טייוואן ויפן הן המדינות היחידות המקדימות את ישראל במספר הפטנטים שרשמו בארה"ב ב-2011 על כל מיליון תושבים. בעוד שתי המדינות במזרח אסיה רשמו 413 ו-374 פטנטים (בהתאמה), מספר הפטנטים שנרשמו בארה"ב על-ידי חברות ישראליות עומד על 267 לכל מיליון תושבים. בכך מקדימה ישראל בדירוג רישום הפטנטים בארה"ב מדינות כמו קוריאה הדרומית, שווייץ, פינלנד, שבדיה, קנדה, גרמניה, הולנד, אוסטרליה, בריטניה, צרפת ועוד.
כך עולה מסקירת ענף עריכת הפטנטים בישראל לשנת 2012 שמפרסמת היום (א') חברת Bdi Coface. מהדירוג עולה כי נרשמה עלייה במספר הפטנטים שרשמו חברות ישראליות בארה"ב, לאחר שבשנת 2010 נרשמו שם 259 פטנטים.
עם זאת, לדברי המנכ"לית-המשותפת בחברת Bdi Coface, תהילה ינאי, "לא צריך להסתנוור מנתוני רישום הפטנטים של ישראל בארה"ב. פטנטים שנרשמו בשנים האחרונות הם תוצאה של בקשות לרישום של פטנטים שבוצעו שנים מספר קודם לכן. בהסתמך על נתוני רישום הבקשות החדשות שמקורן בישראל, שנמצאים במגמת ירידה, צפוי שנראה בשנים הבאות ירידה גם ברישום הפטנטים".
ינאי מבססת את דבריה על נתונים נוספים שנאספו בדירוג, לפיהם נרשם בישראל קיטון בהיקף הבקשות לפטנט, הגם שישראל עדיין שומרת על מיקום גבוה במספר הבקשות לנפש (ראו בהמשך).
במסגרת סקירת הענף מתפרסם גם דירוג Bdi Code של משרדי עורכי הפטנטים המובילים בישראל לשנת 2012. מדובר בדירוג איכות הנקבע משקלול הפרמטרים של איכות וגודל הלקוחות של המשרדים ומספר עורכי הפטנטים שאותם הם מעסיקים.
את "נבחרת הכוכבים" מובילה קבוצת ריינהולד-כהן, העומדת בראש הדירוג ב-6 השנים האחרונות. הקבוצה, שנוסדה ב-1934, היא הגדולה בארץ בתחום הקניין הרוחני, ותחום פעילותה העיקרי הוא רישום פטנטים עבור ממציאים וחברות מהארץ ומחו"ל.
במקום השני דורג השנה משרד לוצאטו את לוצאטו, לאחר עליית מדרגה מהמקום השלישי שבו דורג אשתקד. המשרד מתמחה ברישום פטנטים, סימני מסחר, ניהול תיקי רישום, ליטיגציה ועוד.
אחריו, במקום השלישי, מדורג משרד פרל-כהן-צדק-לצר, המתמחה בקניין רוחני, סימנים מסחריים, זכויות יוצרים ובליטיגציה; במקום הרביעי, בדומה לאשתקד, מדורג משרד ארליך אנד פנסטר; ואחריו, במקום החמישי, ממוקם משרד סטנפורד ט. קולב.
בחמישייה השנייה מדורגים בהתאמה, משרד וב ושות'; משרד JMB-Factor, שעלה מהמקום השמיני לשביעי; בורוכוב-קורח, שעלה מהמקום התשיעי לשמיני; ומשרד סורוקר-אגמון, שירד מהמקום השביעי לתשיעי. את הרשימה סוגר משרד בן-עמי, המדורג במקום העשירי.
ירידה במספר הבקשות לרישום פטנטים בינלאומיים
דירוג עורכי הפטנטים מספק תשובה גם לשאלה - מי המוח שעומד מאחורי כל הפטנטים שעורכי הפטנטים רצים לרשום בארה"ב. התאגיד הישראלי המוביל ברישום פטנטים בארה"ב הוא - ולא במפתיע - דווקא חברה-בת של תאגיד בינלאומי: חברת אינטל ישראל, עם 403 פטנטים שנרשמו במצטבר בין השנים 2006-2010 בארה"ב. במקום השני ממוקמת IBM, גם היא חלק מתאגיד בינלאומי, שרשמה לא פחות מ-325 פטנטים.
במקום השלישי יש קצת גאווה לאומית, שם ממוקמת חברת טבע עם 167 פטנטים. אחריה, במקום הרביעי, מדורגת חברת אפלייד-מטריאלס (144 פטנטים).
מוסדות המחקר האקדמיים מדורגים אחרי החברות הגדולות במספר הפטנטים שנרשמו בארה"ב. כך לדוגמה, מדורג מכון ויצמן (ידע) רק במקום החמישי, והאוניברסיטה העברית (יישום) מדורגת במקום השביעי, אחרי חברת סאנדיקס שרשמה 95 פטנטים. חברת HP מדורגת במקום השמיני; ואת המקום התשיעי חולקות יחד סיסקו ואוניברסיטת תל-אביב (רמות).
זוהי השנה השלישית ברציפות שבה נרשמת ירידה בבקשות הישראליות לרישום פטנטים בינלאומיים. ב-2010, למשל, נרשם בישראל קיטון של 5% בהיקף הבקשות לפטנט, ומגמה זו נמשכה גם אשתקד. משנת 2008 ועד שנת 2011 נרשמה ירידה של כ-25% בהיקף הבקשות לרישום.
את ד"ר אסתר (אתי) לוצאטו, מנהלת-שותפה בקבוצת לוצאטו, הנתונים מדאיגים. לדבריה, מנתוני WIPO - הארגון הבינלאומי לקניין רוחני, עולה כי "זו השנה השלישית ברציפות שנרשמה בה ירידה בהיקף בקשות הפטנט שמקורן בישראל. מהנתונים מצטיירת תמונה מדאיגה, שלפיה בעוד שבעולם נמשכת זו השנה השלישית ברציפות מגמת עלייה בהיקף הבקשות לרישום פטנטים בינלאומיים, דווקא ישראל - הנחשבת למעצמת היי-טק - המגמה נחלשת, ומספר הבקשות שלה נמצא בירידה מתמדת. בשנת 2011 נרשמו בישראל רק 1,452 בקשות פטנט בינלאומיות, לעומת 1,476 בשנת 2010; 1,555 ב-2009; ו-1,899 בשנת 2008".
לוצאטו מציינת כי הנתונים משקפים האטה בשוק ההיי-טק בישראל, שאחראי לחלק משמעותי בהיקף ההגשות של בקשות פטנט, וזאת בשל ירידה במספר חברות הסטארט-אפ וירידה בהשקעות ההון סיכון.
לדבריה, "מדובר בירידה מתמשכת על פני 3 שנים, בה בשעה שבעולם הרחב נרשמו בשנתיים-שלוש האחרונות עליות בהיקף בקשות הפטנט הבינלאומיות, לאחר תקופת שפל שנבעה מהמיתון הכלכלי הגלובלי. נתון זה צריך להדליק 'אור אדום' בקרב קובעי המדיניות".
