האותיות הקטנות בעסקאות צרכניות הטעו כרבע ממשקי-הבית בישראל - כך עולה ממחקר שפרסם מינהל המחקר והכלכלה במשרד התמ"ת לרגל יום הצרכן הבינלאומי שיחול מחר (ה'), בניסיון לאמוד את היקף הבעיה.
בינואר 2012 נכנסו לתוקף ולאכיפה מיידית תקנות הגנת הצרכן הנוגעות לגודל האותיות בסייגים בפרסום. על-פי התקנות, גודל האותיות של הסייגים יהיה לכל הפחות 30% מגודל האותיות הגדולות יותר במודעה, ובכל מקרה לא פחות מ-2 מ"מ.
על רקע זה ביצעה הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן במשרד התמ"ת מחקר בקרב מדגם מייצג של 1,000 צרכנים. הממצאים מורים על כך ששיעור ניכר מהנסקרים הוטעו בעת ביצוע עסקאות, כיוון שלא שמו לב לסייגים בפרסום שנכתבו באותיות קטנות.
לא נמצא קשר מובהק בין מאפייני הרקע של מי שהוטעו בגלל פרסום הסייגים באותיות קטנות. כלומר, כל קבוצות האוכלוסייה ומגזרי המשק השונים חשופים להטעיה.
קוראים ומוותרים על העסקה
יש עוד דרך ארוכה לעבור בנושא המודעות. לפי ממצאי הסקר, 54.9% ממשקי-הבית היהודיים ושיעור גבוה במיוחד (87.9%) ממשקי-הבית הערביים אינם מכירים את התקנות החדשות. ההסברה, מדגישים ברשות, חייבת להיעשות בעיקר בקרב אוכלוסיות מוחלשות.
עוד מגלה הסקר כי 65.5% ממשקי-הבית היהודיים ו-56.3% ממשקי-הבית הערביים נחשפו בשנה החולפת לפרסומים שבהם הסייגים לגבי העסקה הופיעו באותיות קטנות.
24.4% ממשקי-הבית היהודיים ו-33.3% ממשקי-הבית הערביים התכוונו לבצע עסקה בעקבות פרסום מסוים אך לא שמו לב, בהתחלה, למידע מהותי שהופיע באותיות קטנות;
חלק ניכר מהמקרים נוגע, באופן לא מפתיע, לשירותי תקשורת סלולרית, שירותי אינטרנט, כבלים ולוויין.
45.6% ממשקי-הבית היהודיים הבחינו במידע שהופיע באותיות הקטנות רק לאחר שכבר ביצעו את העסקה. שיעורם של מי שהבחינו במידע בדיעבד גבוה במיוחד במגזר הערבי ועומד על 84.5%. 67.7% ממשקי-הבית היהודיים ששמו לב למידע באותיות הקטנות עוד לפני ביצוע העסקה, ויתרו לחלוטין על ביצועה.
בין המתלוננים, 93.6% הפנו את התלונה לעסק עצמו, ורק מעטים התלוננו ברשתות חברתיות באינטרנט (2.1%) או במקומות אחרים (4.2%).
כ-80% מהנשאלים בסקר מגלים אופטימיות ומאמינים כי התקנות החדשות ימלאו את ייעודן ויתרמו לרווחת הצרכן במידה רבה מאוד או במידה רבה.