הציבור משלם פעמייםסימני השאלה סביב היחס המועדף שמשרד התקשורת מעניק לחברת הוט (או שלא) ימשיכו כנראה ללוות אותנו במשך זמן רב. היחס המועדף לכאורה מתבטא בשורה של נושאים, החל מההסכמה שבשתיקה לדחות את המכרז לדור רביעי בגלל בקשה של הוט, וכלה בהטבה האנטי-צרכנית שתעניק לחברה קידומת סלולרית חדשה (053). המנויים של הוט ייאלצו לוותר על השימוש בקידומת הוותיקה שלהם (057), מבלי לזכות לתמורה או לפיצוי.
בימים הקרובים יידרש משרד התקשורת לשאלת עלויות השימוש בתשתיות של בזק והוט, ויהיה מעניין לראות כיצד יחליט בנושא זה השר משה כחלון. הוט ובזק גובות כיום תשלום כפול מספקיות האינטרנט בגין החיבור לאינטרנט. פעם אחת אנחנו כצרכנים משלמים על כל קו, ופעם שנייה הן גובות תשלום מספקית האינטרנט בתמורה לקישור הבינלאומי.
לאחרונה החליט משרד התקשורת לבטל את התשלום שגובה בזק עבור חיבור לקוחות אינטרנט שבוחרים לרכוש שירותי טלפוניה מספקית אינטרנט (Naked ADSL). העיקרון שמנחה את המשרד הוא לחייב את הלקוח פעם אחת בלבד עבור כל קו. המשרד קבע כי ההחלטה של הלקוח בנוגע לשימוש בשירותי טלפוניה לא אמורה לעניין את בזק.
סוגיה דומה ניצבת כעת לפתחו של המשרד: מדוע שבזק והוט לא יגבו תשלום אחד בלבד עבור השימוש בתשתית שלהן? הסיבה לכך נעוצה בהפרדה המבנית הנהוגה בישראל, אך בכל מקרה נראה כי התשלום שמשלמות הספקיות לבזק והוט עבור השימוש בתשתיות שלהן אינו מתומחר נכון, ויש לשקול לבטלו.
מחירי התעבורה (פר ג'יגה) אמנם ירדו בשנים האחרונות, אולם צריך להביא בחשבון גם את הגידול המשמעותי בקצב הגלישה של משתמשי הקצה שצומח בקצב שנתי של כ-45%. בשורה התחתונה מדובר בעלויות-עתק עבור ספקיות האינטרנט, שנאלצות לשלם גם עבור המקטע הבינלאומי, שירותי תמיכה ללקוחות וכו'. ספקי האינטרנט מעבירים לבזק והוט חלק מהכנסותיהם, אולם גם משתמשי הקצה (הלקוחות הסופיים) משלמים לבזק ולהוט עבור תשתית אינטרנט רחבת פס.
התשלום של המנוי עבור תשתית אמור לגלם את עלות ההגעה לבית הלקוח, זאת בהתאם לנפח המידע או לקצב התעבורה. הסכום הזה אמור לכלול גם את החלק היחסי עבור שימוש בתשתית הציבורית.
ספקיות האינטרנט טוענות כי השירות שמספקות בזק והוט הוא שירות של 'גישה אל ספק אינטרנט' - ויש מידה רבה של היגיון בעמדה הזו. ההיגיון הוא שהחיבור אל ספקי הגישה לאינטרנט אמור להיות 'מכוסה' ומתומחר מול משתמש הקצה.
מי נושא בנטל?
במצב הנוכחי, התשלום שגובות בזק או הוט מהמנוי אינו כולל את חיבור המנוי אל ארון התקשורת (DSLAM בבזק, CMTS בכבלים), אלא כולל את כל הדרך מבית הלקוח ועד ספק הגישה לאינטרנט. המתכונת המקובלת בעולם שונה והיא נקראת Unbundling. בארץ תורגם המונח הזה ל'שוק סיטונאי'.
העמדה של ספקיות האינטרנט עולה בקנה אחד עם החלטת המשרד בנושא ה-Naked ADSL שהתקבלה לאחרונה, לפיה התשלום שמשלם המנוי לבזק אמור לכלול את כל העלויות של תשתית רחבת פס.
בנסיבות אלה ראוי לשאול האם יש מקום לדרישה של בזק והוט מספקי האינטרנט לשלם להן פעם נוספת על אותו שירות, בהתאם לנפח או קצב התעבורה. למעשה, תשלומי הג'יגות מביאים לכך שהנושאים האמיתיים בנטל של הגידול בנפחי התעבורה הם ספקי האינטרנט.
המדיניות של המשרד אמנם משקפת רצון סמוי לחסל את ספקיות האינטרנט, אבל בינתיים, כאשר הוט נכנסת לשוק ה-ISP, מבלי הפרדה מבנית קשיחה, ותוך כדי הקלות משמעותיות, נוצר מצב שכבעלת תשתית היא פוגעת בספקיות האינטרנט ובתחרות.
אחד ההישגים הגדולים באסטרטגיה של סטלה הנדלר, יו"ר דירקטוריון הוט, ושל הרצל עוזר, מנכ"ל החברה, הוא שהמבצע שלהם להשקת פעילות ה-ISP הוט נט פגע לא רק בספקיות האינטרנט הקיימות. המהלך של הוט הצליח לחזק את המעמד המונופוליסטי של החברה בתחום הטלוויזיה.
מבצע ההשקה של הוט נט מסובסד על-ידי הרווחים העודפים של החברה מפעילותה כמונופול בטלוויזיה. הרווחים האלה מאפשרים לה להציע ללקוחות חבילה שכוללת שיחות טלפון ללא הגבלה למי שלוקח חבילה משולשת של טלוויזיה, תשתית אינטרנט וטלפוניה תמורת 329 שקל, וחיבור של 100 מגה תמורת 20 שקל בלבד.
בזק לא יכולה לעשות סבסוד צולב בינה לבין בזק בינלאומי, ובנוסף אסור לה למכור חבילות טריפל שמעניקות הנחה. יוצא אם כן שהחבילה המשולשת שעליה מגן משרד התקשורת במסגרת מדיניות שמקנה להוט בלעדיות (בתוספת הסכם התשתיות) - מובילה לפגיעה אנושה בספקיות האינטרנט. נפגעות נוספות הן החברות הסלולריות, שמתחרות בהוט במסגרת התגבשות קבוצות התקשורת.
הנפגעות: פרטנר וסלקום
מה שאנחנו רואים לפנינו הוא מהלך מתוכנן היטב של הוט, שמוביל לכך שהחברה פוגעת בחברות הסלולריות סלקום ופרטנר, דרך החברות הבנות שרכשו - נטוויז'ן וסמייל, בהתאמה. המהלך של הוט פוגע גם בתמריץ של חברות הסלולר להיכנס לשוק הטלוויזיה, שהוא בור השומן של החברה.
הוכחה נוספת ליתרון המובהק שיש לחברות התשתית על פני חברות השירותים ניתן לגלות כאשר עורכים ניתוח פשוט של התוצאות. ההכנסה הממוצעת של בזק והוט מאינטרנט עומדת על כ-70 שקל לחודש. ההכנסה הממוצעת של ספקיות האינטרנט עומדת על כחצי מזה. יתרה מכך, בעוד ההכנסות של בזק והוט עולות בקצב יפה לאורך השנים, הרי שאצל הספקיות ניכרת מגמת קיפאון ברורה.
לכן, כאשר מדברים בימים אלה על שוק מאוזן, לא די ברצון לגבש 4 קבוצות תקשורת, צריך לראות איך הופכים שתי קבוצות נכות לשתי קבוצות שעומדות עמידה יציבה על תשתיותיהן הקוויות. מי שרוצה 4 קבוצות תקשורת שסוגרות את השוק למתחרים חדשים חייב לקחת זאת בחשבון.
הוט בחרה שלא להגיב לסוגיית החבילה המשולשת ולהקלות שמוענקות לה. ממשרד התקשורת נמסר כי הנושא נמצא בבחינת המשרד, וההחלטה צפויה להתקבל במהלך החודש. בזק בחרה שלא להגיב.
