המתנחלים "נדהמו" מפסיקת בג"ץ על פינוי מגרון עד חודש אוגוסט השנה. לא ברור איך העלו על דעתם פסיקה אחרת. אולי קיוו שהנשיא החדש, אשר גרוניס, יוציא עבורם את הערמונים מן האש החוקתית. הם וחבריהם מן הימין עמלו כל-כך קשה לאפשר את מינוי גרוניס לנשיא, מתוך הנחה שהוא יעבוד בשבילם.
אבל במקום המשת"פ לו קיוו, הם מצאו שופט. האם יש סיכוי שהם יבינו אי-פעם שזה לא ענין של ביניש, ברק, או גרוניס - אלא של חוק ויושרה, שני אלמנטים שהם מסרבים להכיר בהם?
עכשיו בכירי הממשלה צריכים לאכול לא רק את הדייסה שבישלו, אלא גם את המנות הראשונות בהן הואכלו על-ידי הממשלות הקודמות, מאז שנת 1999, שסייעו להקמת מגרון בניגוד לחוק, ולאחר מכן איפשרו את המשך קיומו של היישוב.
בעצם מגיע לאותם בכירים להתפתל עכשיו, כי חלקם ישב גם בממשלות הקודמות, ובמיוחד שתי הדמויות השלטוניות המרכזיות בפרשה, בנימין נתניהו ואהוד ברק. יש אולי צדק פואטי שמי שאיפשרו להקים ולהמשיך להתקיים, יהיו אלה שעכשיו ייאלצו לפנות ולהרוס.
אמיצים ומפוחדים
מגרון, כמו הרבה יישובים אחרים ביהודה ושומרון, הם תוצאה של חולשת הבכירים בשלטון אל מול הכוח, הפוליטי והפיזי, שהפעילו המתנחלים בשם האלוהים והעם. כבר עמדתי, בהקשר אחר, על התופעה המוזרה של אנשים שהוכיחו שהם אמיצים בשדה הקרב - והופכים למפוחדים במגרש הפוליטי. הדוגמה הבולטת ביותר הייתה משה דיין, אבל גם נתניהו וברק, אנשי סיירת מטכ"ל, הם דוגמאות בולטות לא פחות.
מי שולט במדינה, שאל המתנחל
נושא מגרון התגלגל מממשלת נתניהו הראשונה. מנהיגות היודעת לאן היא הולכת הייתה עוצרת את היוזמה באיבה, עוד לפני יישומה, או מקסימום מיד לאחר מכן. אבל אף ממשלה לא עשתה זאת. לא ממשלת נתניהו, לא של ברק, לא של שרון, לא של אולמרט ולא עכשיו.
שמעתי את אחד מראשי מגרון תוקף בזעם את הפסיקה: "מי שולט במדינה הזאת?". התשובה היא שאם לשפוט לפי פרשת מגרון, אז אתה, השואל, אתה וחבריך הם השליטים האמיתיים. כי מיהו שליט אם לא האדם הפועל בהתמדה מחוץ לחוקים?
הממשלה התפשטה מנכסיה השלטוניים והעבירה אותם לידי אנשי מגרון ושכמותם. אלא שלמזלנו קיים בג"ץ, והוא בא אל הממשלה ואמר לה בצורה מעוררת גאווה וכבוד: השלטון אינו נכס שלכם, שאתם יכולים לוותר עליו למען אחרים. השלטון הוא הנכס של המדינה, ואנחנו, שופטי בג"ץ, שומרים עליו למען האזרחים, כפי שאנחנו שומרים על קניינם של בעלי קרקעות.
מובן שהפרשה עדיין לא הסתימה. אנשי הימין הקיצוני והפחות קיצוני לא מוותרים בקלות רבה כל-כך על מה שאינו שייך להם. זורקים אותם מהדלת - הם ינסו להיכנס מהחלון, מכל פירצה אפשרית. ובוודאי יהיו בכירי שלטון שיסייעו להם.