למי שעובד אין זמן לעשות כסףזו שנה ראשונה לי בשוק ההון הישראלי. לא למדתי כלכלה, תמיד נזקקתי לשיעורים פרטיים במתמטיקה, מעולם לא השקעתי בבורסה או חשבתי לעשות זאת.
כיום אני עובדת בעיתון "גלובס", בעריכת עמודים - ונחשפת לדוחות שכר בראשונה בחיי. ידעתי ושמעתי על המספרים המנופחים האלה, אך לא באמת הפנמתי את משמעותם, את גודלם, את מה שהם אומרים על שכר ועבודה קשה, על חלוקת נטל, מוסר ושיטה.
המספרים האלה מהממים אותי, ומעלים בי שאלות. ייתכן שאלו שאלות שמי שנמצא ומכיר את שוק ההון, כבר לא שואל אותן - אולי הוא למד לקבל את המצב. אני אשאל בכל זאת.
בנק מזרחי-טפחות הרוויח יותר ממיליארד שקל ב-2011. המנכ"ל אלי יונס לקח הביתה 10 מיליון שקל, והיו"ר יעקב פרי - 2.6 מילון שקל. שלמה שרף עבד שלושה חודשים כמנכ"ל אלקטרה ולקח 3.3 מיליון שקל. אבי משולם עבד 9 חודשים כעורך "מעריב" ולקח כ-1.07 מיליון שקל. שכרו של מנכ"ל "מעריב", ישראל גולדשטיין, כמעט הגיע ל-1.4 מיליון שקל. "מעריב" הפסיד בשנה זו 96 מיליון שקל - ופיטר עשרות עובדים. כיל, מגדל, שטראוס ואלקטרה נדל"ן הכניסו את בכיריהן לרשימת 50 המשתכרים הגבוהים של השנה, ורובן ככולן ירדו ברווחיהן.
לפני הכל, אני מתקשה להבין: מה המוטיבציה של המעסיקים לשלם כל כך הרבה? שאלתי אנשים שמבינים והם אמרו לי שהמעסיק רוצה לשלם הרבה, כדי להביא את הטובים ביותר. כלומר, המעסיק אומר לעצמו 'אני רוצה שכולם יידעו שאני 'נותן' כדי לתפוס את הטוב ביותר'? נו, אבל בינתיים מגיעים גם טובים פחות ואפילו גרועים, שמנצלים את המצב. למה בעל השליטה רוצה מוניטין של אחד ש'נותן' ללא הבחנה?
עוד שאלה: יש כמות מוגבלת של כסף בעולם. אני מבינה שהשוק הקפיטליסטי תומך בכך שהשמיים הגבול, אבל האם לא ראוי שיהיה חוק שמגביל את שכר הבכירים בביצועי החברה? השאלה הזו עולה, כי לא נראה שאף אחד מהצדדים חושב שזו חובתו המוסרית לשמש דוגמה לעבודה ושכר.
להיפך: נראה שהמשפט השולט בשוק הקפיטליסטי העכשווי הוא "למי שעובד אין זמן לעשות כסף". אני לא יוצאת נגד השוק או השיטה הקפיטליסטית באשר היא, רק כנגד זו שאיבדה את המוסר והערכים שלה, זו שדנה את שוק העובדים לבינוניות ואפילו לעוני.
ועוד שאלה: אם לשכר אין כל קשר לביצועים, האין זה אומר שאנחנו מטפחים דור של מנהלים חסרי יכולת, שלא דואגים למשרתם, לתאגיד, לעובדים או לשוק, אלא לעצמם בלבד?
בצלחת הפטרי של שוק ההון גדלים מנהלים שאין להם מה להראות, אלא את ארנקם המנופח. אלה האנשים ששולטים בפנסיות, במשכורות, בכלכלה, בצמיחה. מנהל שמוכן לקחת כל שנותנים לו, רק כי נותנים לו ולא בגלל שהרוויח זאת - ובכן, מנהל כזה הוא חזיר. אין לו כל ערך עצמי מלבד זה שהמעסיק החליט לתת לו, וגם זה כנראה משיקולים אישיים של המעסיק. לתת שליטה וכסף לאנשים כאלה - אותי, אישית, זה מפחיד.
