בוגרי מינהל עסקים שחולמים להשתלב כמנהלי שיווק או מותג בפירמה גדולה יכולים לבחור בין שני ערוצים מרכזיים: להתחיל בתפקיד מינהלי או תפעולי בארגון גדול, ולצפות שבאחד הימים ייפתח שם מכרז פנימי והם יזכו במשרה הנחשקת; "דרך קצרה יותר", אומרת חני יעקובי, מנכ"לית מנפאואר פרופשיונל, "עוברת דרך עבודה במשרד פרסום, גם אם בתפקיד זוטר".
"שורה ברזומה כמו 'ניסיון של שנתיים כתקציבאי או כסופרוויזר במשרד פרסום' פותחת דלתות לעולם השיווק", מסבירה אורנה שביט, מנהלת תחום שיווק ומכירות במנפאואר, "שכן המעסיקים הגדולים - שמחפשים עובדים במגוון תחומים כמו קמעונאות, מזון, תקשורת, רכב או מוצרי צריכה - קולטים אותם בתפקידי שיווק מגוונים כמו מנהלי מותג, תקשורת שיווקית או מנהלי שיווק מתחילים".
- למה הם אטרקטיביים למעסיקים?
יעקובי: "יתרונם מונח בכך שהם מכירים 360 מעלות את עולם שיווק המותג: רובם עבדו עם תקציבים, הם מכירים את ההתנהלות מול עולם ההפקה, ובנוסף - הם מנוסים בעבודה תחת לחץ ובלוחות זמנים צפופים".
"יתר על כן", מוסיף רמי יהודיחה, מנכ"ל חברת הפרסום Lead, "במשרד פרסום יש מגוון עולמות תוכן שהצעירים נחשפים אליהם: יצירתיות (קופירייטרים, מנהלי קריאייטיב), ביזנס (תקציבאים, סופרוויזרים, מנהלי לקוחות) ואסטרטגיה (פלנרים). הרב-תחומיות הזו הופכת אותם אטרקטיביים בעיני המעסיקים לעתיד, אם כי מי שנדבק בחיידק הפרסום בדרך-כלל לא עוזב ומתקדם בתוכו כלפי מעלה - חרף העבודה הקשה".
ממוצע של שנתיים עד 5 שנים
"עבור הצעירים הללו שמחפשים את דרכם המקצועית, עולם הפרסום נראה זוהר ונחשק מבחוץ", מסבירה יעקובי, "אך כשנכנסים אליו פנימה, העובדים מדווחים על שעות עבודה מרובות, לחץ תמידי, אינטנסיביות ושחיקה רבה. עובדים שמגיעים אליי בצומת בו החליטו לעזוב את משרדי הפרסום, מספרים על עבודה של 14-16 שעות ביום, שכר לא גבוה, לחץ מסיבי ושינויים בעבודה 'מעכשיו לעכשיו', שמשגעים אותם וגורמים להם תסכול רב.
"צריך להבין כי משרדי הפרסום נותנים שירותים לארגונים גדולים, והם מושפעים מיידית מההחלטות של הנהלת הארגון, שלעתים משתנות בקצב מהיר וללא הסבר. כתוצאה מכך, סדר היום של איש הפרסום משתנה מספר פעמים ביום, וגם מכאן באה השחיקה הגדולה והדחף לעזוב אחרי שנתיים עד 5 שנים בממוצע".
יהודיחה ממתן את הדברים. "המיתוס של עבודה שוחקת סביב השעון לא בהכרח נכון", הוא אומר. "הוא אכן אופייני לאנשי עולם הפרסום בתחילת דרכם המקצועית, שכן הם נדרשים להוכיח את עצמם וללמוד נושאים חדשים בקצב מהיר, אבל ביננו - בעידן האינטרנט והסלולר לא נותר כמעט תחום מקצועי אחד שאינו אינטנסיבי ושוחק. יכולת מולטיטסקינג, דינמיות וגמישות מחשבתית היא דרישה הכרחית בכל ענף, אבל בפרסום יש את היתרון של הגיוון והרב-תחומיות, שמהווים תרופה נגד השחיקה - דבר שלא קיים במקצועות אחרים".
לאישיות יש משקל כבד יותר
שביט מציינת יתרון נוסף של קריירה למתחילים בפרסום: סף כניסה נמוך. "לא נדרשת מהם השכלה מיוחדת", מסבירה שביט. "תואר ראשון, גם BA כללי, הוא תנאי הסף. התפקיד היחיד שבו דורשים תואר מתקדם במינהל עסקים או בכלכלה הוא פלנר, שמטבע הדברים נדרש לרקע אנליטי מובהק. אבל ככלל אצבע, ברוב התפקידים בענף הפרסום לאישיות יש משקל כבד יותר מאשר להשכלה ולניסיון".
- למי מתאימים מקצועות הפרסום?
יעקובי: "תפקיד במשרד פרסום יתאים לאנשים דינמיים, אנרגטיים, שירותיים, אסרטיביים, דייקנים, בעלי יכולת עבודה מול ממשקים רבים; ולאנשים שלא פוחדים לעבוד קשה והרבה שעות. אחת התכונות הקריטיות להישרדות בענף היא גמישות מחשבתית וסתגלנות, כיוון שכאמור ההחלטות משתנות שם בקצב מטורף".
לסמן מטרה ולהתקדם לעברה
- האם יש מספיק אופקי קידום בתוך משרד הפרסום?
יעקובי: "בהחלט, אם כי האופציה הזו היא למיטיבי לכת - אנשים בעלי יכולת התמדה, עיקשות וסבלנות. יש אנשים שנדבקים בחיידק הפרסום ורוצים להישאר בענף. הקידום שלהם נעשה בתוך המשרד או דרך מעבר ממשרד למשרד, אבל יש גם תקציבאים או סופרוייזרים שעוברים להיות מנהלי מותג בפירמה גדולה ואחר-כך חוזרים למשרד פרסום בתפקיד בכיר יותר, מכיוון שהם מגלים כי הם מעדיפים את הגיוון ולא את ההתמקדות במותג אחד".
- מה הטיפ המקצועי הכי טוב לקידום בתוך משרד הפרסום, ואיך הופכים מתקציבאי לפרסומאי?
יהודיחה: "צריך לזכור שאין קיצורי דרך. אני תמיד אומר לצעירים שמתחילים כתקציבאים זוטרים, שאם הם רוצים להצליח בענף הזה הם צריכים לסמן מטרה, ולהתחיל להתקדם לעברה בהתמדה - בלי לזגזג החוצה ופנימה.
"בנוסף, פרסום הוא עולם של אוטודידקטים: אנשים סקרנים שמחפשים כל הזמן ידע, למידה, הרחבת אופקים וחיבור בין עולמות תוכן שונים. כשהם מצליחים לתרגם את הידע הזה שהם צוברים למשהו שמייצר ערך - הם הופכים להיות מעין יועצי אמון של הלקוח, ומשם כבר קל להם לתפוס פוזיציה ולהתקדם למעלה.
"היופי של עבודה במשרד פרסום נוגע לאופי הבלתי פורמלי שלו: גם צעיר חסר ניסיון בענף צמוד לעתים למנכ"לים הבכירים של המשק ונחשף להזדמנות ללמוד מהם, לפתח את הידע המקצועי שלו בקצב אקספוננציאלי וגם לטוות איתם קשרים בזמן קצר מאוד".
- אז למה השכר בענף כל-כך נמוך חרף העבודה המשעבדת?
יעקובי: "מכיוון שבסופו של יום זהו עולם של נותני שירותים: הרבה מהצעירים הללו נכנסים לזירה הזו מתוך הבנה שזוהי עסקת חבילה: המשרד מקבל אותם עם תנאי סף נמוכים וללא ניסיון. בתמורה הוא מעניק להם את ההכשרה המקצועית והחשיפה למספר עולמות תוכן, ועל כן הם רואים בו סוג של בית-ספר שייתן להם את קרש הקפיצה הלאה.
"אגב, גם כשהם עוזבים כסופרזיירים לטובת תפקידים של מנהלי שיווק מתחילים בפירמה גדולה, הם יורדים בשכר ואף מאבדים הטבות נלוות כמו רכב. בצומת הדרכים הזו הם אומרים לי שזוהי 'ירידה לצורך עלייה'. למרות שזה לא פשוט, הם מבינים שהוויתור בשכר על כמה אלפי שקלים הוא חלק ממסלול הקריירה שלהם לעבר עבודת השיווק בארגון הגדול".
