ט' היא סטודנטית שנה ב' לראיית חשבון באוניברסיטת בר-אילן. בשנתיים שבהן היא לומדת ניסתה ט' לשריין לעצמה את ההתמחות באחת מפירמות רואי החשבון הגדולות בארץ - משרדי הביג-5 - ללא הצלחה. חברתה מ', הלומדת שנה מעליה באותה פקולטה, נמצאת באותו מצב. ושתיהן לא לבד.
לדברי ט', "רבים מחבריי למסלול עדיין לא מצאו מקום התמחות. אנחנו כ-150 סטודנטים, ואולי 20% מהם סגרו התמחות, לא יותר. בשנה מעלינו זה יותר גרוע. הרבה מאוד סטודנטים עוד לא מצאו התמחות. קשה מאוד למצוא התמחות. יש היום עודף ביקוש להתמחות בשוק, אז המשרדים הגדולים מאוד בוררים את המתמחים, ונוצר מצב שמתקבלים בעיקר המצטיינים, או אם אתה מכיר מישהו מבפנים או חבר של חבר שמכיר מישהו".
ח', המתמחה במשרד סומך-חייקין, מכיר את המצב. "אפשר לעבור בכל מכללה או אוניברסיטה ולראות עד כמה המצב חמור. לי לא הייתה בעיה כי הצטיינתי, אבל אני רואה מה קורה למתמחים שמחפשים עבודה היום".
לדבריו, "יש לנו במשרד המון פניות כל הזמן, מאות פניות בשבוע, ואנחנו דוחים את כולן, כי ההתמחות כבר סגורה משנה א'. חברים-של-חברים שולחים אליי המון קורות-חיים, אבל סומך סגור, לא מקבלים יותר. הם רוצים את המצטיינים שבמצטיינים".
1,900 מתמחים ב"ביג-5"
מרצה בחוג לחשבונאות באחד ממוסדות ההשכלה הגבוהה המכובדים בארץ מבהיר כי ט' ו-ח' מתארים מצב שהוא נכון לכל בתי-הספר ללימודי חשבונאות בארץ. "בשנים האחרונות יש יותר מ-2,000 סטודנטים שמחפשים התמחות מדי שנה, אבל כמה מקומות התמחות יש במשרדים הגדולים, בביג-5, במיוחד כשההתמחות נמשכת שנתיים? בגדול, כ-30% מהסטודנטים שלומדים חשבונאות נקלטים במשרדים הגדולים, ששם הסטאז' יותר נחשב".
יש 3,500 משרדי רואי חשבון בארץ, אך רובם המכריע קטנים. התמחות בביג-5 היא הרבה יותר נחשבת, וגם הפכה להכרח עבור רוב הסטודנטים.
לדברי ח', "מי שלא מתמחה במשרד גדול לא יכול להשתלב בהמשך כחשב של חברות גדולות או במשרות מבוקשות אחרות. ב'גו'ב מאסטר' וב'אולג'ובס' כל הדרישות בכל המודעות מבקשות את יוצאי הביג-4 או ביג-5, ומי שלא שם יהיה עצמאי או שישתלב באחד המשרדים הקטנים מאוד, וזה לא החלום של אף סטודנט לחשבונאות היום".
רואה חשבון ותיק ומוכר בשוק מוסיף: "בלי לפגוע באף אחד, המשרדים הקטנים לא באמת עושים חשבונאות, הם עושים יותר הנהלת חשבונות, מטפלים בעסקים קטנים. זאת לא חשבונאות אמיתית, שנמצאת למעשה יותר במשרדים הגדולים".
לדבריו, "אחרי שהמשרדים הגדולים דוחים אותם, המתמחים מתפשרים על פנייה לבינוניים, אבל כמה הם קולטים? בסופו של דבר מה שרואים בפקולטות היום זה שלחצי מהסטודנטים אין מקום התמחות שהם יכולים ללמוד בו את החשבונאות באופן מלא".
סגן דיקן (חשבונאות) בבית-הספר למינהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה, רו"ח שלומי שוב, מבהיר כי "ברגע שהמתמחה לא נקלט לסטאז' מספיק מכובד, אז הדרך שלו קדימה נחסמת. ברגע שהוא נקלט בביג-4, הוא נחשף ללקוחות שבסופו של דבר רובם קולטים אותו אליהם. בהמשך הוא הופך להיות סגן חשב, חשב, סמנכ"ל כספים, ונכנס לתוך המסלול להצלחה.
"בשוק ההון יש ביקוש לרואי חשבון טובים, אבל הבעיה היא שאין פה הזדמנות שווה, כי אנשים טובים לא נקלטים במשרדים הגדולים, ולכן נקודת הפתיחה שלהם פחות טובה. הצעירים שלא משתלבים במשרדים הגדולים ממש אומללים".
"תוסיפי לזה את הנושא של הירידה הכללית ברמה של המקצוע כתוצאה מהצפה (ראו מסגרת, א' ל"ו), ויש פה בעיות מאוד קשות. כולם מנסים לברוח מהן, ואף אחד לא מדבר עליהן".
מנתונים שנאספו במסגרת דירוג משרדי רואי החשבון לשנת 2012, של קבוצת ניהול הסיכונים D&B ישראל, עולה כי ב-5 פירמות ראיית החשבון הגדולות מועסקים כ-1,900 מתמחים, וב-10 הפירמות הגדולות מועסקים כ-2,400.
עם מספר הנבחנים שניגשו בשנת 2011 לבחינה בנושא חשבונאות פיננסית מתקדמת, 2,141 נבחנים, לכאורה אין בעיה, ולכולם יימצא מקום התמחות במשרדי העשירייה הראשונה. אך העוסקים בתחום מבהירים כי זו לא תמונת המצב הנכונה.
המשרדים כבר לא מחזרים
לדברי רואה חשבון מוכר, "כל השנים שבהן עבדתי במשרדים גדולים, ידעתי שהמספרים שהם נותנים לדירוגים הללו אינם נכונים. זה בולשיט אחד גדול. אבל גם אם הולכים עם הנתונים שלהם, הסטודנטים עדיין בבעיה. נניח שיש 2,231 מקומות התמחות ב-10 המשרדים הגדולים והבינוניים. תחלקי את זה בשתיים - כי ההתמחות היא שנתיים - ותקבלי 1,115 משרות. אבל אם יש למעלה מ-2,000 סטודנטים שמסיימים מדי שנה, אז נותרו למעלה מ-900 בלי סטאז' ב-10 המשרדים הגדולים".
במארס 2007 זכו 756 רואי חשבון להחזיק בידם את הרישיון הנכסף לעסוק במקצוע. זה היה המספר הנמוך ביותר של מקבלי רישיונות בשנים שקדמו לה, והסיבה לכך קשורה בעיקר למיתון שהיה בתחילת שנות 2000, לאחר התפוצצות בועת ההיי-טק.
באותה תקופה כל משרד היה צריך לחזר חיזור אינטנסיבי מאוד אחר הסטודנטים כדי שיבואו להתמחות אצלו. הכוח היה בידי הסטודנטים. החיזור הזה, והתחושה שאין מספיק רואי חשבון בארץ, הובילה לנהירה של סטודנטים לפקולטות לראיית חשבון, ומאז מדי שנה נרשמה עלייה במספר בוגרי לימודי החשבונאות ובמקבלי הרישיון.
הגדולים מגייסים כבר בשנה א'
התוצאה ברורה: התהפכו היוצרות. מי שצריך לחזר היום הם הסטודנטים המחפשים מקום התמחות, ולא המשרדים. הם שולחים קורות-חיים למשרדים הגדולים, ולרבים מהם צפויה אכזבה.
רו"ח שי ניסן, שותף במשרד ליאון-אורליצקי והאחראי על כוח-אדם בפירמה, מבהיר כי כל המשרדים הגדולים והבינוניים מרגישים במאזן הכוחות שהשתנה. "בשנה האחרונה שמנו לב שיש גידול משמעותי בכמות הפניות שאנחנו מקבלים להתמחות. זה הגיע למצב שאנחנו מקבלים מאות קורות-חיים להתמחות מדי חודש. זהו גידול של כ-30% בפניות של מתמחים, וזה מצב חדש".
במסגרת הראיונות שעורך רו"ח ניסן למועמדים פוטנציאליים הוא שומע על הקשיים של המתמחים. "זה שוק של ביקושים. מדי פעם מגיע אליי בן אדם ואומר 'כבר הייתי בכמה ראיונות, וקשה למצוא עבודה'. יש מצב שסטודנטים אומרים 'תקחו אותי בכל מחיר'. ישנם דברים הזויים, אבל אנחנו לא במגרש הזה. אני מעדיף לשלם יותר ולקבל את הסטודנט הטוב ביותר".
לדבריו, "היום רואים את התוצאות של מה שהיה לפני 4 ו-5 שנים. מי שמתמחה היום זה סטודנט שנרשם ללמוד לפני 3 ו-5 שנים. בתקופה הזאת היה גידול חד גם במספר המוסדות שמכשירים סטודנטים לראיית חשבון, וגם במספר הסטודנטים שכל מוסד קיבל.
"מדי שנים מספר רואים אצלנו בענף את הפיקים. אם יש מחסור ברואי חשבון, אז הרבה ילכו ללמוד, ובעוד שנים מספר נראה שיש עודף של ביקוש, והמצב הפוך כשיש עודף רואי חשבון. אם היום השוק יהיה מוצף, אז יירשמו פחות אנשים ללימודי חשבונאות, ואז יהיה מחסור בעוד כמה שנים".
כרגע ברור שאין מחסור, להיפך. ומכיוון שהכוח נמצא כרגע בידי המשרדים, הם סוגרים את המשרות בשלב מוקדם יחסית, ושאר המתמחים מוצאים את עצמם מול שוקת שבורה.
לדברי אחד המרצים בפקולטות המובילות בארץ, "כל המשרדים הגדולים באים לגייס את המתמחים כבר בשנה א'. השוק כל-כך השתגע, שהוא מגייס את הסטודנטים לפני שהם יודעים מה זה חשבונאות בכלל. יש תחרות מאוד גדולה על המצטיינים, שנעשית כבר בשנה א'.
"ואז אם לא השגת סטאז' בשנה א' במשרדים הגדולים, הסיכוי שלך למצוא סטאז' בשלב מאוחר יותר הוא מאוד נמוך, כי הם סוגרים את המכסות שלהם. אין ספק שהכוח נמצא אצל המשרדים".
בניגוד למגמה בשנים האחרונות, שבהן חלה עלייה מתמדת במספר רואי החשבון שלמדו והוסמכו, השנה נרשמה ירידה בשני הפרמטרים. בינואר 2012 הוסמכו 1,300 רואי חשבון, לעומת 1,442 רואי חשבון בתקופה המקבילה ב-2011; כמו כן חלה ירידה של 10% במספר מקבלי הרישיון לעומת אשתקד.
אמנם לא ניתן ללמוד מכך, עדיין, כי השוק עובר לירידות בעקבות הקשיים של המתמחים, אך אם המגמה תימשך ותתעצם, ייתכן כי ניתן יהיה לייחס זאת לבעיות החדשות הללו.
"קורבנות" ה-IFRS: "כמות אדירה של רואי חשבון קטנים אובדי עצות"
"מספרם הרב של המוסדות ללימוד ראיית חשבון מהווים תמרורי אזהרה ראשונים מפני הידרדרותו הסופית של המקצוע, אומר רואה חשבון מוכר. "נוצרו בשנים האחרונות שתי דרגות של רואי חשבון. אנשים לא מדברים על זה, אבל במציאות יש רואי חשבון שהם בבמה המרכזית, עוסקים ב-IFRS ובדברים החשובים, ויש כמות אדירה של רואי חשבון קטנים, שהם אובדי עצות במציאות החדשה. הם ממשיכים ליישם תקינה שלא מלמדים אותה באקדמיה, את התקינה הישראלית. אלה המשרדים הבינוניים שיישארו משרדים שנותנים שירותים לעסקים קטנים.
"פתאום יש שתי דרגות של רואי חשבון: רואי חשבון של חברות ציבוריות, ורואי חשבון של לקוחות קטנים. לרואי חשבון של לקוחות קטנים יהיה קשה להשתלב בהמשך בשוק, וזו הידרדרות משמעותית של עוסקים רבים במקצוע. זו תוצאה של הצפת המקצוע והעובדה שמתמחים צריכים להתפשר ולהתמחות במשרדים קטנים".
גם רו"ח שלומי שוב מזהיר מפני הידרדרות המקצוע: "הבעיה הגדולה היא שהמקצוע, במילים עדינות, הפך להיות מאוד רדוד. הוא נפתח להמונים במוסדות לימוד רבים, וברגע שפותחים את המקצוע להמונים - מורידים את הרמה שלו ולא דורשים חשיבה מהעוסקים בו. מעבר לבעיה המוסרית עם זה שלא נעים מאנשים שלומדים ומתאמצים ולא מוצאים סטאז', המצב הזה ישפיע על המקצוע לטווח הארוך.
"המקצוע, במהות שלו היום ובאיך שמלמדים אותו במוסדות שונים, מוריד את הרמה שלו, את הרף שלו. הוא לא דורש חשיבה. הוא הולך למקומות מאוד טכניים. אין מרצים מספיק איכותיים ללמד את כל ה-2,000 סטודנטים שלומדים מדי שנה, דבר שמוביל לזילות ולהורדה ברמה ובכבוד העוסקים במקצוע החשבונאות".
13 מוסדות ללימוד ראיית חשבון
הטענות על "הצפת" המקצוע, אובדן היוקרה והכבוד שהיו פעם נחלתו וההידרדרות המתמדת באיכות העוסקים במקצוע, מוכרות לנו בעיקר מעולם עריכת הדין, שהעוסקים בו זועקים ומתלוננים על "הצפה" כבר שנים. כעת מתגלים סדקים דומים גם בבבואה היוקרתית של מקצוע ראיית החשבון.
בדיקה מעלה כי 13 מוסדות מלמדים היום ראיית חשבון (חשבונאות) בארץ. המוסד שמוציא את מספר הבוגרים הגדול ביותר במסלול לימודי החשבונאות מדי שנה הנו המכללה למינהל בראשון-לציון.
לדברי רו"ח שי ניסן, "רק באוניברסיטאות - באר-שבע, ירושלים, תל-אביב, חיפה ובר-אילן - לומדים היום מאות סטודנטים; אם נוסיף עליהן עוד מכללות שאצלן מספר הסטודנטים בכל מחזור גבוה יותר - בהן מכללות רופין, רמת-גן, מכון לב בירושלים ועוד - מגיעים למספרים לא נורמליים של בוגרי חשבונאות".
