האנומליה של האוזרהנה מעשייה יהודית. בין שני חלקיה של עיירה אחת היה גשר מט לנפול ומסוכן לציבור. מינו פרנסי העיירה ועדה כדי להחליט איך לשפץ את הגשר. בראש הוועדה העמידו את גזבר העיר, וצירפו אליו אנשים טובים ומסורים, ביניהם מהנדס מומחה האחראי על תקינות הגשרים בעיירה. אחרי שקלא וטריא הגישה הוועדה את מסקנותיה, וקבעה את הדרכים הרצויות לתקן את הגשר.
ברם, המהנדס המומחה חשב אחרת והציג פתרון אחר. "אין בעולם דוגמאות להמלצות כמו שמציעה הוועדה", אמר. "הדרך שאני מציע פשוטה יותר, מאוזנת וקלה ליישום". זה לא מעניין אותנו אמרו חברי הוועדה, נכון שאתה האיש שאמור ליישם את המסקנות, לתקן את הגשר ולפקח על ההולכים בו, אבל הרוב קובע ואתה בעמדת מיעוט.
ועדת הריכוזיות הגישה את מסקנותיה ופרק הממשל התאגידי בהן רצוף כולו קטעים מודגשים בצהוב, שהם עמדת המיעוט של רשות ניירות ערך, כפי שהביע אותה יו"ר הרשות, פרופ' שמואל האוזר. בסוגיית המפתח, "איך מטפלים בפירמידות", האוזר מסכים עם עמדת רוב הוועדה לגבי הגדרת הבעיה, אך מלבד זאת הוא חלוק עמם כמעט בכל דבר ועניין. החל מהדרך שבה "מקפלים" שכבות בפירמידה, דרך הגדרת חברות פער, וכלה בפרקטיקה של העברת מניות לידי נאמן. וכפי שהאוזר ניסח זאת "לא הייתה תמימות דעים ביני ובין הוועדה".
לא הבדל טכני סמנטי
אלו אינם הבדלי ניסוח או דקויות. בין עמדת האוזר לבין עמדת הוועדה קיימים הבדלים מהותיים. "לא מדובר כאן רק בהבדל טכני סמנטי בין עמדת הוועדה לבין עמדת הרשות. מדובר על הבדל היורד לשורשם של הדברים", אמר האוזר בכנס בשבוע שעבר. "איני יכול להסכים לכך. אין מתאם בין ההמלצות הוועדה לבין הצורך לתת מענה לכשלי השוק והפתרון שהיא מציעה הוא פתרון מסורבל ולא סביר". ולגבי סעיף אחר אמר: "זהו (המלצת הוועדה) פתרון בעייתי בעיניי".
כשאנחנו אומרים האוזר, זה רק לשם הנוחות, עמדתו היא עמדת סגל הרשות. שימו לב לאנומליה. רשות ניירות ערך, הגורם הרגולטורי האמון על אכיפת הכללים בשוק ההון, הגורם שאמור להעביר את המלצות הוועדה מהכוח אל הפועל ולקחת את ההמלצות במסלול הארוך והמתיש של חקיקה בכנסת; הרגולטור המקצועי שאמור ליישם את ההמלצות ביומיום, אותה רשות מתנגדת לליבת ההמלצות.
ובכן, יש לנו בעיה. יש המלצות ועדה מכובדת ולצדן עמדת מיעוט של הגורם המקצועי החשוב ביותר. עמדה שסותרת את עמדות הוועדה באופן מהותי. איך יעמוד האוזר בוועדת הכספים בזמן החקיקה ויהדוף התנגדויות בסעיפים בהם הוא עצמו אינו מאמין ואף יצא נגדם בפומבי? איך ינמק את הצורך להעביר את החקיקה לגבי פירמידות במהירות וללא שינויים, בעוד הוא עצמו אומר בפומבי כי "אני מאמין כי הפתרונות שהוצגו על-ידי בדעת המיעוט הם פתרונות מאוזנים יותר, מידתיים יותר, פשוטים יותר ועקביים יותר עם הבעיה, בהתחשב בעובדה שאין בעולם דוגמאות להגבלות הנובעות מהמלצות הוועדה לקיפול שכבות".
איך ניתן יהיה לממש המלצות שהגורם המופקד על כך, סגל רשות ניירות ערך, אותו גוף שצריך לקחת את החקיקה, לפרוט אותה לפרוטות ולתת לפעילים בשוק ההון ולחברות הפועלות בו הנחיות מסודרות, סבור שההמלצות בעייתיות ולא ישימות.
לכן, אולי כדאי שכאשר הממשלה תדון בהמלצות ותחליט לאמץ אותן יינתן משקל גבוה יותר לדעתו של האוזר, שעומד בראש הגוף שאמור לממש את ההמלצות. כי בסופו של דבר, המבחן של המלצות הוועדה, כל ועדה שהיא, אינו בחקיקה, אינו במילים היפות במצגות הפאואר-פוינט, אלא ביכולת לממש אותן במציאות.
