"החלטתי לפני שנה וחצי להפסיק לחלוטין מעורבות בז'אנר הריאליטי, כי הרגשתי שזו לא שאלה האם יקרה אסון - אלא רק מתי" - כך כותב ד"ר אילן רבינוביץ', הפסיכיאטר שעומד במרכז פרשת הכדורים הפסיכיאטריים בתוכנית "האח הגדול", במכתב ששלח אתמול (א') לחברי הכנסת.
רבינוביץ' מגיב במכתב על ההאשמות כלפיו, וחשוב מכך - חושף את דעתו המקצועית של השפעת תוכניות הריאליטי על משתתפיהן.
להלן נוסח המכתב הכמעט מלא, בקיצורים קלים ותיקוני הגהה:
לכבוד חבר הכנסת, הנדון: עצירת הסכנה מתוכניות הריאליטי.
שמי ד"ר אילן רבינוביץ', רופא פסיכיאטר מומחה ופסיכותרפיסט, מנהל את המרכז הפסיכיאטרי-פסיכולוגי הפרטי הגדול בישראל, הדוגל בפרפקציוניזם טיפולי ושם לעצמו מטרה לא רק לטפל ולשנות איכות חייהם של אלפי אנשים מדי שנה, אלא אף להוריד את הסטיגמטיזציה והפחד מפני טיפול.
במסגרת עבודתי ליוויתי ליווי פסיכיאטרי את תוכנית "האח הגדול" במספר עונות, נתתי שירות להפקת "כוכב נולד" במשך כשנה, והגיעו אליי לקליניקה באופן עצמאי-פרטי יוצאי "מפרץ האהבה" ו"היפה והחנון".
כתוצאה מניסיוני הרב בטיפול במשתתפי ריאליטי, החלטתי לפני שנה וחצי להפסיק לחלוטין מעורבות בז׳אנר הריאליטי, ואף התראיינתי אודות כך בכלי התקשורת, כי הרגשתי שזו לא שאלה האם יקרה אסון - אלא רק מתי.
לצערי, אשר ניבאתי קרה - ולפני כחודשיים שם קץ לחייו בחור יפה-תואר, מלח הארץ, מוכשר וחכם - כחודש לאחר סיום הקרנת התוכנית "שלוש", בה השתתף. למרות שמשפחתו הדואבת פטרה את הפקת התוכנית מקשר למותו, אני כפסיכיאטר (שלא טיפל בו) התקשיתי לישון בלילה.
הייתי עד למה שקורה למשתתפים בסיום "15 דקות התהילה", איך הם לא יכלו בשום אופן לחזור לחייהם הקודמים. ראיתי חלומות שמתרסקים ומשברים קשים, שהמשתתף נותר לבדו לאחר שריצה את ההפקה ואת אלוהי הרייטינג.
חשוב להדגיש: מרבית המלוהקים לתוכניות הללו נמצאים בקונפליקט בחייהם; קונפליקט שהם בטוחים שתוכנית הטלוויזיה תפתור, על-ידי קיצור דרך של פרסום רגעי ותהילת הרחוב.
רובם אנשים אקסצנטריים, בעלי טולרנטיות אפסית לחרדה, תפקודי אגו ירודים; מנגנוני הגנה חלשים; SPLIT - דהיינו הכול שחור או לבן; Acting Out - דהיינו תגובות דרמטיות וקיצוניות; סף גירוי נמוך והתפרצויות; ביטחון עצמי נמוך, עם צורך בחיזוקים תמידיים; קושי מול ביקורת או כישלון; תנודות דרמטיות במצבי-הרוח; תסמינים או הפרעה טורדנית כפייתית. חלקם סבלו בעבר מתסמינים פסיכיאטריים ו/או טופלו. חלקם טיפלו בעצמם, לצורך שקט נפשי, בסמים או אלכוהול. אצל חלקם קיים צורך אינסופי בריגושים.
הם נבחרים כפאזל, שאחד יעורר אצל השני דמויות מעברו ו/או שלדים מארונו וכתוצאה אינטראקציה דרמתית של מריבות-צעקות-קללות, הכול למען המולך - הרייטינג. מתוכנית לתוכנית ומעונה לעונה הציבור רוצה יותר "אקשן" - והליהוקים בהתאם.
אני, שהייתי אמור לטפל בבעיות הנפשיות שנוצרו, חשתי שאיני רוצה להיות שותף למשחק הדמים הזה! לעניות דעתי כאדם, רופא וקלינאי, ז'אנר תוכניות הריאליטי מחייב כללים אתיים ברורים. כך אמרתי למובילי הז'אנר בכל מקום אפשרי. זו אינה בעיה של קשת, אלא בעיה של ז'אנר שלם שחצה קווים אדומים. לא יכולתי להשלים עם חוזה הקובע שבמקרה של חילוקי דיעות ביני להפקה, דעת ההפקה היא הקובעת.
אני שלם מצפונית, מקצועית ואתית עם איכות הטיפולים שנתתי. לצערי, אם המשתתפים היו מקשיבים לעיצותיי הטיפוליות, הם היו במקום אחר בחייהם כעת. חזיתי באנשים שאיבדו את עולמם כתוצאה מהשתתפותם בריאליטי, ואסור היה לאשר בשום אופן כניסתם לתוכנית!
אני מזהה מצוקה נוראה וקריאה לעזרה בקולם של המתלוננים. ליבי עימם, ודלתי כרופא לנצח תהיה פתוחה בפניהם. לצערי, לא אני הכתובת לזעקתם.
אני קורא לקברניטי התקשורת לקבוע קודים מחייבים לריאליטי, ובראשם שרופא פסיכיאטר מומחה חייב לראות כל מתמודד לפני התוכנית למיון, לפחות בשני מפגשים. בנוסף, תיקבע אינדיקציה מחייבת לכניסה לתוכנית.
ההפקה תתחייב לממן טיפול פסיכולוגי-פסיכיאטרי שנה מגמר ההשתתפות בתוכנית לנזקקים לכך. יהיה פיקוח חיצוני ובלתי תלוי על הטיפול הרפואי בתוכניות, ולא יינתנו כדורים מרגיעים- מיישנים שיש להם התרגלות והתמכרות, אבל הם לכאורה לא כדורים "פסיכיאטריים".
חייבים להבין: זו לא טלוויזיה, אלה חיים של אנשים. במספר מקרים שהובאו אליי לטיפול בדיעבד, גם אפשרויותיי כרופא מומחה היו מוגבלות לתקן נזקים שהפכו אנשים ל"מת-חי"!
לצערי, חזיתי במספר טרגדיות נוראיות, ואף שלא הייתי מעורב באופן ישיר או עקיף, ותפקידי היה לנסות לתקן נזקים, ראיתי שזעקתי נופלת על אוזניים ערלות. אולי עכשיו יקשיבו לי!
ואם גם עתה לא יקשיבו לי מסיבות כאלה ואחרות, אני מבקש מכם, חברי הכנסת, לקחת את הנושא לידיכם ולחייב בחקיקה אבחון מוקדם למתמודדי ריאליטי, על מנת שלא נתעורר כשיהיה מאוחר מדי, ואזי לא נוכל להגיד "ידינו לא שפכו את הדם הזה".
בברכה, ד"ר אילן רבינוביץ'.