חמשת הבנקים הגדולים צפויים להציג ב-2011 רווח מצרפי של 6.5-7 מיליארד שקל, המגלם תשואה על ההון של כ-10%. בשלושת הרבעונים הראשונים של 2011 הציגו הבנקים רווח מצרפי של 5 מיליארד שקל, וברבעון הרביעי הם צפויים להציג רווח של 1.6-1.8 מיליארד שקל. כך עולה מתחזיות האנליסטים לדוחות הרבעון הרביעי.
הבנקים יפרסמו את תוצאותיהם ל-2011 בשבוע הקרוב, החל ממחר, אז יפרסם מזרחי טפחות. ביום רביעי הבינלאומי ודיסקונט, וביום חמישי לאומי והפועלים. בדוחות יתפרסמו גם נתונים לגבי עלות השכר של בכירי המערכת הבנקאית.
להערכת עדי סקופ, אנליסט הפיננסים של IBI, צפוי שיפור במרווח המימון של כל הבנקים. "התחרות במגזר העסקי מצד השוק החוץ-בנקאי פחתה משמעותית בסוף 2011, והביאה להגדלת מרווחי האשראי בבנקים. בנוסף, הפחתות הריבית האחרונות, עם גידול ביתרות האשראי לציבור, יתורגמו להכנסות מימון ולשיפור במרווח המימון", אומר סקופ.
הרווח הגבוה ביותר במערכת הבנקאית יהיה בבנק הפועלים, בניהולו של ציון קינן, שצפוי להציג רווח של כ-2.6-2.7 מיליארד שקל. ללאומי צפוי רווח של כ-1.7-1.8 מיליארד שקל, כך שבראשונה מ-2005, יעקוף הפועלים את לאומי ויציג רווח גדול ממנו. את הרווח השלישי בגובהו צפוי להציג מזרחי טפחות, בניהולו של אלי יונס, וייתכן שבראשונה יגיע הבנק לרווח שנתי של יותר ממיליארד שקל. בבנק דיסקונט חוזים האנליסטים רווח של 800-900 מיליון שקל, והבינלאומי צפוי לרווח של 400-450 מיליון שקל.
טרכטנברג מגדיל הכנסות הבנקים
רוח גבית לרווחי המערכת הבנקאית הביאה ועדת טרכטנברג. הבנקים ייהנו ברבעון הרביעי מעלייה של כ-450 מיליון שקל בהכנסותיהם, לאחר השינוי במתווה מס חברות בעקבות המלצות טרכטנברג. מסיבות חשבונאיות, ביטול הפחתת המס בעתיד, יצר לבנקים התאמה חד-פעמית במסים נדחים, שהורידה את חבות המס. לאור זאת, ייגדלו הכנסות הבנקים ברבעון הרביעי.
מתחזיתו של טרנס קלינגמן, אנליסט הפיננסים של פסגות, עולה כי הבנקים יגדילו הכנסותיהם כתוצאה מהשינוי במס החברות ב-420 מיליון שקל. לבנק הפועלים יהיו הכנסות מסים חד-פעמיות בסך 100 מיליון שקל; לבנק לאומי 200 מיליון שקל; בבנק דיסקונט 50 מיליון שקל; במזרחי טפחות 20 מיליון שקל; ובבינלאומי 50 מיליון שקל. אנליסטים אחרים מעריכים את תוספת ההכנסה לבנקים בטווח של 380-560 מיליון שקל.
ההון העצמי של הבנקים הגדולים עומד על כ-72 מיליארד שקל, בדומה לרמתו בסוף 2010. זאת, הואיל והבנקים מחקו כ-4.5 מיליארד שקל מההון כתוצאה משינויים רגולטורים שאירעו ב-2011. חוזר חובות פגומים, ששינה את שיטת ההפרשות לחובות מסופקים, גרע מההון כ-3 מיליארד שקל, ואילו חוזר שקבע שיטה חדשה להפרשות בגין זכויות עובדים בעת עזיבתם את הבנק הביא למחיקה של 1.5 מיליארד שקל.
