בניגוד לעורכי הדין מהמגזר הפרטי, עורכי הדין המועסקים כפרקליטים בשירות המדינה ממעטים מאוד להתראיין בכלי התקשורת, והדבר גורם לכך שפעמים רבות הציבור הרחב אינו נחשף לעמדות הפרקליטות ביחס לנושאים המשפטיים הבוערים.
כך קרה גם בנוגע לפרשת המינויים ברשות המסים, שבמסגרתה הורשעו במהלך שנת 2011 כמה מבכירי הרשות לשעבר, וביניהם מי שהיה ראש הרשות, ג'קי מצא, בעבירות מירמה והפרת אמונים וסיוע לשוחד. זאת, בגין כניעה לתכתיביהם של אנשי העסקים, קובי בן-גור ויורם קארשי, ביחס למינויים בתוך הרשות.
דברים שנשא ביום שישי האחרון עו"ד דן אלדד, ראש תחום תפקידים מיוחדים בפרקליטות, שטיפל בתחילת הדרך בתיק רשות המסים, במרכז לאתיקה במשכנות שאננים בירושלים, מאפשרים הצצה נדירה לאופן שבו רואה פרקליט בכיר את הפרשה שהסעירה את המדינה, כמו גם את התחושות של פרקליט שעומד בפני ביקורת קשה, בעת שהוא ממלא את עבודתו הציבורית.
בפתח הרצאתו הגדיר אלדד את פרשת השחיתות בצמרת רשות המסים כאירוע "שבו צעדה החברה הישראלית אל מעבר לקו הקצה, לעבר סוג אחר של שחיתות, שהוא אולי חמור ומסוכן יותר מזה שאפיין את רוב פרשיות העבר".
בהמשך הסביר אלדד כי הפרשה היא פרשה כה חמורה בעיניו, בין היתר מכיוון שבעבר התמודדנו, כחברה וכעם, משך השנים, עם השחתה שהייתה לה תמיד מטרה. במקרה של רשות המסים, טען אלדד, "מצאנו ניסיון להשחית רשות שלמה, בבחינת ניסיון השתלטות עוין, כושל, של המושחתים על הרשות. השתלטות באמצעות הגזע, ראש הרשות, על כל העץ. צבירת כוח לשם הכוח, באופן מושחת".
בשבחי מזוז
אלדד לא הסתפק בכך ויצא נגד פרשנים משפטיים וסנגורים, שטענו כי הדרישה של בן-גור וקראשי למינויים ברשות המסים לא יכולה להוות שוחד.
"הטיחו בנו, כרגיל, שאנחנו מנותקים מעולם המעשה, מהדרך שבה דברים נעשים 'באמת'. הציגו אותנו כמי שנפלו יום אחד מהירח", אמר עו"ד אלדד.
לדבריו, הפרקליטים שעסקו בתיק הותקפו, "כמי שמנסים להשליט נורמות של מוסר עילאי באמצעות המשפט הפלילי, שמקומו אינו כאן. זכינו, יחד עם מבקר המדינה, לשם הגנאי 'טהרנים'. רצו לקלל, ונמצאו מברכים, ולכבוד הוא לנו, אבל אנחנו בכלל לא ידענו שאנחנו כאלה".
הלקח האחרון מפרשת רשות המסים, אותו חלק עו"ד אלדד עם הציבור, עסק בצורך במנהיגות משפטית של בכירי הפרקליטות. "כששליחי ההגנה על טוהר המידות מותקפים, יש חשיבות עליונה למנהיגות המשפטית המובילה את הפרקליטים לקרב בבתי המשפט", אמר אלדד.
לדבריו, "הראייה של חשיבות העיסוק בנושא המינויים הייתה פרי ניסיונו העשיר של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז. עמידתו איתנו לאורך כל הדרך והעובדה שנסמכנו על תהליך עבודה רציני ועמוק, בהשתתפות המשנים לפרקליט המדינה, שי ניצן ושוקי למברגר; מנהלת המחלקה הכלכלית, אביה אלף; ומנהלת המחלקה הפלילית, אפרת ברזילי - תהליך שבו עלתה ולובנה כל שאלה אפשרית ובלתי אפשרית - נסכה ביטחון בי ובפרקליטים בצוות שהופיעו בהצלחה בתיק".
בתחילת החקירה הגלויה בפרשת רשות המסים, זמן מה לאחר ששוחרר ממעצר, התפטר מצא מתפקידו כמנהל רשות המסים. בדיון בערעורו ניסה סנגורו, עו"ד נבות תל-צור, לציין את העובדה שמצא הזדרז ופרש, כסיבה להקל בעונשו. הוא שאל את שופט בית המשפט העליון, אדמונד לוי, שדן בערעור: "איזה עובדי ציבור אנחנו רוצים, שלוקחים אחריות או שנאחזים בקרנות המזבח?".
את הרצאתו סיים אלדד בציטוט מתשובתו של השופט לוי. "אב בית הדין, כבוד השופט אדמונד לוי, הגיב בקצרה, בקולו השקט - אבל במילים שמהדהדות מאז בארץ - 'אנחנו רוצים עובדי ציבור נקיי-כפיים'. יהא זה המסר לכולנו".
