דמיאן הירסט הוא כנראה האמן המרוויח ביותר החי היום ובכלל. מרצים רבים בתוכניות לתואר שני במנהל עסקים נותנים לתלמידיהם לנתח את האסטרטגיות העסקיות שלו. לכן, נשאלת השאלה באיזה עסק הוא נמצא? האם הוא "רק" אמן מצליח או שמא איש עסקים עם חושים מחודדים. מאמר שפורסם ב"פייננשל טיימס" מנתח את המאפיינים של הירסט ומנסה לענות על שאלה זו. לפי הרטרוספקטיבה החדשה שלו בגלריית המודרן טייט בלונדון ניתן לזהות ארבעה מאפיינים מרכזיים.
בעל כישרון תיאטרלי
מספר עצום של משפחות צעירות מגיעות לראות את עבודותיו של הירסט. שלא כמו בגלריה הלאומית או אפילו בחלקה הנוסף של גלריית המודרן טייט לא רואים הורים שמעסיקים את ילדיהם עם ניירות שעליהם מספר החתולים שהם יכולים לראות והילדים אינם שואלים על משך שהותם הנותרת.
אחד המאפיינים הבולטים ביצירותיו של הירסט הוא הבידור. ניתן לצפות בכדור פינג פונג שמשתלשל מעל מייבש שיער או לרחרח מאפרה ענקית של סיגריות מושלכות, וגם לתת לפרפרים לדגדג באוזניים.
זה מה שמיקם את הירסט בשורת גדולי אמרגני הקרקס. אך כשהמבקרים חלפו על פני הפרה החצוייה וצפו בזבובים שניזונים מראש חיה כרות ומקריבים את עצמם, ניתן להבין שהירסט קרוב יותר למסורת מופע האימים הויקטוריאני שנועד למשוך תשומת לב, מאשר לאמן מודרני.
פרסומאי
שרה קנט,מבקרת שמופיה בסרטון התצוגה אמרה על התצוגה של הירסט: "זה עובד כמו פרסום". זה נכון, ישנם פרסומאים שמעוררים מחלוקת או מסכמים תקופה ואז מאכסנים בזכרון הציבורי. ישנם שצועדים קדימה בגסות כמו ה"שלום בנים" של וונדר-ברה. אחרים אפופים בזמנים הירואיים כמו כמו הפוסטר של רוזי וריווטר של הממשל המזמינים נשים לעבודה פטריוטית במהלך מלחמת העולם השנייה. יש להניח שהכריש של הירסט בפורמלדהיד יזכר הרבה לאחר לכתו. זה מעמיד את האומנות במרכז הדיבור עליה ותמיד יהיה פרסומת גם עבורו.
סוחר ממולח
הירסט ידוע גם ביכולת הסחר-מכר שלו. כך למשל לאחרונה הוא מכר כריש מת בכ-12 מיליון דולר וב-2008, בעוזו של המשבר הכלכלי שסחף את העולם ולזמן קצר לאחר קריסת ליהמן ברדר'ס, הירטס מכר יצירה שלו ב-111 מיליון אירו.
לכן, בעולם האומנות הדיעות לגבי איכות יצירותיו של הירסט חלוקות, אך כל מבקריו מחזיקים שותפים לשיעה כי הירסט נחשב לאחד מאנשי העסקים והסוחרים הממולחים ביותר.