כשמשרד האוצר התנגד לפני כשנה וחצי להעלאת שכר המינימום, בנק ישראל מיהר להתייצב לימינו והזהיר מפני פיטורים נרחבים, עלייה באבטלה ופגיעה במעסיקים. היום, בדוח שמפרסם הבנק, הוא מוצא דווקא סיבות רבות המצדיקות את המהלך שהביא להעלאה מדורגת של שכר המינימום עד כדי 4,300 שקל באוקטובר הקרוב.
"עליית שכר המינימום באמצע 2011 פיצתה רק חלקית על שחיקת ערכו הריאלי ביחס לערכו בראשית 2007 - תוצאת העלייה המהירה של המחירים לצרכן", נכתב בדוח. "יתר על כן, על-פי רמת האינפלציה הצפויה, רק בסוף שנת 2012, עם הפעימה השנייה בשכר המינימום, תחזור רמתו הריאלית לזו של ראשית 2007". במילים אחרות, אילו האזהרה של בנק ישראל הייתה גוברת על הלחץ שהפעילה ההסתדרות אשתקד, לא רק ששכר המינימום היה נשחק, אלא שאפשר היה לדבר על ירידה ריאלית ופגיעה של ממש במקבלי השכר הנמוך ביותר.
על-פי בנק ישראל, אמנם תיתכן השפעה שלילית על התעסוקה בענפים סחירים, אולם בבנק מדגישים כי "העדויות האמפיריות להשפעה שלילית של שכר המינימום על התעסוקה במשקים אחרים מוגבלות". ככלל, דוח בנק ישראל מייחס את העלאת שכר המינימום למה שהוא מכנה "מדיניות הממשלה להגנה על עובדים חלשים". בבנק לא מזכירים במילה את המאבק שניהלה הממשלה נגד העלאת שכר המינימום, עד שנאלצה לאמץ כלשונו וככתבו את ההסכם עליו חתמו ראשי ההסתדרות והמעסיקים ולא לפני האיום בשביתה כללית.
מיקור חוץ בעייתי
דוח בנק ישראל קובע בין היתר כי מדיניות הממשלה שמוציאה למיקור חוץ שירותים מסוימים, דוגלת בגמישות ניהולית והפחתת הוצאות השכר, אולם יש בה גם אפקט שלילי על העובדים: "ללא אכיפה אפקטיבית של חוקי העבודה, דפוס העסקה זה עלול לפגוע ברווחתם של עובדים אלו". הדוח סוקר את המאבק שניהלה בעניין זה ההסתדרות, לרבות תוספות השכר שניתנו לעובדי הקבלן במסגרת ההסכמות עם הממשלה.
במקביל, הדוח העלה כמה סימנים מעודדים בשוק העבודה: בין היתר, עלייה מהירה יחסית בשיעור התעסוקה של גברים חרדים, שגדל מרמה של 39% בשנים 208-2009 לכדי 46% בשנת 2011. עם זאת, מדגישים בדוח, שיעור התעסוקה של גברים חרדים עדיין נמוך ב-15 נקודות האחוז בהשוואה ליעד שהציבה הממשלה לשנת 2020. בנוסף, נמשכת העלייה במספר משרות השכיר במשק, ובהתאם גם הירידה באבטלה, שהגיעה לרמה של 5.6% ברבע השני של 2011. עם זאת, קצב הגידול במספר המשרות כמו גם קצב הירידה באבטלה, התמתן במחצית השנייה של אותה שנה.