גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל תתיר לייצא גז טבעי מעבר לכמות בסיסית שאותה תשמור בידיה כעתודה לאומית, כך עולה מהמלצות ועדת צמח למבנה משק הגז העתידי שיפורסמו בשבועות הקרובים. בימים האחרונים מתנהלים דיונים בין משרד האנרגיה והאוצר בניסיון להחליט מה תהיה כמות הגז שתותר ליצוא.

ל"גלובס" נודע כי האוצר לוחץ להגדיל את הכמויות מעבר ל-10 מיליארד BCM בשנה מתוך אינטרס למקסם את הערך הכלכלי של הגז ולעודד כניסת יזמים נוספים לשוק. משרד האנרגיה מעריך מצדו כי יש לשמור כמות של כ-400 מיליארד מ"ק (BCM) (כמחצית מכמות הגז שהתגלתה עד היום), כמות שאותה המשק הישראלי צפוי לצרוך עד 2040.

שאלת היצוא נחשבת למסקרנת ביותר מבין הסוגיות שבהן עסקה הוועדה ומעוררת עניין רב בקרב חברות זרות ששוקלות להיכנס לשוק הישראלי. ממשרד האנרגיה והמים נמסר כי "המשרד אינו מתייחס להדלפות מתוך הוועדה".

הוועדה בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח תפרסם בקרוב דוח ביניים. הדוח הסופי יפורסם לאחר שימוע ציבורי. המלצות הוועדה העיקריות מתפרסמות כאן לראשונה. הוועדה קובעת כי לממשלה ארבעה יעדים מרכזיים במשק הגז: שמירת עתודות לשוק המקומי (ביטחון אספקה), יצירת אטרקטיביות כלכלית לשוק, שמירת מחיר נמוך לצרכן והגדלת הכנסות המדינה ממסים על רווחי הגז.

הוועדה מכניסה לשימוש מושג חדש: "עתודה לאומית של גז טבעי" - כמות גז בסיסית שתהיה אסורה ליצוא. הוועדה סבורה כי קביעת כמות העתודות הרצויה היא החלטה פוליטית שדורשת קביעת סדרי עדיפויות בין אינטרסים מתנגשים: הדורות הבאים מול הדורות הנוכחיים, הבטחת ביטחון האספקה מול אינטרסים כלכליים והרצון לעודד את צמיחת תעשיית החיפושים.

תחרות בין ספקים

הוועדה מציינת כי ברוב השווקים בעולם לא מתקיימת תחרות אמיתית בין ספקי גז. ברוב המדינות מחזיקים 1-3 ספקים ב-75% מהשוק. בשוק הישראלי שולטות נובל וקבוצת דלק על 100% מהמאגרים שכבר התגלו ועל כ-55% ממאגרי הגז הפוטנציאליים. הוועדה קיבלה את הטענה המרכזית של האוצר שהתרת יצוא תעודד כניסת ספקים נוספים ותפתח את התחרות.

"מתן אפשרות יצוא ממאגר לוויתן יעודד פיתוח מהיר יותר של המאגר ויותיר מקום לספקים נוספים במשק הישראלי", קובע הדוח. לגבי "תמר" ממליצה הוועדה לבחון אפשרות של התניית יצוא מהמאגר בהפחתת כמויות הגז שיסופקו למשק הישראלי.

בנוסף ממליצה הוועדה כי הרשות להגבלים עסקיים תבחן אפשרות לחייב כל אחד מהשותפים במאגרים למכור את חלקו היחסי וכן לחייב את היזמים להקים צנרת הולכה בקיבולת עודפת - כדי שתוכל לשמש בעתיד גם ספקים נוספים. הוועדה מציינת כי מחקרים שנערכו בארה"ב ובאוסטרליה הראו כי יצוא גז תורם בסופו של דבר לעלייה במחיר הגז בשוק המקומי. עם זאת, היא מציינת כי המודל האוסטרלי המחייב להקצות לשוק המקומי רק 15% מכל מאגר - נחשב להצלחה.

כמה גז נשאר לגלות

בשנים האחרונות התגלו בישראל שני מאגרים גדולים ("תמר" ו"לוויתן") וכמה מאגרים קטנים ("מארי-B", "דלית", "דולפין" ו"תנין"). בשנתיים הקרובות צפויים להתבצע באזור המים הכלכליים של ישראל 19 קידוחי אקספלורציה לחיפושי גז ונפט בעלות כוללת של כ-2 מיליארד דולר. מומחי הוועדה מעריכים כי כמות הגז הכוללת שנמצאת בשטחי ישראל היא כמעט כפולה מהכמות שהתגלתה עד כה.

הנעלם הגדול: התחבורה

הוועדה צופה כי בשנת 2020 תגיע ישראל למצב שבו עד 75% מהחשמל שלה יהיה מיוצר בגז טבעי. הוועדה מזהירה כי ככל שתגדל התלות של ישראל בגז, כך יגדלו הסיכונים לכך שצבר תקלות קטנות יגרום לניתוק של חלק ממערכת ייצור החשמל.

בצד ייצור החשמל צפויים להתפתח שני שווקים עיקריים נוספים לגז הטבעי. התעשייה הצורכת כיום כ-0.8 BCM לשנה צפויה להגדיל את הצריכה שלה עד 4.4 BCM לשנה ב-2025. תחום מעניין יותר שצפוי להתפתח בשנים הקרובות הוא התחבורה. ראשית, כלי הרכב החשמליים שיגדילו את צריכת הגז לצורך ייצור החשמל עבורם. שנית, כלי רכב המונעים בטכנולוגיות מבוססות גז טבעי - המתאימות במיוחד לתחבורה ציבורית ולמשאיות - כמו מתנול, גז טבעי דחוס (CNG) ובנזין המיוצר מגז (GTL).

לאור האי ודאות הרבה בהתפתחויות הצפויות בענף, הציגה הוועדה כמה תרחישים לביקושים הצפויים בתחום התחבורה. על פי התרחיש האופטימי ביותר ינועו בשנת 2040 כשליש מכלי הרכב הפרטיים וכשני שליש מכלי הרכב הציבוריים על טכנולוגיות גז ובראשן ה-CNG

- במקרה כזה יצרוך ענף התחבורה כ-2.5 BCM לשנה. תרחיש הביקושים לגז של המשרד מניח כי כמות הגז שהמשק יצרוך עד 2040 תגיע ל-417 BCM, שמתוכם 40 לתחבורה, 123 לתעשייה ו-254 לייצור חשמל.

מתקני היצוא

קבוצת דלק ושותפתה ונובל אנרג'י קידמו בחודשים האחרונים יוזמה להקים בקפריסין מתקן הנזלה (LNG) לצורך יצוא הגז מ"לוויתן" ומבלוק 12 הקפריסאי. מדובר בפרויקט שאפתני בהיקף 10-15 מיליארד דולר שאמור להעסיק 5,000 עובדים בהקמה ומאות עובדים בתפעול. הפרויקט זוכה לברכתם החמה של שלטונות קפריסין, אך נראה כי המלצות הוועדה יסתמו עליו את הגולל.

הוועדה ממליצה לקבוע מדיניות ממשלתית שלפיה יצוא הגז הטבעי יתבצע אך ורק משטח מדינת ישראל. הוועדה סבורה שעלויות ההקמה האדירות של מתקן LNG מצדיקות סיוע ממשלתי בהיקף של 10%-15% מעלות המתקן, וכן בתכנון ובהסדרה.

מתקנים יבשתיים ומאגרי אחסון

הוועדה ממליצה לחייב את בעלי הזכויות בכל מאגר שיפיק גז להתחבר יבשתית לישראל, גם אם מדובר במאגרים ליצוא. ההתחברות תהיה ישירות או באמצעות צינור ימי של מאגר אחר. כמו כן ממליצה הוועדה כי המדינה תשמור בידיה אפשרות חוקית להשתמש בגז במאגרים בשעת חירום.

אחד התחומים הרגישים ביותר שבדקה הוועדה הוא הקמת נקודות כניסה יבשתיות לגז, נוסף על נקודה באשדוד שדרכה הוא זורם כיום. התנגדות ציבורית עזה הכשילה ניסיון להקים נקודת כניסה צפונית באזור חוף דור לפני כשנתיים ובימים אלה מקדמת הממשלה תוכנית מתאר ארצית חדשה בנושא.

הוועדה ממליצה על הקמת שתי מערכות, צפונית ודרומית, ופיצול מערך האספקה ל-4 כניסות. כל מערכת כניסה תופעל על ידי שני ספקי גז לפחות. בנוסף היא ממליצה להשלים עד 2015 הקמת קו נוסף לאשקלון, שיאפשר להגדיל את קיבולת ההזרמה של המערכת הקיימת מ-7 ל-9 BCM לשנה.

הוועדה קובעת כי יהיה צורך להשקיע מיליארדי שקלים בהכפלת מערכת ההולכה הקיימת על מנת שתוכל להזרים את כמויות הגז שיצרוך המשק. כמו כן יהיה צורך להקים מערכת לאחסון גז שתהיה מבוססת על מאגרים יבשתיים וימיים. מאגר מארי-B המתרוקן עתיד לשמש בעתיד מאגר תפעולי שיוכל לתת מענה מיידי לדרישות הצרכנים.

הוועדה סבורה כי גם מאגר "דלית", המרוחק כ-60 קילומטרים מהחוף ומכיל כ-15 BCM, מתאים לשמש מאגר אסטרטגי. המלצה נוספת של הוועדה היא לבחון אפשרות לגבות את התמלוגים למדינה ב"עין", כלומר בגז ולא בכסף, על ידי שמירת 12.5% מהגז בכל מאגר כגז לאומי לצורך אחסון אסטרטגי.

"נובל תגלה מאגרי גז בהיקף של יותר מ-200 BCM"

הוועדה מביאה לראשונה פירוט נדיר של התגליות הצפויות בשטחי הרישיונות השונים. התחזית מבוססת על המידע הגיאולוגי שהגישו מפעילות הקידוחים ליחידת הנפט במשרד האנרגיה - מידע הנשמר בחשאיות רבה.

נובל אנרג'י, החברה שאחראית לכל התגליות עד כה, צפויה למלא תפקיד דומיננטי גם בתגליות הבאות. להערכת הוועדה, במסגרת הקידוחים הצפויים ברישיונות "אלון" ו"רות" עתידה נובל לגלות מאגרי גז נוספים בהיקף של יותר מ-200 BCM, שמתוכם כ-59 BCM השנה ומאגרים בהיקף 147 BCM ב-2013.

חברת AGR הנורבגית, השותפה בששת רישיונות פלאג'יק (עם בני שטיינמץ וטדי שגיא) וכן ברישיון "בנימין צפון" (עם קולרידג' ולפידות), צפויה לגלות גז בהיקף 118 BCM השנה ו-46 BCM ב-2013.

חברת GGR, השותפה ברישיונות "מירה" ו"שרה" של הכשרה אנרגיה ומודיעין, צפויה לגלות מאגרים בהיקף 129 BCM ב-2013, וחברת ATP, שותפתה של ישראמקו ברישיון "שמשון", צפויה לגלות מאגרים בהיקף 60 BCM השנה ו-33 BCM ב-2013.

ההיקף הכולל של עתודות הגז של ישראל עומד להערכת הוועדה על כ-1,400 BCM, שמהם התגלו עד היום 750. מבחינת היקף הרזרבות הנוכחי נמצאת ישראל במקום ה-29 בעולם. ההיקף הכולל יעמיד את ישראל נכון להיום במקום ה-24 בעולם.