שנה לא פשוטה עברה על ענף בתי ההשקעות המקומי. בתי ההשקעות הושפעו מהמפולת בשוקי ההון, ורובם סיימו את 2011 עם ירידה בהכנסות וברווחים. יחד עם זאת, למרות ירידות השערים שנרשמו בשנה החולפת, רוב בתי ההשקעות הצליחו להגדיל את היקף נכסיהם, אם כי חלקם עשו זאת בזכות רכישות.
אבל, כאמור, הרווחים של רובם קטנו, והסיבות המרכזיות לכך הם גביית דמי ניהול נמוכים יותר ומעבר למוצרים פחות רווחיים, שחיקה ברווחיות הברוקראז', האטה בפעילות החיתום, גידול בעלויות הרגולציה, והפסדי נוסטרו.
כך, ההכנסות המצרפיות של ששת בתי ההשקעות הציבוריים - אקסלנס, דש-איפקס, אי.בי.אי, לידר שוקי הון, אנליסט וכלל פיננסים (שמניותיו לא נסחרות בבורסה אך הוא הנפיק אג"ח) - עמדו על כ-1.86 מיליארד שקל, ירידה צנועה של 6% לעומת 2010. הרווח הנקי המצרפי, לעומת זאת, נחתך בלא פחות מ-67% והגיע ל-116 מיליון שקל בלבד - סכום זעום בהתחשב בעובדה שששת בתי ההשקעות מנהלים יחד יותר מ-220 מיליארד שקל.
אבל גם השנה היו בתי השקעות יוצאי דופן שבלטו בניגוד למגמה, והפעם היו אלה דש-איפקס, שבשליטת אלי ברקת ובניהול עידו נויברגר ו-ויקטור שמריך, ולידר שוקי הון, שבשליטת לידר השקעות ובניהול עמית ורדי. שני אלה הצליחו להגדיל את הכנסותיהם, כשבדש-איפקס עשו זאת באמצעות רכישות תכלית, ובלידר תודות לגידול אורגני (לידר מחזיק ב-50% מילין לפידות שצמח משמעותית ב-2011).
שני בתי ההשקעות הללו גם היו היחידים שחילקו דיבידנד בגין תוצאות 2011. לידר שוקי הון חילק לבעלי המניות 23 מיליון שקל, ואילו דש-איפקס חילק להם 40 מיליון שקל, כשהוא צפוי לחלק דיבידנד נוסף של 187 מיליון שקל במסגרת המיזוג הנרקם עם מיטב.
מה שלא השתנה השנה, הוא שאת התוצאה המצרפית משך כלפי מטה כלל פיננסים, בית ההשקעות שבבעלות כלל ביטוח מקבוצת אי.די.בי, ובניהול יורם נווה, שהפסיד ב-2011 98 מיליון שקל. כלל פיננסים רשם את הירידה החדה ביותר בהכנסות, וגם היה בית ההשקעות היחיד שעבר בשורה התחתונה להפסד.
אילו עוד מגמות בלטו במהלך השנה שעברה, ומה צפוי לנו בשנה הנוכחית? לפניכם המספרים הבולטים של ענף בתי ההשקעות ב-2011.
1 זהו מספר בתי ההשקעות שהצליחו להגדיל את רווחיהם בשנה החולפת. בית ההשקעות המדובר הוא לידר שוקי הון, חברת הברוקרים שמחזיקה כאמור בבית ההשקעות ילין לפידות. 2011 הייתה שנה חלומית עבור בית ההשקעות המנוהל על ידי מייסדיו, דב ילין ויאיר לפידות: הוא גייס יותר מכולם בקופות הגמל (כ-2.5 מיליארד שקל), היה היחיד שגייס בקרנות נאמנות מסורתיות (כ-50 מיליון שקל) ורשם גיוסים גם בתיקי ההשקעות. סך נכסי ילין לפידות צמחו אורגנית ב-3.5 מיליארד שקל ל-17 מיליארד שקל, ועימם גם ההכנסות והרווחים.
ההכנסות מניהול השקעות (לא כולל נוסטרו) זינקו ב-52% ל-128 מיליון שקל, והרווח התפעולי שלו עמד על 36 מיליון שקל - כמעט פי 2 לעומת 2010. הרווח הנקי ב-2011 הגיע ל-28 מיליון שקל.
62% זוהי הירידה ברווחי בתי ההשקעות מפעילות הברוקראז'. חמשת בתי ההשקעות העוסקים בפעילות הזו - אקסלנס, דש-איפקס, אי.בי.אי., לידר שוקי הון וכלל פיננסים - הרוויחו ממנה יחד רק 17 מיליון שקל (רווח תפעולי), לעומת 45 מיליון שקל ב-2010. כלל פיננסים ולידר שוקי הון אף הפסידו מהפעילות הזו.
רבות כבר נכתב על הגורמים שהביאו את התחום הזה, שהיה פעם מקור לרווחים, למצבו הנוכחי. הגורם העיקרי שפגע בו הוא כניסתם האגרסיבית של הבנקים, שהורידו את העמלות בחדות. בשנה החולפת המצב רק החמיר כאשר גם הברוקראז' של קרנות הנאמנות עבר לידי הבנקים. ולמרות זאת, מעניין לציין כי על אף השחיקה שחווה המגזר הזה, בראש טבלת המתעשרים בענף עדיין מופיע סוחר אג"ח מאי.בי.אי (ראו מסגרת).
226 מיליארד שקל. זהו היקף הנכסים המצרפי של ששת בתי ההשקעות לסוף 2011. מדובר בצמיחה מינורית של 2% לעומת 2010. מבין השישה, שני בתי השקעות, אקסלנס וכלל פיננסים, רשמו קיטון בהיקף נכסיהם הכולל. הארבעה האחרים צמחו. אך, כאמור, בעוד הצמיחה בנכסים הייתה אמורה להביא גם לצמיחה בהכנסות וברווחים, בפועל התחרות העזה, הרגולציה ועלויותיה, והעדפות המשקיעים, הביאו לכך שדמי הניהול שנגבו, בכל התחומים, ירדו.
כך, למשל, בקרנות הנאמנות, הביאה התחרות מנהלים רבים להשיק קרנות הפסדיות הגובות דמי ניהול הנמוכים מעמלת ההפצה. בקופות הגמל, עוד לפני קביעת התקרה בדמי הניהול, ניכרה בהם שחיקה שמקורה בניסיון של הגופים לשמר לקוחות. בתחום ניהול התיקים, יותר ויותר מנהלים נכנסו לתחום הניהול לגופים ומוסדות, בו הרווחיות נמוכה מאוד. בברוקראז' העמלות נחתכו, כאמור, ובחיתום עוסקות החברות בהפצת ני"ע שבגינה משולמות עמלות נמוכות יותר. במקביל, העלויות זינקו, ומשכורות העתק המשיכו לזרום לכיסי המנהלים. כך קרה שהגידול בנכסים לא חלחל לשורה התחתונה.
28 מיליון שקל. זהו ההפסד המצרפי של בתי ההשקעות מפעילות הנוסטרו שלהם (ללא אקסלנס). חוץ מלידר שוקי הון, כל שאר הגופים הפסידו מניהול ההשקעות העצמיות שלהם, והפסדים אלה נעו בין 10 מיליון שקל (כלל פיננסים ואי.בי.אי, כל אחד) ל-6-5 מיליון שקל (דש-איפקס ואנליסט, בהתאמה). ב-2010, תודות לעליות השערים בבורסה, הרוויחו בתי ההשקעות מעל 100 מיליון שקל בפעילות הנוסטרו שלהם, וב-2009, שנת הראלי, הם הרוויחו יחד כ-390 מיליון שקל.
השנה הנוכחית התחילה בדשדוש של השוק המקומי לעומת שוקי העולם, אולם בינתיים כבר הדביקה תל אביב חלק מהפער, והמעו"ף עבר לעלייה של 4% (ה-500 S&P הוסיף 11% בתקופה המקבילה). סממן נוסף לכך ש-2012 עשויה להיות טובה יותר הוא היצירות בקרנות הנאמנות: לאחר שב-2011 איבדו הקרנות המסורתיות כ-27 מיליארד שקל, מתחילת השנה הן כבר גייסו כ-4 מיליארד שקל. כך שאם מגמה זו תימשך, בתי ההשקעות צפויים ליהנות ב-2012 לא רק מרווחי נוסטרו אלא גם מעלייה בהכנסות מהקרנות.
בהתאם, ייתכן שתוכניות הקיצוצים והפיטורים שכבר החלו לצוץ ירוככו, למעט במקרים כמו של מיזוג דש-איפקס ומיטב שטומן בחובו פיטורים הכרחיים. גם אם כך אכן יקרה, בתי ההשקעות כבר ביצעו בחודשים האחרונים פיטורים בשוליים, עצרו גיוסים וקיצצו בשכר ובעמלות, כך שריכוך אפשרי של המהלכים הללו יהיה ממילא חלקי בלבד.
13.3 מיליון ש' לנויברגר ושמריך, 9.4 מיליון ש' לילין ולפידות
לאור העובדה שדש-איפקס וילין לפידות בלטו בתוצאותיהם החיוביות ב-2011, אין זה מפתיע כי ארבעה מבין ששת שיאני השכר בבתי ההשקעות אשתקד, הם המנכ"לים המשותפים של דש-איפקס ושל ילין לפידות. שני הראשונים, עידו נויברגר וויקטור שמריך, חילקו ביניהם ב-2011 עלות שכר מצרפית של 13.3 מיליון שקל, ואילו השניים הבאים, דב ילין ויאיר לפידות, זכו ל-9.4 מיליון שקל.
שני בתי ההשקעות הצליחו לצמוח בהכנסות, כשבילין לפידות הצמיחה נעשתה בזכות גיוסים שהתבססו על הביצועים הטובים שמשיגים שני מנהלי ההשקעות העומדים בראשו.
ברשימת שיאני השכר מככב גם עופר לב, סמנכ"ל מסחר בחבר הבורסה של אי.בי.אי ומנהל דסק אג"ח חו"ל. עלות שכרו בשנה החולפת עמדה על 7.3 מיליון שקל, כש-6.6 מיליון שקל מתוכם הם מענק. ללב כלל אין הסכם העסקה עם אי.בי.אי. ושכרו מוענק לו לפי שיעור מהרווח לפני מס, ובהתאם לשיקול הדעת של ההנהלה. חבר הבורסה של אי.בי.אי. רשם ב-2011 רווח תפעולי של 9 מיליון שקל בלבד, אולם כנראה שרווחי הדסק של לב חיפו על השחיקה בברוקראז' המקומי. ב-2010 גרף לכיסו לב שכר בעלות של 8.7 מיליון שקל.
מנהל נוסף ששכרו אינו תואם לשורה התחתונה של בית ההשקעות בו הוא עובד הוא יעקב ויינשטיין, מנהל ההשקעות הראשי של מגדל שוקי הון. בית ההשקעות רשם צניחה בהכנסות וברווחים (ראו מסגרת), אולם התגמול של ויינשטיין נגזר מהרווחיות של הקרנות שבניהולו, וכך עלות שכרו ב-2011 הגיעה לכ-6 מיליון שקל.
אפסילון הרוויח 5 מיליון שקל בלבד
כמו בתי ההשקעות הציבוריים, גם מקביליהם הפרטיים שנמצאים בבעלות חברות ציבוריות רשמו אשתקד ירידה בהכנסות וברווח. זאת, למרות שהיקף הנכסים של חלק מהם עלה. יוצא דופן היה מיטב (שתוצאותיו מתפרסמות במסגרת דוחות ישיר איי.די.איי), שרשם צמיחה של 3% בהכנסות, בעיקר בגלל רכישות שביצע במהלך השנה. הרווח של מיטב, לעומת זאת, נחתך ב-44% ל-22 מיליון שקל. מיטב שבניהול אילן רביב ניהל בסוף השנה 45 מיליארד שקל.
הראל פיננסים מקבוצת הראל ובניהול סמי בבקוב, ניהל כמחצית מכך - 24 מיליארד שקל. למרות זאת, הרווח שלו לפני מס עמד על 29 מיליון שקל, וגם אם בעקבות ועדת טרכטנברג הוא נחתך בחדות, נראה כי השורה התחתונה של שני גופים אלה די דומה. במגדל שוקי הון שבניהול רונן טורם שמרו על יציבות בנכסים (20 מיליארד שקל), אולם ההכנסות והרווח לפני מס נחתכו בשיעור דו ספרתי, ל-236 מיליון שקל ו-20 מיליון שקל, בהתאמה.
נכסי מנורה מבטחים שבניהול זיו שמש ומקבוצת מנורה, קטנו ב-2011 ב-21%. רוב הקיטון נובע מהפדיונות בקרנות, כנראה בשל אי הוודאות שיצרה חקירת המנכ"ל הקודם, רונן אביגדור. בהתאם לכך, ההכנסות נחתכו ב-16% ל-89 מיליון שקל, והרווח לפני מס ירד ב-30% ל-7 מיליון שקל. באפסילון, שבשליטת כור והמנכ"ל שמואל פרנקל, נרשמה צמיחה בנכסים שתורגמה לעלייה בהכנסות שלא חלחלה לשורת הרווח. הכנסות אפסילון עמדו על 63 מיליון שקל, אולם הרווח הנקי ירד ב-55% ל-5 מיליון שקל בלבד.
