גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הציבור משלם פעמיים

"בזק והוט גובות מהצרכנים ומספקיות האינטרנט תשלום כפול על אותו שירות"

סימני השאלה סביב היחס המועדף שמשרד התקשורת מעניק לחברת הוט (או שלא) ימשיכו כנראה ללוות אותנו במשך זמן רב. היחס המועדף לכאורה מתבטא בשורה של נושאים, החל מההסכמה שבשתיקה לדחות את המכרז לדור רביעי בגלל בקשה של הוט, וכלה בהטבה האנטי-צרכנית שתעניק לחברה קידומת סלולרית חדשה (053). המנויים של הוט ייאלצו לוותר על השימוש בקידומת הוותיקה שלהם (057), מבלי לזכות לתמורה או לפיצוי.

בימים הקרובים יידרש משרד התקשורת לשאלת עלויות השימוש בתשתיות של בזק והוט, ויהיה מעניין לראות כיצד יחליט בנושא זה השר משה כחלון. הוט ובזק גובות כיום תשלום כפול מספקיות האינטרנט בגין החיבור לאינטרנט. פעם אחת אנחנו כצרכנים משלמים על כל קו, ופעם שנייה הן גובות תשלום מספקית האינטרנט בתמורה לקישור הבינלאומי.

לאחרונה החליט משרד התקשורת לבטל את התשלום שגובה בזק עבור חיבור לקוחות אינטרנט שבוחרים לרכוש שירותי טלפוניה מספקית אינטרנט (Naked ADSL). העיקרון שמנחה את המשרד הוא לחייב את הלקוח פעם אחת בלבד עבור כל קו. המשרד קבע כי ההחלטה של הלקוח בנוגע לשימוש בשירותי טלפוניה לא אמורה לעניין את בזק.

סוגיה דומה ניצבת כעת לפתחו של המשרד: מדוע שבזק והוט לא יגבו תשלום אחד בלבד עבור השימוש בתשתית שלהן? הסיבה לכך נעוצה בהפרדה המבנית הנהוגה בישראל, אך בכל מקרה נראה כי התשלום שמשלמות הספקיות לבזק והוט עבור השימוש בתשתיות שלהן אינו מתומחר נכון, ויש לשקול לבטלו.

מחירי התעבורה (פר ג'יגה) אמנם ירדו בשנים האחרונות, אולם צריך להביא בחשבון גם את הגידול המשמעותי בקצב הגלישה של משתמשי הקצה שצומח בקצב שנתי של כ-45%. בשורה התחתונה מדובר בעלויות-עתק עבור ספקיות האינטרנט, שנאלצות לשלם גם עבור המקטע הבינלאומי, שירותי תמיכה ללקוחות וכו'. ספקי האינטרנט מעבירים לבזק והוט חלק מהכנסותיהם, אולם גם משתמשי הקצה (הלקוחות הסופיים) משלמים לבזק ולהוט עבור תשתית אינטרנט רחבת פס.

התשלום של המנוי עבור תשתית אמור לגלם את עלות ההגעה לבית הלקוח, זאת בהתאם לנפח המידע או לקצב התעבורה. הסכום הזה אמור לכלול גם את החלק היחסי עבור שימוש בתשתית הציבורית.

ספקיות האינטרנט טוענות כי השירות שמספקות בזק והוט הוא שירות של 'גישה אל ספק אינטרנט' - ויש מידה רבה של היגיון בעמדה הזו. ההיגיון הוא שהחיבור אל ספקי הגישה לאינטרנט אמור להיות 'מכוסה' ומתומחר מול משתמש הקצה.

מי נושא בנטל?

במצב הנוכחי, התשלום שגובות בזק או הוט מהמנוי אינו כולל את חיבור המנוי אל ארון התקשורת (DSLAM בבזק, CMTS בכבלים), אלא כולל את כל הדרך מבית הלקוח ועד ספק הגישה לאינטרנט. המתכונת המקובלת בעולם שונה והיא נקראת Unbundling. בארץ תורגם המונח הזה ל'שוק סיטונאי'.

העמדה של ספקיות האינטרנט עולה בקנה אחד עם החלטת המשרד בנושא ה-Naked ADSL שהתקבלה לאחרונה, לפיה התשלום שמשלם המנוי לבזק אמור לכלול את כל העלויות של תשתית רחבת פס.

בנסיבות אלה ראוי לשאול האם יש מקום לדרישה של בזק והוט מספקי האינטרנט לשלם להן פעם נוספת על אותו שירות, בהתאם לנפח או קצב התעבורה. למעשה, תשלומי הג'יגות מביאים לכך שהנושאים האמיתיים בנטל של הגידול בנפחי התעבורה הם ספקי האינטרנט.

המדיניות של המשרד אמנם משקפת רצון סמוי לחסל את ספקיות האינטרנט, אבל בינתיים, כאשר הוט נכנסת לשוק ה-ISP, מבלי הפרדה מבנית קשיחה, ותוך כדי הקלות משמעותיות, נוצר מצב שכבעלת תשתית היא פוגעת בספקיות האינטרנט ובתחרות.

אחד ההישגים הגדולים באסטרטגיה של סטלה הנדלר, יו"ר דירקטוריון הוט, ושל הרצל עוזר, מנכ"ל החברה, הוא שהמבצע שלהם להשקת פעילות ה-ISP הוט נט פגע לא רק בספקיות האינטרנט הקיימות. המהלך של הוט הצליח לחזק את המעמד המונופוליסטי של החברה בתחום הטלוויזיה.

מבצע ההשקה של הוט נט מסובסד על-ידי הרווחים העודפים של החברה מפעילותה כמונופול בטלוויזיה. הרווחים האלה מאפשרים לה להציע ללקוחות חבילה שכוללת שיחות טלפון ללא הגבלה למי שלוקח חבילה משולשת של טלוויזיה, תשתית אינטרנט וטלפוניה תמורת 329 שקל, וחיבור של 100 מגה תמורת 20 שקל בלבד.

בזק לא יכולה לעשות סבסוד צולב בינה לבין בזק בינלאומי, ובנוסף אסור לה למכור חבילות טריפל שמעניקות הנחה. יוצא אם כן שהחבילה המשולשת שעליה מגן משרד התקשורת במסגרת מדיניות שמקנה להוט בלעדיות (בתוספת הסכם התשתיות) - מובילה לפגיעה אנושה בספקיות האינטרנט. נפגעות נוספות הן החברות הסלולריות, שמתחרות בהוט במסגרת התגבשות קבוצות התקשורת.

הנפגעות: פרטנר וסלקום

מה שאנחנו רואים לפנינו הוא מהלך מתוכנן היטב של הוט, שמוביל לכך שהחברה פוגעת בחברות הסלולריות סלקום ופרטנר, דרך החברות הבנות שרכשו - נטוויז'ן וסמייל, בהתאמה. המהלך של הוט פוגע גם בתמריץ של חברות הסלולר להיכנס לשוק הטלוויזיה, שהוא בור השומן של החברה.

הוכחה נוספת ליתרון המובהק שיש לחברות התשתית על פני חברות השירותים ניתן לגלות כאשר עורכים ניתוח פשוט של התוצאות. ההכנסה הממוצעת של בזק והוט מאינטרנט עומדת על כ-70 שקל לחודש. ההכנסה הממוצעת של ספקיות האינטרנט עומדת על כחצי מזה. יתרה מכך, בעוד ההכנסות של בזק והוט עולות בקצב יפה לאורך השנים, הרי שאצל הספקיות ניכרת מגמת קיפאון ברורה.

לכן, כאשר מדברים בימים אלה על שוק מאוזן, לא די ברצון לגבש 4 קבוצות תקשורת, צריך לראות איך הופכים שתי קבוצות נכות לשתי קבוצות שעומדות עמידה יציבה על תשתיותיהן הקוויות. מי שרוצה 4 קבוצות תקשורת שסוגרות את השוק למתחרים חדשים חייב לקחת זאת בחשבון.

הוט בחרה שלא להגיב לסוגיית החבילה המשולשת ולהקלות שמוענקות לה. ממשרד התקשורת נמסר כי הנושא נמצא בבחינת המשרד, וההחלטה צפויה להתקבל במהלך החודש. בזק בחרה שלא להגיב.

עוד כתבות

גל גדות בפרסומת של הוט / צילום: יח"צ

הנה בא עוד גל גדות: הפרסומת של HOT - הזכורה ביותר

גיאוקרטוגרפיה: הפרסומת לבזק אינטרנט היא האהובה ביותר השבוע ● הקמפיין של משרד הבריאות הוא המושקע ביותר מבחינה תקציבית

יס פלנט / צילום: יחצ

סרט אימה לענקית הקולנוע של מוקי גריידינגר: סינוורלד דיווחה על הפסד של 1.6 מיליארד דולר

הקבוצה שמובלת על ידי מוקי גריידינגר הישראלי אשר גם שותף בה, עדכנה כי היום כי רשמה ירידה חדה בהכנסות במחצית הראשונה של 2020 - של כ-67% לסך של 712 מיליון דולר

מנכ"ל בנק הפועלים, דב קוטלר  / צילום: גדי דגון, יח"צ

דב קוטלר ומשה לארי משווים שכר: 3.3 מיליון שקל בשנה

התמורה השנתית ליו"ר החדש של בנק הפועלים, ראובן קרופיק - 2.4 מיליון שקל

בדיקת קורונה בירושלים. "בסוף יצטרכו חמ"ל שינהל את כל החמ"לים" / צילום: Ammar Awad, רויטרס

תעשיית הזיופים פורחת בקורונה: בדיקות פיקטיביות וכרטיסי טיסה

היחידה הארצית למאבק בפשיעה החמורה והבינלאומית פתחה בחקירה בחשודים שזייפו והעבירו אישורי ביצוע בדיקות קורונה ● סוכנת נסיעות שנחקרה חשודה בהפקת כרטיסי טיסה מזויפים שהועברו כדי שהמחזיקים בהם יוכלו לנוע בחופשיות ברחבי הארץ מבלי להיקנס

המלחמה בקורונה / איור: גיל ג'יבלי, גלובס

אף אחד לא יילחם בשבילנו את המלחמה הזאת

יש דבר אחד שאנחנו יכולים לעשות כפרטים, כקבוצות, כקהילות: לקחת אחריות על עצמנו. לקחת אחריות על מי שמסביבנו ועל גורלנו ● עברנו מלחמות ועברנו משברים, התגברנו על אינפלציה ואינתיפאדה, עשינו שלום, הבראנו את הכלכלה ואנחנו מסוגלים להתמודד גם עם מגפה

שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

האם נמצאה התשובה לשאלה מי ישלם עבור ימי בידוד?

מחלוקת חדשה בין ארגוני המעסיקים והתעשיינים במשק לבין עצמם, ובין חלקם לבין האוצר: הערב דווח כי הוסכם על מתווה התשלום החדש לעובדים ● אך מסתבר שההסכם לא מקובל על ארגוני מעסיקים רבים במשק, והם מתכוונים לפנות לבית המשפט

משרדי לייבפרסון / צילום: תמר מצפי

לייבפרסון תובעת את מגדל רוגובין תדהר על חילוט ערבויות לא כחוק

חברת ההייטק לייבפרסון הגישה תביעה בסך כ-4.6 מיליון שקל נגד בעלות הנכס אותו שכרה לייבפרסון במשך כעשור באיזור התעשייה ברעננה

מקררי חלב בסופרמרקט / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

לקראת החמרת הסגר: נמשך המחסור בחלב ברשתות המזון

גורמים בענף החלב מסבירים כי המחלבות מתקשות לספק סחורה על רקע גל החום של השבוע שעבר, הביקושים המוגברים לקראת החג והידוק הסגר ● המחסור הוא בעיקר בחלב של שטראוס וטרה

שליח של וולט / צילום: כדיה לוי, גלובס

אחרי הביקורת: וולט חותכת את העמלה למסעדות לתקופת הסגר בסבסוד בנק הפועלים

אפליקציית משלוחי האוכל תצמצם את גובה העמלה שהיא לוקחת על הזמנות מ-27% בממוצע ל-22%, החל ממחר ועד ה-11 באוקטובר ● צמצום גובה העמלה יסובסד על ידי בנק הפועלים בכפוף להיקף המשלוחים שיבוצעו במהלך התקופה ● לא מדובר בשינוי שיפיע על המחיר לצרכן

בנקאות בימי קורונה - דירוג אשראי / עיצוב: טלי בוגדנובסקי , גלובס

הקפאתם משכנתה? יכול להיות שדירוג האשראי שלכם ירד מבלי שידעתם

דירוג אשראי משקף את הסיכוי שנוכל להחזיר הלוואה במועד • למרות שמ-2019 לכל ישראלי יש דירוג "רשמי", הבנקים עדיין לא סומכים עליו • האם הקפאת משכנתה מורידה את הדירוג, מה לגבי צ'קים חוזרים, וכיצד משפיעה הקורונה? • כתבה שלישית בסדרה

מליאת הכנסת / צילום: אורן בן חקון, פול

לאחר ניגוחים מימין ומשמאל: חוק הקורונה עבר הערב בקריאה ראשונה במליאה

הכנסת דחתה את הפגרה שלה כדי לחוקק מחדש את התיקונים לחוק הקורונה הגדול, שיאפשרו הגבלות חדשות בסגר שייכנס לתקפו מחר בצהריים ● גנץ יקיים מסיבת עיתונאים הערב

תא"ל יורם לרדו / צילום: דובר צה"ל

תא"ל יורם לרדו יעמוד בראש רשות החירום הלאומית

תא"ל לרדו זכה במכרז לאחר שלפני כשנה פרש תא"ל זאב צוק רם מהתפקיד, על רקע חילוקי דעות בנוגע לפיזור סמכויות הרשות ● הרשות הייתה אמורה להיות הגוף שמתמודד עם משבר הקורונה, אך בשנים האחרונות תקציבה קוצץ בצורה משמעותית וכך גם כוח האדם שלה

שליחים של חברת המשלוחים "וולט" משקיפים לעבר רחוב ריק בצל הקורונה. חברות המשלוחים הפכו להיות מרכזיים בתקופה שבה אי אפשר לצאת כמעט מהבית / צילום: כדיה לוי, גלובס

בפעם השנייה בתוך חודש: תקלה באפליקציית משלוחי האוכל וולט

מוקדם יותר הערב, האפליקציה הפסיקה לפעול ומציגה הודעת שגיאה לכל מי שמנסה להזמין באמצעותה משלוח ● לפי שעה, התקלה תוקנה ● החברה סבלה מתקלה דומה לפני פחות מחודש כשאז הסבירו בחברה כי מדובר בתקלה עולמית

אירית יניב ואמיר בלאט / צילום:  יחצ

הפניקס תהיה משקיעת העוגן בהנפקה של שותפות הביומד אלמדה

אלמדה, שתצא להנפקה בסוף השבוע הבא, נוסדה על ידי ד"ר אירית יניב ואמיר בלאט שותפים בקרן אקסלמד ועל ידי צחי סולטן מדיסקונט קפיטל חיתום

מאבטח בסניף בנק לאומי. בבנקים מסבירים כי הם ממשיכים לעבוד ויש להם הוצאות / צילום: שלומי יוסף, גלובס

בנק לאומי חשף חשבון סודי של לקוח בפני גרושתו - וחויב בפיצוי

ביהמ"ש המחוזי בתל אביב קבע כי הבנק פעל בניגוד לחוק והפר סודיות בנקאית ● זאת, כאשר במסגרת סכסוך גירושין של לקוח שלו, העביר לגרושתו פרטי בנק סודיים, אף שלא נדרש לעשות זאת

עו“ד קרין מאיר רובינשטיין, נשיאה ומנכ“לית האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות / צילום: סיון פרג'

האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות: החריגו חברות הייטק מסוימות מהסגר

עו"ד קרין מאיר רובינשטיין, נשיאה ומנכ"לית האיגוד , כתבה לראש הממשלה כי חברות הייטק וביומד בעלות מתקנים ייחודיים צריכות להיות מוכרות כמפעל חיוני: "התעשיות המתקדמות הן קטר הצמיחה של ישראל"

פרופ’ יורם לס / צילום: איל יצהר, גלובס

השפעת עדיין מחכה: פרופ' לס מודה ששגה ומתנצל בפני אלן דרשוביץ

הפרופ' הפרובוקטיבי יורם לס חזר בו מטענותיו החמורות נגד פרופ' אלן דרשוביץ' ● "הדברים התבססו על טעות שלי, צר לי מאוד אם נגרמה לו עוגמת נפש"

 

 

מדד דופק התעסוקה של "גלובס"

מאז ראש השנה: מעל ל-110 אלף איש יצאו לחל"ת

המספרים של שוק התעסוקה בישראל מבלבלים, שלושה גופים רשמיים מפרסמים נתונים שונים, הפערים גדולים ובלתי מוסברים • "גלובס" מנסה לפזר את הערפל באמצעות מדד יומי חדש לבחינת "הדופק של שוק התעסוקה

החיים זה לא הכל / צילום: יוני המנחם, יח"צ

הסיטקום הוותיק "החיים זה לא הכל" נמכר לערוץ יווני

וגם: מאבקים וריבים בחברת נקסטג'ן ● השיחה

דוד אמסלם / צילום: יוסי זמיר

הסכמות היסטוריות: הנפקת התעשייה האווירית יוצאת לדרך

ועדת השרים להפרטה צפויה לאשר להנפיק עד 35% מהתעשייה האווירית, לאחר שהושגו הסכמות עם הממונה על השכר ועם גורמי ביטחון • העובדים לא יידרשו להחזיר כסף בשל חריגות שכר, והאינטרסים החיוניים של המדינה יוגנו בכנסת