני ואיזה אינטרס אני מייצג. עובדים אצלנו 20 עובדים ואף אחד מהם הוא לא חבר מפלגה. גם חבר כנסת לשעבר אפי אושעיה, שותף במשרד שלנו, התפטר מכל תפקידיו במפלגה".
- צחי סמייה, לוביסט לשעבר ב"פוליסי", מפרט בתביעה נגד קרסני מערכת קשרים הדוקה בינו ובין אושעיה בעת שהיה חבר כנסת, כשבעצם עבד בשבילו מתוך הכנסת.
"בואי נחכה שהתביעה תתברר. אני משוחח עם חברי כנסת ומשכנע אותם. מה לא בסדר בזה? אני הרי לא זה שמצביע".
- אבל אתה משגיח עליהם מקרוב, בוועדות, שהם מצביעים כמו שהבטיחו לך.
"זה פשוט לא נכון. לצערי, ייתכן ש'גלעד' חטא בהיבריס. אגב, יכולות להיות טעויות. אם עיתונאי טועה בכתבה, סוגרים את העיתון?".
- אחת הטענות העיקריות נגדכם, מה שבורוביץ' תמצת במשפט, היא הידוק הקשר בין ההון לשלטון באמצעותכם.
"אני מייצג גורמים עסקיים שיש להם השפעה גדולה על המשק הישראלי. להחלטות שנחתכות בכנסת ובממשלה יש השפעה גדולה עליהם ובשרשור גם על האזרח הקטן. למה אני? כי יש לי היתרון היחסי. אני מבין ברגולציה הישראלית. הם לא לוקחים מאכער שמכיר את האחות של הפקיד".
- המקרה שלך חמור יותר. אתה מכיר את השר אישית.
"אני מבין איך פועלת המערכת הרגולטורית. אני מבין מה בסמכותו של כל אחד לעשות ומה אני צריך להציג בפניו".
- חברי הכנסת עצלנים או לא אינטליגנטים מספיק ולכן נזקקים למישהו, כמוכם, שיעשה עבורם את העבודה?
"גם זה לא. לחבר כנסת יש דפיציט אחר - לא נתנו לו כוח מקצועי מספיק. אין מספיק עוזרים פרלמנטריים. חברי כנסת רצים בין מספר רב של ועדות. גם מרכז המחקר והמידע לא חזק מספיק. במקום 40 עובדים היום, שיהיו שם 400. אם 80 נושאים נמצאים על השולחן, רק שלושה מהם עברו את מרכז המחקר. אנחנו מספקים עוד פן, עוד אינפורמציה".
- שלי יחימוביץ' מצליחה לעשות עבודה טובה בלי עודף עוזרים ובלי העזרה שלכם.
"גם מתוך הערכה רבה שיש לי ליחימוביץ', יש לי ביקורת על העובדה שהיא לא נפגשת איתנו, למרות שזה נהדר ברמה התקשורתית בשבילה. אם היא לא שומעת את הגורמים העסקיים, היא לא מקבלת את התמונה המלאה. אם חבר כנסת מחליט מראש לפסול פלח באוכלוסייה, זה לא תקין".
"אני שומעת את כל הצדדים בכל עניין, אבל בלי תיווך", כועסת יחימוביץ', "כי אני לא מוכנה לתת עדיפות לאינטרסים של בעלי הון. בדיוני הגז הטבעי ריחפו בכנסת להקות של לוביסטים וטחנו חברי כנסת 24 שעות בלי הפסקה. ל-7 מיליון אזרחים לא היו לוביסטים שיפעלו למענם. נכון, הדפתי את הלוביסטים וביקשתי לדבר עם בעלי השליטה והמנכ"לים של חברות הגז, שביקשו לשמור על דיסקרטיות, הקשבתי להם קשב רב ולא קיבלתי את דברם".
לא מהלכים אימים
ומה קורה כשחבר הכנסת לא נשמע ללוביסט? האם לוביסטים לא מאיימים בעקיפין על חברי הכנסת, שאם לא יעבדו איתם הם "יישרפו" כשיצאו לשוק הפרטי? כהן שוללת זאת בתוקף: "אני נראית לך מפחידה? אני לא רוצה לגרום לסיטואציה שבה הם ייאלצו לומר לי לא, כי אני רוצה להמשיך לעבוד איתם לאורך זמן. אם תהיה להם תחושת מחויבות לא נעימה כלפיי, הם יתחמקו ממני. חשוב לי מאוד להציג תמיד את התמונה המלאה, כי אני בונה על מערכת יחסים ארוכת טווח עם חברי הכנסת. אם אכשיל חבר כנסת פעם אחת, הוא לא יאמין לי יותר. מעולם לא השתמשתי בערפול או במניפולציה.
"אם לחברי הכנסת יש פחד, הוא מהתקשורת ומהציבור. נאמר לי לא פעם בשיחות סגורות, 'אתם צודקים, אבל ציבורית, זאת אומרת תקשורתית, זה לא יעבור. הכוח שלנו פחות ממה שאתם חושבים'".
יחימוביץ' רואה את הדברים אחרת ומספרת על מפגשים לא סימפטיים עם לוביסטים. אחד מהם עם בהירה ברדוגו: "הזמינו אותה להתראיין על חיתום חברות הביטוח והיא אמרה שחברי הכנסת לא יבינו את החוק בלי הלוביסטים. עובדה שהצלחתי להבין אותו לבדי. במקרה אחר, עמדתי לעלות לשידור אצל רזי ברקאי, ובעודי ממתינה אני שומעת אותה מפרשנת אותי ומטילה בי רפש. עליתי לשידור ואמרתי שלא ראוי שלוביסטים יפרשנו אותי, כי אם הייתי קשובה להם, הייתי מקבלת מהם שבחים אין סוף, מעין תגמול ועונש של חברי כנסת צייתנים או מרדנים.
"היה פרשן פוליטי בכיר, שלא הרבה חברי כנסת זוכים לשבת איתו, שהגיע להיפגש עם חבר כנסת פלוני, רחוק ממוקדי כוח פוליטיים. שאלתי את הפרשן מה הוא עושה איתו, והוא ענה, שבהירה אמרה לו שיש לו זווית הסתכלות מעניינת על אחד הנושאים שכיסה. המשמעות שחבר כנסת כזה זוכה לחשיפה תקשורתית, שאין לו אליה גישה בדרך-כלל, באמצעות לוביסטית, היא פסולה, כיוון שהוא יהיה נתון ללחצים מכיוונה.
"בדיון על הגז הטבעי הלוביסטים שייצגו את בעלי השליטה יצאו מובסים, והדרך היחידה שלהם לגייס איזושהי הצלחה הייתה באמצעות הסתייגויות שחברי כנסת מקריאים בוועדה. ח"כ רונית תירוש הקריאה הסתייגות מורכבת ומפותלת, שהייתה מונחת בכיסם של חברי כנסת אחרים ונוסחה על-ידי לוביסט. היה ברור שאין לה מושג מה היא אומרת".
ח"כ תירוש מסרה בתגובה: "היהירות של יחימוביץ', לפיה רק ההסתייגויות שלה הן הגאוניות עלי אדמות - עוברת כל גבול.
"נושא קידוחי הגז והנפט מורכב מאוד, ולמדתי אותו מאנשי מקצוע בתחום, שהבהירו לי את מהות המושגים 'מיזם' ו'קידוח סרק', ולכן ההסתייגויות שלי נצמדו לעקרונות מיסוי קיימים, שאותם כל בר דעת יכול להבין.
"לא ייתכן שהסתייגויות מנומקות, שמתבססות על לימוד החומר, מתוך רצינות שייחסתי לנושא, ייפסלו על-ידה בהינף-יד, בשל אינטליגנציה ששמורה רק לה. יחימוביץ' מנסה בכל הכוח לכבוש כותרות גם אם זה על חשבון הכפשת חברי כנסת אחרים, ובעיקר כשאין בסיס לטענותיה. יש להניח שגם ברגעים אלה היא טרודה בחיפוש אחר הכותרת של מחר".
בהירה ברדוגו, בעלת "ברדוגו יועצים", מסרה בתגובה: "לא ידעתי שח"כ יחימוביץ' רוצה להחליף את פרופ' אסא כשר ולקבוע מהם אתיקה ומוסר. אני ודאי לא מוכנה לשמוע עליהם מאחת שעזבה תוך יום את עמדתה כעיתונאית אובייקטיבית ועברה לפוליטיקה. רוב חיי הבוגרים כיהנתי כיועצת תקשורת במפלגת העבודה, ויש לי יותר שנות מפלגה ממנה. היא לא רשאית לקבוע מי יבקר אותה וידבר עליה, מעצם היותה אישיות ציבורית. שלטון הסובייטים הסתיים.
"לעצם העניין, אנחנו, הלוביסטים, משרתים אינטרסים של בעלי הון ואין בזה פסול. יחימוביץ' בעצמה השתמשה במשרד לוביסטים כשיזמה הצעת חוק יחד עם התאחדות התעשיינים. אנחנו מודים לה על הצעת החוק שיזמה בנושא הלוביסטים, כי בלעדיה יו"ר הכנסת היה עשוי לנקוט נגדנו אמצעים חמורים יותר בעקבות הפרשה האחרונה".
על פניו, הגישה של יחימוביץ' מייתרת את הלוביסטים. "אם אתקשר איתם, אפגע בדמוקרטיה", היא טוענת. "אני מנקה את עצמי מהשפעותיהם על העבודה השוטפת שלי. המאבק הוא לא אישי, אלא ערכי".
- את במלחמה הזאת כמעט לבד.
"על הצעת החוק החדשה חתומים איתי עוד שני חברי כנסת, ואני יודעת שח"כ משה גפני וח"כ אורי אורבך לא משתמשים בלוביסטים".
- את לא חוששת שעכשיו העבודה תיעשה במחשכים, במקום באופן גלוי בכנסת?
"המאבק הזה חשוב מכדי שלא ינוהל עקב חשש שיעקפו אותו בדרכים יצירתיות. נכון שיש היום יותר לוביסטים, אבל העין עליהם צופייה. אם ב-2001 היה ניסיון של האוצר לחלק את תמלוגי הגז שטורפד על-ידי הלוביסטים ושולחיהם, בפעם האחרונה זה לא עבד. ככל שיכתבו וידונו בכך יותר, הציבור יבין שיש פה תופעה שפוגעת בו, וחברי הכנסת יהיו קשובים קודם כל, עוד לפני הלוביסטים, לציבור".
גלעד של הלוביסטים
העזרה למגזר השלישי היא דרך מצוינת לגייס אמפתיה ולהוכיח שלא רק עשירים יכולים לשלם הרבה כסף עבור לובינג טוב, אלא גם דלת העם. יש לציין שהתקשורת לא מתעניינת בדרך-כלל בקמפיינים למגזר השלישי, אלא אם כן מדובר במהלך פיקנטי במיוחד, כך שהזכות הזאת לא נזקפת בדרך-כלל לטובת הלוביסטים. דפנה כהן נקראה לסייע למשפחת שליט מיד עם החזרת גופותיהם של אהוד גולדווסר ואלדד רגב מידי החיזבאללה, כשהמשפחה הבינה שנותרה לבד במערכה. חלקה בקמפיין לא נחשף עד היום.
"עבדתי עם משפחת שליט 3 שנים", אומרת כהן. "אחרי הבחירות התחלנו לעשות סבב שיחות עם השרים, מתוך הבנה שכשתגיע העת להכרעה ציבורית, הם יחליטו בעד עסקה. הייתה חשיבות למפגש הבינאישי עם בני המשפחה כדי שהם יעמדו לנגד עיניהם ברגע האמת".
- השרים וחברי הכנסת גילו אמפתיה?
"היו חברי כנסת ושרים שכשנפגשנו איתם אמרו באופן ישיר שהם לא מתכוונים לתמוך בעסקה, אם תהיה. היו שהתחמקו ולא רצו לעמוד בסיטואציה מביכה מול המשפחה".
- הייתה פגישה שהשאירה עלייך רושם מיוחד?
"בלי לנקוב בשמות, ציפיתי ליותר רוך מנשים. ציפיתי לאיזושהי אחווה נשית וחיבור מהמקום של האימהות".
- הופתעת מתגובות של שרים?
"היו כאלה שהתנגדו לעסקה, אבל הסכימו לא להביע דעה כדי לא להכשיל אותה".
- איך היה רגע השחרור?
"הייתי בחו"ל. לא היה לי יותר מה לתרום. הקרקע הייתה מוכנה ואת עיקר התמיכה הציבורית עשה הקמפיין התקשורתי".
- פגשת את גלעד?
"לא. ואין לי ציפייה כזאת. פגשתי את נועם ואביבה בהדלקת נרות בחנוכה, קיבלתי מהם מכתב מאוד מרגש ומבחינתי זה הסתיים אלא אם אפגוש את נועם כלוביסטית".
- במהלך השנים שליווית אותו הבנת שהוא הולך לכיוון של פוליטיקה?
"ממש לא".
לובינג למגזר השלישי יכול לעמוד על 10,000 עד 15 אלף שקל לחודש, סכום שלרוב העמותות קשה לעמוד בו. לדברי כהן, מחירים אלה הופכים את הלובינג נגיש לכולם.
- הבחירה שלכם לשים בפרונט את הפעילות הוולונטרית-למחצה באה כדי לחבב אתכם על הציבור.
"היא באה כדי להציג תמונה רחבה יותר, כי בדרך-כלל זה לא מעניין את התקשורת".