מיזם הרכב החשמלי בטר פלייס של שי אגסי הפסיד מאז הקמתו 360 מיליון דולר, מרביתם בשנתיים האחרונות - כך עולה מהדוחות הכספיים של בטר פלייס, המפורסמים לראשונה במסגרת תוצאות החברה לישראל, בעלת המניות הגדולה במיזם (31%). חלקה של החברה לישראל בהפסד המצטבר של בטר פלייס עומד על 152 מיליון דולר.
בשנת 2011 לבדה הפסידו שני מיזמי הרכב השאפתניים בהם מעורבת החברה לישראל - בטר פלייס (המספקת תשתית לרכב חשמלי) וצ'רי קוואנטום (רכבים חשמליים והיברידיים), סכום של 321 מיליון דולר, כאשר בטר פלייס לבדה הפסידה 213 מיליון דולר אשתקד.
מדוחות בטר פלייס עולה כי תזרים המזומנים השלילי של החברה מפעילות שוטפת גדל ל-163 מיליון דולר בשנה החולפת, מ-121 מיליון דולר ב-2010. החברה עדיין נמצאת בשלבי פיתוח וטרם הניבה הכנסות. בינתיים, הוצאות המכירה והשיווק שלה ב-2011 הסתכמו ב-54 מיליון דולר, עלייה של 13%, והוצאות המחקר והפיתוח זינקו פי 2 לסך של 75 מיליון דולר. בסך הכל עמדו ההוצאות בשנה החולפת על 200 מיליון דולר, כגובה ההפסד התפעולי, והגירעון בהון העצמי הגיע ל-320 מיליון דולר.
למרות ההפסדים הצורמים, ניר גלעד, מנכ"ל החברה לישראל, שומר על אופטימיות. "זה כמו להגיד שכל השקעה בסטארט-אפ היא הפסד", אמר והוסיף כי "אנחנו עדיין חושבים שזה פרויקט מאד אתגרי, אבל התקדמנו עם השאלות הטכנולוגיות שהוסרו מהשולחן, וזיהינו שצוואר הבקבוק הוא התשתית. בינתיים, רוב יצרני הרכב זיהו שמגמת המעבר לחשמל כבר כאן, ולתקופה ארוכה".
דובדבן סיני חמוץ
באשר לצ'רי קוואנטום, בה מחזיקה החברה לישראל מחצית מהמניות (באמצעות חברת קוואנטום), זו הפסידה מאז היווסדה כ-208 מיליון דולר, מתוכם 111 מיליון דולר ב-2011. חלקה של החברה לישראל בהפסדיה אשתקד היה 54 מיליון שקל, בהמשך להפסד של 39 מיליון שקל ב-2010.
גם חברה זו עדיין אינה מניבה הכנסות, אך גלעד לא מאבד את האופטימיות גם בנוגע אליה. "הפרויקט עובר כעת מרמת המצגות והניירת, לשטח", הוא מציין. "המכוניות הניסיוניות הראשונות כבר נוסעות, ואנו מתכננים להתחיל למכור לקראת הרבעון הרביעי של 2013".
גם דוחותיה המלאים של צ'רי קוואנטום צורפו לתוצאות החברה לישראל, ומהם עולה כי הגירעון התזרימי שלה מפעילות שוטפת הסתכם ב-137 מיליון דולר, לעומת 28 מיליון דולר ב-2010. הוצאות המחקר והפיתוח בגין ארבעת דגמי המכוניות שלה עמדו על 88 מיליון דולר, בהמשך ל-62 מיליון דולר בשנה קודמת.
החברה לישראל פירטה בדוחותיה כי קוואנטום ושותפתה הסינית למיזם, צ'רי, השקיעו כל אחת 44 מיליון דולר בשנה החולפת. לאחר תאריך הדוח השקיעה קוואנטום סך נוסף של 36 מיליון דולר, מתוך תכנית שהתקבלה להגדלת ההון של צ'רי קוואנטום ב-206 מיליון דולר. בסך הכל השקיעו הצדדים 624 מיליון דולר במיזם - מחצית מכך, 312 מיליון דולר, השקיעה קוואנטום של החברה לישראל.
שנה קשה לצים: הפסידה 397 מיליון ד'
דוחות החברה לישראל, שבשליטת עידן עופר, מגלים כי סך חלקה בהפסדי מיזמי הרכב אשתקד עמד על 105 מיליון דולר, והם הביאו לכך שאת 2011 היא סיימה עם צניחה של 68% ברווח הנקי, ל-151 מיליון דולר. גם חברת הספנות של הקבוצה, צים, תרמה את שלה - היא הפסידה 397 מיליון דולר לעומת רווח של 54 מיליון דולר ב-2010.
עם פרסום הדוחות הודיעה החברה לישראל על חלוקת דיבידנד בהיקף של 120 מיליון דולר, ובסך הכל בגין 2011 חילקה החברה 190 מיליון דולר. כן הודיעה החברה על העמדת "רזרבה" בסך 50 מיליון דולר לטובת צים עד סוף חודש יוני הקרוב. זאת, מעבר לרשת הביטחון שהעמידו החברה לישראל וחברות פרטיות של עידן עופר בהיקף של 100 מיליון דולר לחברת הספנות לאחרונה. החברה לישראל התחייבה להעמיד את הביטחונות הללו במקרה של הערת "עסק חי", בקשה חדשה להסדר חוב, אי עמידה בתשלומי החוב, העברת שליטה או קיומו של חשש לאחד מאירועים אלה בצים.
צים כאמור סיימה גם היא את 2011 בהפסד עצום, כשרק ברבעון הרביעי הוא עמד על 151 מיליון דולר. השנה החולפת התאפיינה בצים בירידת מחירי ההובלה ועליית מחירי הדלקים, שקיזזו את הגידול הקטן בשיעור של 2% שהצליחה החברה לרשום בהכנסות. אלה עמדו על 3.8 מיליארד דולר, לעומת 3.7 מיליארד דולר ב-2010. אולם ההוצאות כאמור הביאו להפסד גולמי של 146 מיליון דולר, לעומת רווח גולמי של 250 מיליון דולר בשנה הקודמת. בשורה התחתונה צים כאמור הפסידה 397 מיליון דולר.
באשר לעתידה העסקי של צים, מסר גלעד כי "אנחנו במהלך של ניסיון לשכנע את הממשלה לפצל את צים לשתי חברות - ישראלית ובינלאומית, על מנת שנוכל לאפשר לה להתחבר לשותפויות עם חברות אחרות. כרגע צים לא יכולה לפעול בחלק מהנמלים בעולם (מסיבות מדיניות-פוליטיות, ת.ק.), ולא מצליחה להתחבר עם חברות ספנות אחרות על מנת ליצור את היתרון לגודל".
באשר לסביבה העסקית של צים, ציין גלעד כי הוא רואה סממנים חיוביים. "צים מתייעלת ומשתפרת, והתוצאות שלה מתיישרות עם ממוצע הענף. בעבר היא הייתה גרועה יותר. כמו כן, על רקע הדחת מנכ"ל ענקית הספנות מארסק, שהיה אחראי למלחמות המחירים, אנו כבר רואים חברות שמתחילות להעלות מחירים". גלעד התייחס בהקשר של צים גם לנושא הריכוזיות, ואמר כי "אנחנו לא מקבלים את הקרדיט הראוי על התמיכה בצים. תוקפים את חברות ההחזקה במסגרת ועדת הריכוזיות, אבל אם צים לא הייתה חברה בת של חברת החזקה היא כבר לא הייתה קיימת".
כיל והאנרגיה עדיין רווחיות
שתי הפעילויות של החברה לישראל שתרמו רווחים הן יצרנית הדשנים כיל ואיי.סי.פאואר - זרוע פעילות האנרגיה שכוללת את יצרנית החשמל אינקיה בדרום אמריקה ואת OPC המקומית, שמקימה תחנת כוח במישור רותם.
כיל רשמה ב-2011 רווח של 1.5 מיליארד דולר, כאשר חלקה של החברה לישראל בו היה 791 מיליון דולר - עלייה של 47%. איי.סי.פאואר הרוויחה כ-60 מיליון דולר, עלייה של 39% לעומת 2010, אולם רווח זה נזקף בעיקר להכנסה חשבונאית חד פעמית בסך 24 מיליון דולר. ההכנסות של איי.סי.פאואר עלו ב-25% ל-526 מיליון דולר. החברה לישראל מציינת כי שני הפרויקטים שבהקמה כעת - מישור רותם ואתר נוסף בפרו, יוסיפו ל-EBITDA כ-125 מיליון דולר בשנה. "הפעילות של איי.סי.פאואר כבר מגיעה לכדי שליש מהגודל של חברת החשמל", ציין גלעד.
