הנה חידה: מה יקרה קודם, אובג'ט (Objet) תימכר או תונפק? נראה כי אובג'ט הישראלית בחרה במסלול דואלי, להנפיק או להימכר למרבה במחיר, ובינתיים - עד שהחברה ובעלי מניותיה יחליטו מה עדיף - חושפת החברה את נתוניה במסגרת טיוטת תשקיף ראשונה שהגישה בסוף השבוע האחרון לרשות לני"ע האמריקנית.
אובג'ט מרחובות מבקשת לגייס עד 75 מיליון דולר, ולהפוך לחברה ציבורית בנאסד"ק תחת הסימול OBJT. הטיוטה הראשונה עדיין לא חושפת את השווי של החברה לצורך ההנפקה, וכל מה שניתן ללמוד ממנה - לפחות כשזה נוגע לתנאי ההנפקה - הוא שזו (לפחות כרגע) לא תכלול הצעת מכר של בעלי המניות בחברה, וכי שלושה בנקי השקעות ילוו את אובג'ט בניסיונה להפוך לציבורית: ג'יי.פי מורגן וגולדמן זאקס כחתמים ראשיים ו-Needham כחתם משני.
אובג'ט הוקמה ב-1998, אך רק בשנת 2002 מכרה מוצר ראשון מתוצרתה. ומה בדיוק עושה החברה? ובכן, את המוצר הסופי של מדפסות החברה אפשר להגדיר כלא משהו שחובה להחזיקו בהישג יד. ההדפסות בתלת ממד של החברה משמשות לרוב ככלי שיווקי של הלקוח לשווק את שמו על כל מיני אביזרים, החל במחזיקי מפתחות, דרך מקדחות וכלה בנעלי ספורט. כך, אובג'ט מאפשרת ללקוחותיה להדפיס בתלת ממד את שמם על מוצריהם או להדפיס מודלים קטנים, דוגמיות, של המוצר.
שולי הרווח הנקי והתפעולי נשחקו
המדפסות שמייצרת החברה מבוססות על טכנולוגיה של הזרקת דיו, בדומה למדפסות המוכרות. במקום להשפריץ דיו על נייר, המדפסות של החברה עובדות עם החומר המתכלה פולימר נוזלי, שמוקפא ויוצר את החומר שממנו נבנה המוצר. אובג'ט מוכרת מדפסות, תוכנה וחומרים מתכלים.
למרות שהמוצר הסופי של אובג'ט לא ממש נראה הכרחי, החברה מצליחה לעשות ממנו לא מעט כסף ולנצל את היותה אחת מחלוצות הדפוס בתלת ממד. את 2007 סיימה החברה עם הכנסות של 67 מיליון דולר, וב-2011 הכנסותיה כמעט הוכפלו - 121.1 מיליון דולר. עם זאת, בשנים אלו השיפור בשורה העליונה לא חלחל לשורה התחתונה, ושולי הרווח התפעולי והנקי נשחקו.
כך לדוגמה, את 2007 סיימה החברה עם רווח תפעולי של 23.2 מיליון דולר - שולי רווח גבוהים של 34.6% - ואילו את 2011 סיימה החברה עם רווח תפעולי של 17.5 מיליון דולר - רק 14.4% מסך ההכנסות. הנפילה בשולי הרווח הייתה תוצאה של השקעה גדולה יותר שביצעה החברה במאמצי שיווק ומכירה. במהלך 2007 השקיעה החברה רק 13.9% מסך הכנסותיה בפעולות שיווק ומכירה, ואילו במהלך 2011 מדובר היה על 23.4%.
כך או אחרת, אובג'ט צומחת לא רע ומרוויחה לא רע (לא משהו שאפשר להגיד על הרבה חברות ישראליות שהונפקו בנאסד"ק). בקופת החברה יש כרגע 43 מיליון דולר - סכום מכובד ותוצר נלווה של תוצאותיה מרגע הקמתה.
כמנכ"ל אובג'ט מכהן דיוויד רייס, שמונה לתפקידו במארס 2009. רייס היה בעברו הרחוק מנכ"ל נור מקרופרינטרס הישראלית, שנמכרה ל-HP ומנכ"ל סאיטקס ויז'ן, שנמכרה אף היא ל-HP, כך שיש לו לא מעט ידע על תעשיית הדפוס הישראלית.
לאחר הנפקתה, יצטרפו לדירקטוריון אובג'ט שני מנהלים ששמם הולך לפניהם: אייל דשא, סמנכ"ל הכספים של טבע, ודב עופר, מנכ"ל לומניס. לפני לומניס, נזכיר, עופר שימש כמנכ"ל סאיטקס ויז'ן וסגן נשיא בסאיטקס-HP לאחר שהחברה הישראלית נרכשה על ידי האמריקנית. השניים ישמשו כדח"צים באובג'ט.
מרשימת בעלי המניות באובג'ט עולה כי בעלת המניות הגדולה בחברה היא Samson Capital (27.6%), בבעלות איש העסקים הישראלי-שוויצרי אלחנן יגלום. יגלום (70) מתגורר בשוויץ, ולפי הערכות, שווי משפחתו נאמד במאות מיליוני דולרים. שווי מניותיו באובג'ט, אם זו תונפק או תימכר לפי שווי של מאות מיליוני דולרים, הוא לפחות 100 מיליון דולר.
משפחת יגלום נחשבת לאחת המשפחות האמידות בישראל, למרות ששמה לא מוכר לכל. אלחנן היה פעיל בשוק ההון המקומי בעיקר בשנות ה-90 המוקדמות, והמשפחה נמנתה על בעלי השליטה בחברת הנדל"ן אוסיף לפני שזו נמכרה למשפחת אביב. אמו של יגלום, רעיה, הייתה בעברה יו"ר ויצו, ויגלום עצמו מכהן כיום בחבר הנאמנים של מוזיאון ת"א ואוניברסיטת בן גוריון.