תיקון חדש לחוק מע"מ (תיקון 42) שהתקבל החודש כולל, בין היתר, הקלות מיסוי משמעותיות לסקטור של היצרנים הקטנים בעיקר. עד כה נדרשו עוסקים במגזרים רבים להוציא חשבונית מס ולשלם את המע"מ כבר בסמוך לאחר ביצוע העסקה, גם אם התמורה טרם שולמה להם.
במשק שבו השתרש משום מה הנוהג המגונה של תשלום על בסיס שוטף פלוס 30 ולעיתים אף שוטף פלוס 90 ויותר, לרבות תשלומים המבוצעים באיחור וללא הצדקה חוקית על-ידי הרשויות וגופים ממשלתיים שונים, נוצר עיוות חמור, שלפיו העוסקים צריכים לממן את תשלומי המע"מ עבור לקוחות, גם כשהלקוח הוא המדינה בעצמה.
תופעה זו יוצרת מצוקת אשראי חריפה ולעיתים יכולה להביא אף להתמוטטות של עסקים רק בשל הפערים בין מועד החיוב במע"מ לבין מועד קבלת התמורה. זאת, שלא לדבר על מצבים של חובות אבודים, שבהם הקונה אינו משלם לספק את התמורה המגיעה לו, ובינתיים הספק כבר שילם את המע"מ לרשויות.
לבעיה הזו נוספת צרה נוספת - הנטל המשפטי המוטל על עוסקים להכרה בחוב אבוד לצורך קבלת החזר המע"מ הוא כבד ומחמיר, ומחייב את העוסק להוכיח כי נקט את כל האמצעים החוקיים לגביית החוב - דבר שלא תמיד משתלם לבצעו, בעיקר כשסיכויי הגבייה בפועל נמוכים.
הקלה לעוסקים
בתיקון האחרון לחוק יש אפוא משום בשורה גדולה בעיקר לעוסקים הקטנים: במטרה לסייע ליצרנים קטנים תוקנה הוראת שעה, שלפיה יצרנים שמחזורם השנתי הוא עד 1.95 מיליון שקל, יוכלו לדווח במשך שנה מיום פרסום החוק לפי מועד חיוב על בסיס מזומן, להבדיל מהמצב עד כה שבו כבר בעת ביצוע המכר או השירות חלה החובה לשלם את המע"מ. שר האוצר אף הוסמך להאריך את התקופה האמורה.
כמו כן, התיקון לחוק קובע כי המועד להוצאת חשבונית המס יהיה תוך 14 יום ממועד החיוב במס, בין אם מועד החיוב הוא על בסיס מזומן ובין אם הוא על בסיס מצטבר, ומה שחשוב עוד יותר לענייננו הוא כי קונה לא ידרוש חשבונית מס קודם לתשלום התמורה או חלקה, אם המועד לחיוב במס בשל העסקה הוא על בסיס מזומן (עם קבלת התמורה ועל הסכום שהתקבל). בעוד שקודם לתיקון חלה חובה על העוסק להוציא חשבונית מס לפי דרישת הקונה, גם אם הדרישה באה לפני התשלום.
בכך יש משום הקלה גדולה נוספת לאותם עוסקים, שכן, גם עוסקים המדווחים על בסיס מזומן למע"מ שלא חייבים בתשלום המס, אלא עם קבלת התמורה, נתקלו בתופעה, בעיקר מצד לקוחות שהם גופים גדולים, שדרשו את הוצאת חשבונית המס כתנאי לביצוע התשלום, ובכך עיקרו למעשה מתוכן, במידה רבה, את היתרון שקיים בדיווח על בסיס מזומן, כפי שהוסבר.
מעתה, לאור התיקון האמור יימנע הדבר, שכן נקבע בחוק כי קונה לא ידרוש חשבונית מס קודם לתשלום התמורה כאשר המועד לחיוב במס הוא על בסיס מזומן.
עם זאת, יש לתהות האם הוראת החוק אינה ניתנת להתניה בהסכמה בין הצדדים. כלומר, האם היא חלה גם במצבים שבהם בהסכם עם הספק הותנה מראש, כחלק מהתנאים לקבלת העבודה, החובה להמציא חשבונית קודם לתשלום? והאם אין ההוראה חלה רק במצבים שבהם הסכם בין הצדדים שותק בעניין זה.
לדעתי, הדבר אינו נקי מספקות. כמו כן, לא נקבעה כל סנקציה בנדון, כך שלא ברור מה ייעשה בקונה המסרב לבצע את התשלום לפני קבלת חשבונית מס מהספק. עם זאת, יש לקוות כי עצם קביעת ההוראה החדשה בחוק תתרום לשינוי נורמות פסולות שנשתרשו במשק ולשיפור מוסר התשלומים.
מכל מקום, מעתה יהיה קשה יותר להיתלות ב"תירוץ" של קבלת החשבונית מראש כאמתלה לעיכוב תשלום התמורה.
שיפור תזרים המזומנים
עוד נקבע בין התיקונים כי מועד החיוב במס בשל עסקאות שירות שמחירן הושפע מיחסים מיוחדים, או שלא נקבע להן מחיר, או שהתמורה כולה או חלקה אינה בכסף - יהיה תמיד על בסיס מצטבר (עם מתן השירות).
בצד ההקלות ועל מנת להילחם בהעלמת עסקאות, נקבע כי יוטל קנס בשיעור של 30% ממס התשומות שהוכר במסגרת שומה, למי שהעלים תשומות ולא רשם אותן בספרים, ולא ניהל ספרים כדין או ניהל ספרים בסטייה מהותית.
ערעור על הקנס יוגש לבית המשפט המחוזי, הן הקנס האמור והן הקנס המוטל לפי סעיף 95(א), תשלומם יידחה אם הוגש ערעור, אלא אם בית המשפט או ועדת הערר החליטו אחרת. הקנסות ישולמו בתוספת ריבית והפרשי הצמדה.
לסיכום, השינוי לחוק הוא בעיקרו מבורך, והוא בגדר הקלה משמעותית במגזר העסקים הקטנים בתחום היצרני, ויש בו כדי להקל על מצוקת האשראי של מגזר זה ולהביא לשיפור מצב תזרים המזומנים בעסק.