הקמת תאגידים זרים ורכישת נכסים והשקעות בחו"ל היא דרך מקובלת במציאות העסקית הבינלאומית, בשל יתרונות המיסוי המשמעותיים, ואולם רשות המסים מחייבת את תושבי ישראל בדיווח על פעילויות בחו"ל ובמקרים רבים גם בתשלום מס בישראל.
כך אומרים מומחי מס, בין היתר בהתייחס לפרשה שנחשפה ב"גלובס", ולפיה רשות המסים חוקרת את שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, בחשד לביצוע עבירות שעניינן העלמת מס מכוונת.
לדברי מומחי מס, הקמת תאגידים זרים ורכישת נכסים והשקעות בחו"ל הינה דבר מקובל במציאות העסקית הבינלאומית. חברות יצרניות מקימות זרועות שיווקיות בחו"ל, חברות בנייה פועלות בחו"ל באמצעות תאגידים זרים בפרויקטים במדינות זרות ומשקיעים מחפשים הזדמנויות השקעה מעבר לים. היתרון המיסויי בפעילות בחו"ל הינו לא מבוטל - הפרש מיסוי שיכול להגיע ל-25%, במקרה של שימוש במקלטי מס.
עצם קיומם של תאגידים או חשבונות בנק ונכסים בחו"ל מקשה על איתורם, כך שרשות המיסים איננה יכולה באופן פשוט לשים את ידה על מאזנים, חשבונות בנק וכדומה המתנהלים בחו"ל.
מטבע הדברים, כאשר קיים הפרש מיסוי שכזה, בשילוב חוסר היכולת במקרים רבים להגיע אל הנכסים - קיימת מוטיבציה רבה להרחיק השקעות אל מעבר לים ולהשתמש בתאגידים זרים לצורך החזקת נכסים ופעילות בארץ ובחו"ל.
כיום קיימים מכשירים שונים המאפשרים, לצד חופש פעולה כלכלי והסרת מגבלות ביורוקרטיות ופוליטיות, גם הפחתת נטל המס, כגון חברות במקלטי מס, פתיחת חשבונות בנק בבנקים זרים ועוד. מכשיר מקובל ל"הרחקת" נכסים מבעליהם הוא הנאמנות, שאיפשרה הוצאת נכסים מידי בעליהם באמצעות שיוכם לישות משפטית נפרדת והרחקתם מבעליהם האמיתיים, באופן שלא יחויב בתשלום מס או בדיווח בגינם.
רו"ח מיטל דוידוב ממשרד דוידוב-בניטה, המתמחה במיסוי בינלאומי, מציינת כי מדינות רבות התחכמו לאפשרות השימוש במכשירים אלה על מנת להפחית מס, זאת על-ידי שימוש בכלים של ניכוי במקור בהתקשרות עם חברות במקלטי מס, הגברת חובות דיווח וענישה מוגברת על אי-דיווח ועבירות מס אחרות.
באותה רוח, עברה שיטת המס בישראל בשנת 2003 רפורמה דרמטית, שחייבה תושב ישראל במס ובדיווח על הכנסותיו ונכסיו בחו"ל, ולאור השימוש הנפוץ בנאמנויות זרות ככלי להרחקת נכסים מבעליהם, חויבו נאמנויות אשר יש להן זיקה לישראל להגיש בישראל החל משנת 2006, ולשלם מס בגין הכנסות שנצברו לאותן נאמנויות בישראל.
ישראל, על מנת למנוע פעילות בלתי רצויה והימנעות ממס, מחייבת דיווח על פעולות שונות בחו"ל כל החזקה בתאגיד זר מחייבת דיווח לרשויות המס, נאמנות חייבת בדיווח, והחזקה מסוימת בחברה במקלט מס מחייבת הנפת דגל גבוה, בדמות של טופס דיווח על "תכנון מס". אי-דווח בהתאם לחוק מהווה עבירה פלילית חמורה, שרשויות מס משתמשות בה כדי לפורר את הלגיטימציה של מבנים בינלאומיים.
רו"ח אורי הולצמן ממשרד רוזנבלום-הולצמן, העוסק בין היתר בבדיקת תאגידים ונכסים בחו"ל הקשורים לתושבי ישראל, מדגיש כי המדינה אינה מונעת את השימוש בחברות זרות, ואינה רואה בעצם השימוש באותם מכשירים עבירה פלילית, כל עוד עמדו בדרישות הגילוי הנאות והדיווח שהמדינה קבעה כסטנדרט.
בנוסף, התייעצות וקבלת חוות-דעת של מומחה מסירה במידה רבה את האחריות הפלילית מהנישום. ניתן גם להשתמש במוסד ה"פרה-רולינג" המתקיים במס הכנסה לפני הקמת תאגיד בחו"ל.
לדבריו, הצהרת הון הינה כלי לבדיקת צבירת הון של יחידים, תוך השוואת הגידול בין שתי הצהרות הון ביחס להכנסות המוצהרות, כאשר אחת לתקופה שלטונות המס דורשים מהנישומים הצהרת הון, שכמובן חייבת לכלול את כל הנכסים של הנישום היחיד בארץ ובחו"ל.
נכסים מניבים בחו"ל של תושב ישראל שמרכז חייו בישראל, חייבים במיסוי בישראל. במטרה למנוע מצב שבעל מקצוע חופשי, תושב ישראל, יימנע תשלום מס על הכנסות מעיסוקו בחו"ל על-ידי הקמת חברה בחו"ל - נקבע כי חברה כנ"ל תשלם מס כחברה תושבת ישראל.