גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ברייטסורס תנסה להנפיק מחר בוול סטריט; השוק ייתן אמון?

ברייטסורס היא גלגול של חברת לוז, שהוקמה ע"י ארנולד גולדמן וישראל קרויזר ■ מטה החברה יושב בקליפורניה, אך מרכז הפיתוח ורוב העובדים נמצאים בישראל ■ מאז שהוקמה הפסידה החברה 288 מיליון דולר, והיא לא צפויה להרוויח עד 2014

גל החברות בעלות זיקה ישראלית המנפיקות בוול-סטריט נמשך. בחסות חג הפסח תצא מחר לדרך בבורסה האמריקנית הנפקתה של חברת BrightSource Energy האמריקנית-ישראלית, העוסקת בהקמת שדות תרמו-סולאריים.

מטה החברה, המעסיקה 412 עובדים, הועבר בשנת 2008 לאוקלנד, קליפורניה, אך מרכזי הפיתוח והניסויים ברייטסורס, שהוקמה ב-2004, שבהם מועסקים רוב עובדיה (לפי הערכות כ-75%), נמצאים בהר חוצבים בירושלים ובמישור רותם בנגב.

את רשימת חתמי ההנפקה מובילים השמות הבולטים בוול-סטריט, ובראשם גולדמן זאקס, ברקליס, סיטי, דויטשה בנק ו-Lazard. ברייטסורס מעוניינת להנפיק 6.9 מיליון מניות (14% מהון מניות החברה), כאשר טווח המחיר שנקבע להנפקה עומד על 21-23 דולר למניה, המשקף לחברה שווי של 1-1.1 מיליארד דולר (אחרי הכסף). אם יהיו ביקושים מצד המשקיעים במחיר הזה, צפויה החברה לגייס 145-159 מיליון דולר, ואם אכן ההנפקה תושלם, תיסחר ברייטסורס בנאסד"ק תחת הסימול BRSE.

יצרנית החשמל והטורבינות הצרפתית Alstom היא המשקיעה האסטרטגית הגדולה בחברה, ועד היום השקיעה בסבבי הגיוס השונים שלה 130 מיליון דולר, אשר הקנו לה בעלות על 21.9% מהחברה. Alstom הודיעה כי תשקיע 65 מיליון דולר בהנפקה, לפי המחיר שייקבע בה.

לצד Alstom, בין בעלי המניות הבולטים בברייטסורס גם קרן ההון סיכון VantagePoint (18.6%) ומורגן סטנלי (7.2%), ובין המשקיעים הקטנים יותר ניתן למצוא את קרנות ההון סיכון של ממשלת רוסיה, קרן הפנסיה קאלפרס וחברות האנרגיה שברון ו-BP. בעל מניות בולט נוסף בחברה הוא מייסדה ארנולד גולדמן (5.2%), והמנכ"ל ג'ון וולארד מחזיק 1.5% ממניותיה.

גנזה הנפקה לפני שנה בדיוק

שורשיה של ברייטסורס הם בחברת לוז שפשטה את הרגל בתחילת שנות ה-90. ביחד עם גולדמן ייסד את החברה ישראל קרויזר, המכהן היום כמשנה למנכ"ל החברה למו"פ ולהנדסה וכמנכ"ל ברייטסורס תעשיות ישראל. גולדמן, שלא נואש מהחזון הסולארי, הקים את לוז 2 - כיום חברה-בת בבעלות מלאה של ברייטסורס אנרג'י.

ב-2008 שינתה לוז 2 את שמה לברייטסורס אנרג'י, והעבירה את משרדיה הראשיים מירושלים לאוקלנד שבקליפורניה.

ברייטסורס בוחנת גיוס הון באמצעות שוק ההון זה תקופה ארוכה, אולם עד עתה גייסה בעיקר ממשקיעים פרטיים וקרנות הון סיכון. החברה ביצעה ב-2006 את סבב הגיוס הראשון שלה, בו גייסה 16.5 מיליון דולר לפי שווי של כ-50 מיליון דולר. מאז שוויה זינק, ובגיוס החמישי שהושלם במארס אשתקד גייסה כבר 125 מיליון דולר לפי שווי של 700-800 מיליון דולר (אחרי הכסף). באפריל אשתקד הגישה תשקיף לגיוס של עד 250 מיליון דולר, אולם בסופו של דבר לא יצאה אז ההנפקה אל הפועל. בסך הכל גייסה החברה עד עתה 539 מיליון דולר.

את שנת 2011 סיימה ברייטסורס עם הכנסות בהיקף 159 מיליון דולר והפסד של 111 מיליון דולר. מאז שהוקמה הפסידה החברה 288 מיליון דולר במצטבר, והיא לא צפויה להיות רווחית עד שנת 2014, אז יתחילו לפעול מספר פרויקטים שלה הנמצאים בהקמה.

שותפה עם גוגל בפרויקט ענק

קבוצת ברייטסורס-Alstom היא אחת משלוש החברות שהגיעו לגמר המכרז להקמת תחנות הכוח הסולאריות באשלים שבנגב, אולם הפרויקט הראשון והמשמעותי ביותר שלה הוא פרויקט Ivanpah במדבר מוהאבי בקליפורניה, שכולל שלוש תחנות כוח תרמו-סולאריות נפרדות.

עלות הקמת התחנות הללו נאמדת בכ-1.6 מיליארד דולר, כאשר חלק גדול מהמימון, 1.37 מיליארד דולר, מגובה בערבות משרד האנרגיה האמריקני. שתי הממנות העיקריות הנוספות הן גוגל, שהשקיעה בפרויקט 168 מיליון דולר, לצד 300 מיליון דולר שהשקיעה NRG סולאר (הון ולא חוב). בסך הכל בידי ברייטסורס חוזי חשמל חתומים לטווח ארוך המגלמים פוטנציאל הכנסות עתידי של כ-4 מיליארד דולר.

מניתוח הנפקה שנערך על ידי קרן ההשקעות Renaissance Capital (המשקיעה בין היתר בחברות היי-טק ישראליות), ואשר הגיע לידי "גלובס", עולה כי תהליך ההנפקה לא צפוי להיות קל, ולא בטוח שהחברה תצליח במשימתה. זאת, על רקע ההפסד הגבוה שרשמה עד עתה, ומכיוון שהחברה לא צפויה להיות רווחית בשנתיים הקרובות. בנוסף, משך הפיתוח של כל פרויקט הוא ארוך, בין שלוש לשבע שנים, ונדרשות בו השקעות הון עצומות, כשאת המחיר הסופי שמקבלת החברה עבור החשמל מסבסדות המדינות, שלא תמיד יכולות לעמוד בכך.

תוצאות

עוד כתבות

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל