ניסיונות להגיע לפשרה סביב נוסח המדיניות הסופי שייקבע לשוק התקשורת הקווי. בעוד שמשרד התקשורת תומך בהכנסת הסתייגויות קשיחות לביטול ההקלות על בזק, בכל הקשור לביטול ההפרדה המבנית וביטול הפיקוח על התעריפים שלה, משרד האוצר רוצה להיצמד להמלצות של ועדת חייק שקבעו ביטול מיידי של שני הסעיפים אם הקמתו של שוק סיטונאי.
ככל הנראה הפשרה מדברת על הסרת המגבלות על קבוצת בזק באופן מהיר יותר ממה שרוצה המשרד, אך שיקול הדעת עדיין יהיה של המשרד.
שר התקשורת משה כחלון רוצה לסיים השבוע את קביעת המדיניות לשוק הקווי, אחרי שבשבוע שעבר התגלעו מחלוקות בין המשרדים ונעשו ניסיונות לגבש פשרה כזו או אחרת.
באגף התקציבים יש כעס על משרד התקשורת ועל כך שנתן למעשה לפרופסור ראובן גרונאו להשתלט על העמדה המקצועית שקובעת הסתייגויות קשיחות להקלות על בזק.
כפי שכבר פורסם ב"גלובס", אגף התקציבים לא אהב בלשון המעטה את המינוי של פרופ' גרונאו ליועץ למשרד התקשורת לנושא הקמתו של שוק סיטונאי חדש ולאימוץ מדיניות לשוק הקווי, מפני שצפה מראש את התנגדותו לאימוץ מסקנות ועדת חייק.
נציין שגם ללא פרופ' גרונאו, הסיכוי שכחלון היה מאמץ את מסקנות ועדת חייק ללא המגבלות הוא נמוך מאד והוא כבר אמר מספר פעמים בעבר שהוא רואה בהמלצות סיכון שמחיר הטעות בו גבוה מדי.
פרופ' גרונאו ייעץ למשרד התקשורת לא להסכים למודל סיטונאי המבוסס על תמחור של ריטייל מינוס, אלא דרש לקבוע תמחור לתשתיות בזק והוט שיהיה מבוסס על עלויות. מסתבר שכל הרעיון של קביעת מחיר לשימוש בתשתיות בזק והוט במודל של ריטייל מינוס - אינו ישים מבחינה משפטית.
המודל קובע איסוף של מחירי תשתיות לשירותים שונים, ומהמחיר הממוצע לגזור הנחה בשיעור סביר. הבעיה היא שלא ניתן מבחינה משפטית לעקוף את כל התקנות החלות על תעריפי בזק ולצורך ביטולן נדרש תהליך משפטי מסודר. כך שבכל מקרה, מבחינת לוחות הזמנים, יותר קצר היה למשרד התקשורת ללכת למודל של קביעת מחיר המבוסס על בדיקת עלויות לתשתיות בזק והוט - דרך עבודה כלכלית ומשפטית מסודרת.
