חכם
הערב (ד') ישודר בערוץ 2 הפרק האחרון של סדרת המשטרה "המיוחדת". אם אתם מגלגלים את השם הזה בראש ולא בטוחים על מה מדובר, זה בסדר: הרייטינג של הפקות מקור מושקעות ואיכותיות (ו"המיוחדת" היא בהחלט כזאת, ע"ע גם "אחת אפס אפס") נמצא בירידה מתמדת לטובת שעשועוני ריאליטי.
אפשר לצקצק בשפתיים, אפשר לכפות על הזכיינים להפיק "סוגה עילית", אבל דבר אחד לא ניתן לעשות: לחייב את הציבור לצפות בזה. שוב מתברר כי טלוויזיה מסחרית היא, קודם כל, בידור קליל, והתכנים האיכותיים יותר - מקומם בשעות שמחוץ לפריים-טיים או בערוצי נישה.
רשע
צריך להיות רשע גדול כדי להוריד מלוח המשדרים את ערוץ הילדים. יותר מ-20 שנים פועל הערוץ הזה, ולמרות ביקורות שספגו פה ושם תכניו וכוכביו, הוא שימש במה ללא מעט להפקות מקור שזורות תכנים ראויים והעברה של מסרים חינוכיים.
הטענה הפופולרית היא שערוצים זרים כמו ערוץ דיסני, למשל, מאיינים את הצורך בקיומו. דיסני הוא יופי של ערוץ בעיניי, אבל לא תחליף לערוץ ילדים בעברית, השפה היחידה שמדברים ילדים מחוץ למדינת תל-אביב.
זה אולי קלף לגיטימי לפלטפורמות כמו הוט ו-yes כדי לשפר את מעמדן מול מפיקי הערוץ, אבל אם הוויכוח העסקי הזה יביא לסגירתו, יוקדשו גם מעט השעות שבהן מבלים ילדינו מול "חסמב"ה" ו"אליפים" לפייסבוק.
תם
והנה שאלת תם: איך מודדים בכלל רייטינג של שידורים "אירועניים"? קותי סבג מ"האח הגדול" הוא אולי אוהד בית"ר ירושלים, אבל שלשום (ב') הוא סבל מגורל דומה לזה של מסי, כוכב ברצלונה: כשנערך משחק גמר ליגת האלופות, בין שתיים מהקבוצות האהודות בישראל, ברצלונה ומנצ'סטר יונייטד, נרשם בדוחות הרייטינג כי יותר צופים צפו באותו הערב בתוכנית "האח הגדול" בערוץ 2.
כמובן שמדובר בנתון שקרי: המשחק ההוא שודר במאות פאבים, מסעדות או בתים פרטיים כאשר עשרות עד מאות צופים מתכנסים מול מסך אחד. באופן קצת פחות מובהק, היה זה המצב גם ביום ב' האחרון: "אירועי צפייה" משותפת בגמר "האח הגדול" גרמו לכך שהמון אנשים ראו אותו, אבל הרייטינג שלו (40.2%, מרשים לכשעצמו) היה נמוך מהממוצע העונתי.
שוב הוכח כי שיטת מדידת הרייטינג בישראל אינה מסוגלת לעכל אירועים טלוויזיוניים שמתאפיינים בצפייה משותפת.
ושאינו יודע לשאול
ואולי במקרה הזה נאמר - ושאינו רוצה לשאול, בטח לא שאלות קשות. רבים סבורים כי עמדתו הבלתי מתפשרת של ראש הממשלה בנוגע לערוץ 10 נובעת מנקמנות אישית.
אלא שמי שחושב כך אינו נותן מספיק קרדיט לבנימין נתניהו: ערוץ 10 עבורו הוא רק הסימפטום - הבעיה האמיתית שלו היא עם תקשורת חופשית.
יש לנתניהו עיתון יומי שמדברר אותו, המהפכה ברשות השידור נועדה להרחיק ממנה גורמים "חתרניים" כביכול שעיקר חטאם הוא חשיבה ביקורתית, ערוץ 10 עובר התעללות רגולטורים ו... בחדשות ערוץ 2 נדמה שמפנימים היטב את הלקח: בחודשים האחרונים זוכה נתניהו לכיסוי מסיבי ונטול ביקורת.
העובדה שראש הממשלה אמור להיות גם הפוסק האחרון בעניינה של חברת החדשות רק מחדדת את המסר לקראת הבחירות, בנוסח "אני קלאודיוס": הישאר מטומטם - ותישאר בחיים.