לשכת עורכי הדין מציעה כי עורכי דין יוכלו לקבל במקרים מסוימים שכר-טרחה מלקוחותיהם לא רק בכסף, אלא גם באמצעים אחרים המהווים שווה-כסף, למשל על-ידי קבלת זכויות שותף בין עורך הדין לבין הלקוח.
מדובר במקרים העוסקים בעניינים אזרחיים הקשורים למסחר ולעסקים, במסגרת פעילות עסקית של אנשים או חברות הכוללת הגנה משפטית על זכויות כאלה והבטחת מימושן.
ל"גלובס" נודע כי הלשכה הגישה לשר המשפטים, יעקב נאמן, הצעה לתיקון כללי האתיקה לעורכי דין של הלשכה, הכוללים את האפשרות לקבל שכר-טרחה בשווה-כסף במקרים אלה.
אתמול (ב') הודיעה לשכת עורכי הדין לבג"ץ על עמדתה המעודכנת, לקראת דיון שיתקיים מחר (ד') בעתירתו של עו"ד חיים שטנגר, הדורש לבטל את כללי הלשכה האוסרים על עורכי דין לקבל שכר-טרחה בכל דרך, למעט תשלום בכסף. הדיון יתקיים בפני הנשיא אשר גרוניס והשופטים חנן מלצר ונעם סולברג.
שטנגר טוען כי הלשכה אינה יכולה להתערב בקביעת אופן גביית שכר-טרחתם של ציבור עו הדין, ויש בכך פגיעה בחוק יסוד: חופש העיסוק ובחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
הלשכה מציעה בתיקון לאפשר לעורכי דין להפוך להיות שותפים בזכויות של לקוחותיהם, ככל שהדבר מותר על-פי החוק, לרבות שיתוף באמצעות מניה, כתב אופציה או נייר ערך אחר המקנה לבעליו זכויות ביחס לתאגיד, כך שעורכי דין יוכלו לקבל שכר-טרחתם, בעניינים ממוניים, מלקוחותיהם, לא רק בכסף - אלא גם בשווה-כסף.
האיסור על עורכי דין לקבל שכר-טרחה בדרכים שאינן תשלום בכסף קבוע כיום בסעיף 9(א) לכללי האתיקה לעורכי דין. המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין דנה לפני כשנה בהצעה לתיקון הכללים, ואולם התיקון המינורי שהציעה נדחה על-ידי השר נאמן, המוסמך לפי החוק לאשר את כללי הלשכה.
בעקבות פנייתו של נאמן ללשכה קיימה המועצה הארצית דיון נוסף, ובו החליטה לתקן את הכללים באופן משמעותי יותר, אף שגם התיקון המוצע כעת כולל היענות חלקית בלבד לדרישתו של שטנגר, כפי שהובעה בעתירה לבג"ץ.
כך, האפשרות שעורכי דין יוכלו לקבל תשלום באמצעות שווה-כסף לא רק בתחום האזרחי-עסקי נדחתה. גם האפשרות כי עורך דין יוכל במקרים מסוימים לקבל את שכר-טרחתו באמצעות מיטלטלין נדחתה על-ידי המועצה הארצית. (בג"צ 10427/09).