בנק ישראל משנה את כללי הטיפול במכשירים מאוגחים - ומחמיר אותם, כך נודע ל"גלובס". בטיוטה לנוהל בנקאי תקין 205, שפורסמה לפני שבוע ותיכנס לתוקף בינואר 2013, קובע המפקח על הבנקים, דודו זקן, מגבלות על ניהול סיכונים וחשיפות איגוח, ומחמיר את דרישות ההון ממוצרים מאוגחים. זאת, כחלק מלקחי המשבר ומהתהליך לאימוץ הנחיות ועדת באזל (BCBS - Basel Committee on Banking Supervision). הטיוטה תעלה השבוע לאישור הוועדה המייעצת למפקח על הבנקים.
אלה עיקרי הטיוטה:
1. נקבע כי בנק לא יוכל להכיר בדירוגים אשר מתבססים על ערבויות או על תמיכות אחרות אשר סופקו על ידו. כלומר, בנק לא יכול להכיר בדירוג של חשיפת איגוח, אם הדירוג מושפע מערבות או מתמיכה דומה אחרת שהבנק עצמו נתן לעסקת האיגוח. אם הבנק ירכוש חשיפות איגוח בעסקה כזאת, עליו לטפל בחשיפות שרכש כאילו הן אינן מדורגות.
2. תיקבע הגדרה של איגוח מחדש (resecuritization), ויוכפלו דרישות הון ממנה. איגוח מחדש היא חשיפת איגוח, שבה אחת או יותר מחשיפות הבסיס עומדת בעצמה בהגדרה של חשיפת איגוח. משקלי הסיכון וההון הנדרש שנקבעו לחשיפות איגוח מחדש, כפולים ממשקלי הסיכון של חשיפות איגוח רגילות בדירוג של A ומעלה, ופי 2.25 בדירוג של BBB.
3. ניתוח סיכונים עצמאי - בנק לא יוכל להשתמש במשקלי הסיכון שנקבעו, מבלי שיהיה לו מידע מקיף בכל הקשור למבנה עסקת האיגוח והבנה מעמיקה של הסיכון הכרוך בה. הבנק לא יוכל עוד להתבסס רק על הערכות של חברות דירוג חיצוניות. בנק יחויב להחזיק במידע לא רק על רבדי האיגוח הבסיסיים, כגון שם המנפיק ואיכות האשראי, אלא גם על המאפיינים והביצועים של מאגרי חשיפות הבסיס של רובדי האיגוח. למשל: סדר הקדימויות החוזי לקבלת תשלומים, גורמים מאיצים הקשורים לסדר הקדימויות לקבלת התשלומים והגדרות כשל ספציפיות לעסקה. בנק שלא יעמוד בתנאים, יבצע הפחתה מההון בגובה החשיפה.
4. לגבי מכשירי נזילות הוחמרו דרישות ההון. מקדמי ההמרה לאשראי (CCF) נקבעו על 50%, בעוד שעד עתה מכשירי נזילות לטווח קצר של עד שנה קיבלו מקדם המרה של 20%. כלומר, הון הנדרש להקצות בעבור מכשירים אלו גדל פי 2.5.
5. בטיוטה שהופצה במקביל לנוהל בנקאי תקין 208, ביטל בנק ישראל ארביטראז' רגולטורי שעד כה אפשר לבנקים לקבל הקלות בהקצאת ההון לחשיפות איגוח בעלות אותה דרגת סיכון, שנכללו בתיק למסחר - ולא בתיק הבנקאי - והשווה בין דרישות הון של שני התיקים.