משרד המשפטים עם שר התמ"ת בוויכוח על יבוא צמר סלעים: חוות-דעת שחיבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, מפילה את כל הטיעונים שמעלה שר האוצר, יובל שטייניץ, נגד היטל הגנה מיוחד להגבלת ייבוא צמר סלעים וצמר זכוכית. שר התמ"ת, שלום שמחון, מבקש להשית את ההיטל בנימוק שהוא יגן על הייצור המקומי. בחוות הדעת של ליכט, שהגיעה לידי "גלובס", נטען בין היתר כי "החלטת שר האוצר (להתנגד להשתת היטל ההגנה - י"א) לא נתמכת בתשתית עובדתית מספקת ולכן בעיתוי הנוכחי לא ניתן לבסס עליה טיעוני הגנה בבית המשפט".
בארץ קיים מפעל יחיד מסוגו המייצר צמר סלעים - ש. כהן בקרית גת -המתקשה להתחרות בייבוא הנרחב של התוצרת, המשמשת חומר גלם בתעשיית דלתות הפלדה ואמצעי בידוד בבנייה הירוקה. המחלוקת בין משרדי האוצר והתמ"ת התגלגלה לפתחו של המשנה ליועמ"ש לממשלה על רקע עתירה שהגיש באחרונה לבג"ץ המפעל. לטענת המפעל, הוויכוח העקרוני בין שני המשרדים מנציח את הבעיה שבגינה נזקק להגנה מיוחדת ולפיכך ביקש מבג"ץ להורות לשטייניץ להסיר התנגדותו וליישר קו עם עמדת שר התמ"ת, שתמך בהשתת היטל זמני.
שמחון גיבש את עמדתו לאחר שקיים שימוע ממושך בנושא. לדעתו, ההיטל יגן על הייצור המקומי וימנע פיטורים של כמאה עובדים בקרית גת. עם זאת, בהיעדר הסכמה מצד שר האוצר, שנתונה לו זכות הווטו בתחום ההיטלים, ההיטל החדש לא יוכל להיכנס לתוקף. לאחר שעיין בהמלצות שהעביר לו שמחון, קבע שטייניץ כי הן נוגדות את מדיניות הממשלה התומכת בהגברת התחרות במשק באמצעות הרחבת הייבוא.
חוששים מ"פעולת תגמול"
ליכט מתייחס בחוות הדעת שלו לארבעה טיעונים מרכזיים של שטייניץ: האחד הוא שהיצרן ש. כהן יהיה המוגן היחיד בישראל והדבר יקנה לו כוח מונופוליסטי ויפגע בתחרות; הטיעון השני הוא שהתשומות בשוק הדיור יתייקרו ויתגלגלו לצרכן שלא בצדק; הטיעון השלישי - תשתית העובדות ששימשה את משרד התמ"ת בהליך השימוע בעייתית, והטיעון הרביעי - להשתת ההיטל עלולה להיות השפעה שלילית במישור הבינלאומי. באוצר חוששים מ"פעולת תגמול" מצד מדינה אחרת, שתהיה לה השפעה מאקרו-כלכלית. בעניין זה קבע ליכט כי "שימוש בנימוק זה חייב להיות נדיר ביותר ולהתבסס על תשתית עובדתית מוצקה. כיוון שהסכמי הסחר נמצאים בתחום מומחיותו של משרד התמ"ת, יש לתת משקל רב לעמדתו בתחום זה. המקרה שלפנינו לא נוגע לאותם מקרים נדירים, כי הנימוק הבינלאומי לא מבוסס. העמדה כוללת אמירות כלליות וטוענת לחשש ערטילאי לנזק לא ברור. אין כל ניתוח של השלכות רחבות היקף בעקבות הטלת ההיטל".
בסיכום כותב עו"ד ליכט כי "החלטת שר האוצר לא נתמכת בתשתית עובדתית מספקת ולכן בעיתוי הנוכחי לא ניתן לבסס עליה טיעוני הגנה בבית המשפט (...) יש להעניק לשר האוצר שהות לשוב ולשקול את עמדתו על בסיס העמדה בחוות דעת זו".
באחרית חוות הדעת, העיר ליכט כי המחלוקת שנדרש לה אינה משפטית במהותה, אלא משקפת סוגיה עקרונית: בעוד משרד האוצר מסרב באופן עקבי להיטלי סחר, משרד התמ"ת יעדיף את טובת התעשייה המקומית על פני ערכים אחרים. לדעת ליכט, פתרון הקבע למשברים הבאים הוא בתיקון של חוק ההיטלים. "כדי למנוע מחלוקות עתידיות, ניתן לתקן את החוק ולהבהיר את סמכויות השרים בצורה ברורה. לחלופין, ניתן להביא את המחלוקות בין השרים להכרעה בממשלה".
האוצר: עמדתנו לא השתנתה
במשרד האוצר אמרו היום (א') כי פרטי חוות הדעת של המשנה ליעוץ המשפטי לממשלה טרם הובאו לעיון כל הגורמים המעורבים בנושא. עם זאת, גורמים המקורבים לעניין אמרו כי לא חל שינוי בעמדת המשרד בנוגע להיטל ההגנה על ייבוא של צמר סלעים וצמר זכוכית וכי עו"ד ליכט לא נחשף לרוב המסמכים שעל בסיסם שר האוצר ואנשי לשכתו גיבשו את עמדתם.
לטענת בכיר באוצר, בסוף חודש מארס קיים עו"ד ליכט דיון במשרדו ובו השתתפו נציגים ממשרד האוצר וממשרד התמ"ת וכבר אז התברר כי אין בידיו די מסמכים להבהיר את האופן שבו גיבש משרד האוצר את עמדתו. "למרבה הצער, הוא התבסס על תקציר מנהלים של דוח מקיף שעשינו. כל הדוח לא הועבר אליו מסיבה טכנית", אמר.
